חסידות גור

חסידות גור

חסידות גור נחשבת לחצר החסידית הגדולה בישראל, והשניה בגודלה בעולם. מקורה של החסידות בעיר גורא-קלאווריה בפולין. החסידות נוסדה על ידי האדמו"ר הראשון: רבי יצחק מאיר אלתר, בעל "חידושי הרי"ם", תלמידו המובהק של רבי מנחם מנדל מקוצק. מרכז החסידות היה בפולין עד לתקופת השואה, והיא מנתה כ-100,000 חסידים בגוונים שונים. בעקבות פגיעה קשה לאחר מלחמת העולם השניה, מרכזה עבר לישראל שבה השתקמה ובנתה את עצמה מחדש.

החסידות מתאפיינת בנאמנות וציות ללא פשרות להוראות האדמו"ר, והקפדה יתרה על ערכי הקדושה והצניעות, שבאים לידי ביטוי בפרישות באורח החיים והחמרות שונות בענייני צניעות בין בעל לאשתו. 

חסידות גור ירושלים

מרכז חסידות גור בישראל

מרכז החסידות נמצא בירושלים באזור "מחנה שנלר" בשכונת מקור ברוך, כאשר ברוב השבתות מתפלל האדמו"ר יחד עם חסידיו שגרים בעיר.

בשבתות מיוחדות ובחגים, מתאספים החסידים מכל הארץ ואף מחו"ל לתפילה יחד עם האדמו"ר. בעשרת ימי תשובה, עולים כל תלמידי הישיבות הגדולות של חסידי גור מכל רחבי הארץ, ומתמקמים בבית המדרש בירושלים ושם לומדים במרוכז במחיצת האדמו"ר. ישנם גם אברכים רבים העולים גם הם לירושלים בעשי"ת. שם מאורגן עבורם מקום ללינה, וארוחות מחולקות להם ללא כסף בקומה שתחת היכל התפילה.

מנהגים ייחודיים

בחסידות נותנים את מירב הדגש על לימוד התורה מתוך טהרה וקדושה. ואכן, רבים מאדמו"רי גור ידועים כתלמידי חכמים גדולים. כל האדמו"רים לבית גור כתבו חידושי תורה ופירושים שיצאו בספרים לאחר פטירתם. בהם, הספר הידוע בכל שכבות הציבור היהודי "שפת אמת". החסידות ידועה בהקפדה יתרה על גדרי הצניעות, בין גברים לנשים. אף בתוך המשפחה, ואפילו בין בעל לאשתו, יותר משבשאר החוגים הדתיים והחרדים.

בין התקנות: חסיד לא ילך או יעמוד לצד אשתו ברחוב העיר ולא ישיח עמה בפומבי; לא יקראו אחד לשני בשמם; אין לקיים יחסי אישות אלא פעמיים בחודש, אחת מהן בליל הטבילה והשנייה בליל שבת; איסור על בני הזוג לגעת זה בזה או ליצור קרבה גופנית שלא לצורך קיום יחסים ואיסור על העברת חפצים מיד ליד בין בני הזוג. חלק מהתקנות מנוגדות לפסק השולחן ערוך.

גם בתחום האירועים, ידועה הקפדתה של החסידות: האדמו"ר רבי שמחה בונים תיקן תקנה שלפיה אין לערוך אירועים משפחתיים בהיקף נרחב. לסעודת המצווה מוזמנים בני המשפחה הקרובים בלבד, וכל השאר מוזמנים שלא בזמן הסעודה. התקנה מחייבת את כל משפחות החסידות, גם בעלות יכולת כלכלית. גם כיום נוהגים על פי תקנה זו ותקנות נוספות שנוספו בשנים האחרונות, לצמצם שבתות שבע ברכות, בריתות, ובר מצוות.

חסיד גור בשולחן שבת

חזותם החיצונית של אנשי חסידות גור

חסידי גור ניכרים בכובע הפרווה הגבוה שלהם – ספודיק – הנחבש בשבתות בחגים ובשמחות, כמנהג רוב החסידויות יוצאות מרכז פולין, ולא כחסידויות האחרות שאנשיהן חובשים שטריימל – כובע פרווה נמוך ורחב יותר. הם ניכרים גם ב"הויזן אין די זאקן" (בתרגום מיידיש לעברית: מכנסיים בגרביים), גרביים שחורים שהמכנסיים מוכנסים בתוכם בין הקרסול לברך, זאת בניגוד לחצרות אחרות, שחסידיהן הולכים עם מכנסיים רגילים או לובשים מכנסי שלושה-רבעים וגרביים גבוהים.

