חג סוכות חל בט"ו בתשרי, והוא אחד משלושת הרגלים, פסח, שבועות וסוכות, בהם יש מצווה לעלות לרגל לבית המקדש בירושלים ולהביא קורבן לה'.
בחג הסוכות יש לדור בסוכה לאורך כל ימי החג, ככתוב: "בַּסֻּכֹּ֥ת תֵּשְׁב֖וּ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים כָּל־הָֽאֶזְרָח֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל יֵשְׁב֖וּ בַּסֻּכֹּֽת׃ מגלְמַעַן֮ יֵדְע֣וּ דֹרֹֽתֵיכֶם֒ כִּ֣י בַסֻּכּ֗וֹת הוֹשַׁ֙בְתִּי֙ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בְּהוֹצִיאִ֥י אוֹתָ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֲנִ֖י השם אֱלֹוקיכם". תפקידה הייחודי של הסוכה, הוא להנציח את מסעם המופלא של עם ישראל במדבר, זכר לסוכות בהם ישבו עם ישראל, ולהתבונן מחדש על חיינו בצורה נכונה: להבין מה העיקר ומה הטפל.
רמזים ופירושים במצוות סוכה
האם הקב"ה הושיב את עם ישראל בסוכות ממשיות, במהלך המסע במדבר?
לפי רבי אליעזר, בסוכות אין הכוונה לסוכות ממש, אלא הכוונה ל"ענני הכבוד" של הקדוש ברוך הוא שהקיפו את בני ישראל והצֵלו עליהם מפני השמש במהלך המסע והראו את השראת השכינה על מחנה בני ישראל.
רבי עקיבא לעומת זאת, מפרש סוכות כבקתות בהן התגוררו בני ישראל בחניה שבין נדידה אחת לאחרת. ההלכה נפסקה כדעת רבי אליעזר, ולכן בשעת קיום מצוות סוכה, ראוי לחשוב ולהיזכר בענני הכבוד שעטפו את עם ישראל באהבה. בנוסף, כשבית המקדש היה קיים היו מקריבים במהלך החג שבעים פרים, ובכך יש רמז לשבעים אומות העולם. חג הסוכות נותן אפוא את הכח וההגנה לעם ישראל להתקיים בשלום ובבטחון, כ"כבשה אחת בין שבעים זאבים".
מצוות ומנהגי חג הסוכות
חג הסוכות מאופיין במצוות רבות ומגוונות. את הפסוק: את הפסוק: "שובע שמחות את פניך" (בתהילים ט"ז) דרשו חז"ל על חג הסוכות: אל תקרי שובע אלא שבע – אלו שבע המצוות, שהתורה ציוותה עלינו בחג הסוכות: א. סוכה; ב-ה. אתרוג, לולב, הדס וערבה (ארבעת המינים); ו. שלמי חגיגה; ז. שלמי שמחה. במשך כל ימי חג הסוכות, לאחר אומרנו את תפילת השחרית, אומרים "הלל שלם", ללא דילוג. בשעת אמירת ההלל אוחזים את ארבעת המינים ומנענעים אותם לארבע רוחות השמיים.
בזמן שבית המקדש היה קיים, חג סוכות היה נחגג בשמחה גדולה על ידי תושבי ירושלים ורבבות העולים לרגל, במצווה מיוחדת "ניסוך המים". בכל יום, כאשר היו מקריבים את הקורבנות על המזבח, היו גם מנסכים (שופכים) יין בנקבים מיוחדים שהיו במזבח. בחג הסוכות בנוסף ליין היו מנסכים גם מים. את המים היו שואבים בטקס שמח, ובבית המקדש היתה נערכת שמחת "בית השואבה", שמחה מיוחדת לרגל שאיבת המים.
הקהל היה פוסע אל מעיין השילוח, שם היה שואב את המים לקול תרועות השופר ומביא אותו לבית המקדש.
השמחה המיוחדת במגורים בבית ארעי
המוטיב המאפיין את תקופתנו בכלל ואת הסוכה בפרט, הוא נושא הארעיות. חז"ל קראו לסוכה בשם "דירת ארעי", ומכלל זה נגזרות הלכות רבות הקשורות לאופן בניית הסוכה."בסוכות תשבו שבעת ימים – אמרה תורה כל שבעת הימים צא מדירת קבע ושב בדירת ארעי" (תלמוד מסכת סוכה ב, א).
הסוכה באה ללמד אותנו לקח חשוב: כמה פעמים אנו קמים בבוקר ומשוכנעים כי ביכולתנו לפעול בצורה מסוימת- לעשות כך, לנסוע לשם, ללכת לפה? ובסופו של יום מגלים כי לא הצלחנו לפעול כפי שתכננו?
חג הסוכות בא להדגיש בפנינו את הארעיות בה אנו חיים. אין עובדה זו אמורה להעציב אותנו, אלא להפך. השמחה הגדולה שלנו כעם ישראל היא בזכרון התמידי כי העולם הזה הוא ארעי, כפי שאומרת המשנה במסכת אבות (ד, טז): "הָעוֹלָם הַזֶּה דּוֹמֶה לַפְּרוֹזְדוֹר בִּפְנֵי הָעוֹלָם הַבָּא. הַתְקֵן עַצְמְךָ בַפְּרוֹזְדוֹר, כְּדֵי שֶׁתִּכָּנֵס לַטְּרַקְלִין".
התורה מצווה אותנו בחג הסוכות "והיית אך שמח" (דברים, ט”ז, י”ד-ט”ו), יש מצווה מיוחדת לשמוח בחג הסוכות, וכן לשמח את בני ביתו.
הכיצד? דווקא באי הודאות, קיימת מתנה וטובה גדולה: להבין מה עיקר ומה טפל, וללמוד כיצד לנצל את הזמן הקצר שהוקצב לנו בזה העולם, לשם עשיית מצוות ומעשים טובים.