על אף היות קהילות גור סגורות יחסית, לנשות גור מותר לעטות לראשן פאה נכרית, ושפת אמם של החסידים היא עברית ולא יידיש. עד לשנת תשמ"ט למדו בנות החסידות בבתי ספר וסמינרים כלליים, לאחר הפילוג בין אגודת ישראל לדגל התורה, הקימה חסידות גור בתי ספר וסמינרים עצמאיים. לבוש הנשים מודרני יחסית לחצרות חסידיות אחרות. מקובלת עבודה במקצועות כמו נדל"ן, מסחר בבורסה והיי-טק ראית חשבון ועוד. עם זאת, תחת מנהיגותו של האדמו"ר הנוכחי, ישנה הקפדה ובקרה על שימוש במחשבים ובאינטרנט, ורוב חסידי גור הם ללא גישה לאינטרנט כלל.

מוסדות חסידות גור

החסידות כוללת מוסדות רבים בישראל ומחוצה לה, הכוללים ישיבות קטנות, ישיבות גבוהות, ישיבות גדולות, כוללים לאברכים, תלמודי תורה ובתי ספר לבנות. המוסד הראשון של החסידות בארץ ישראל הינו ישיבת שפת אמת שנוסדה בשנת תרפ"ה וכיום משמשת כישיבה קטנה. במהלך השנים נוספו עוד כמאה ועשרים מוסדות חינוך של חסידות גור המאוגדים כולם תחת "איחוד מוסדות גור".

ארגוני הפצת התורה – "תורתו", "תלמודו בידו" ו"וכל בניך" "קרן בני עליה". ארגונים לעידוד שינון התלמוד בין אברכי ובחורי החסידות, במסגרת ארגונים אלו נערכו מאות מבחנים על ידיעת הש"ס בעל פה על ידי רבנים וגדולי ראשי הישיבות בארץ, במסגרת זו גם נערכו מבחנים הפומביים בהשתתפות עשרות אלפים, ארגון 'שבת אחים' לחיזוק בחורים מבוגרים ובחורים שיצאו לעבודה.

ארגוני חסד – "קרן ורדיגר" שהוקם על ידי הנדיב שלמה (סול) ורדיגר מארצות הברית המחלק לפני החגים לאלפי משפחות את כל צורכי החגים וכן וביגוד והנעלה: קופות צדקה פנימיות בשם "מתן בסתר" של הרב דב דריימן הנותן סיוע כספי: קופות "עזר לנצרכים" בבני ברק, ירושלים, אשדוד, ערד, קריית גת (עזר למחיה, לחינוך, לדורות, לשיקום, לרפואה): ארגון "שמחם" הדואג לנשואי יתומים. ארגון "יד המשפחה" המחלק למאות משפחות מוצרי בסיס, ארגון "משמחי השבת" הדואג לאוכל לשבת. כמו כן מפעילה החסידות קרן הלוואות לנישואין "עזר נישואין בית ישראל" על מנת לעזור ולהביא פתרון למצוקת הדיור וקרן "לגור" הנותנות הלוואות גדולות במיוחד לאברכים ההולכים לגור בדימונה, ערד, וחצור.

ארגוני הרפואה – "גור יד אחת", שהוקם בתשפ"ג להכוונת חולים לרופאים ולעסקני הרפואה של הקהילה; ל"הצילם" המטפל בחולים קשים להטיסם לבתי חולים בחו"ל ומשלם את הוצאות הטיפול בהם; ארגון ארגון נוסף חסד בשם "רפואה וישועה", המשאיל ציוד רפואי. הארגון מפעיל את פרויקט "הילד המיוחד", המסייע למשפחות שבהן ילדים חריגים במועדוניות בימים שישי ושבת, ובמסגרת קעמפ ורדיגר מפעיל מחנות בחול המועד ובחופש הגדול: בנוסף קיימת בחסידות ארגון "רפואה" המסייעת בטיפולי פוריות ובעיות בריאות הנפש בהכוונת רופאים בניהולו של מאיר ביינבכר; ארגון "חסד יבנה" בראשות הרב משה הויזמן המטפל בטיפולי פוריות; ארגון "ירפא", ארגון מתנדבים להסעות לבתי חולים.

ארגונים לסידור עבודה – 'לכתך' באזור הדרום 'למרחב' באזור המרכז המטפלים לפרנסה בכבוד ליוצאים לעבודה, ודואגים לסידור עבודה לאברכים ולנשות האברכים.

שתפו את המאמר:
עסקים מומלצים באינדקס אנ"ש​
דבר תורה על פרשת השבוע​
הישארו מעודכנים

הצטרפו אל רשימת התפוצה שלנו ותקבלו עדכונים בכל מה שחדש

מה חדש באתר