ברכת לישב בסוכה

ברכת לישב בסוכה, הינה אחת מברכות המצוות, אשר צריך לאומרה קודם ליישב בסוכה בתוך שבעת ימי חג הסוכות.

נחלקו בזה הפוסקים מתי מברכים לישב בסוכה? האם בכל פעם שהאדם נכנס לסוכה, או רק כאשר נכנס לסוכה לסעודה? 

דעת חלק מהפוסקים כי יש לברך ברכה זו בכל כניסה לסוכה, אולם דעת רוב הפוסקים וכך נפסק הלכה למעשה כי יש לברך רק כאשר מתיישב לסעודה. והסיבה לכך היא: ספק ברכות להקל.

לדעת רוב פוסקי אשכנז, יש לברך בכל פעם שאוכל בסוכה גם כאשר אינו נוטל ידיים ואוכל פת. 

לדעת פוסקי עדות המזרח וחלק מפוסקי אשכנז, מברכים ברכת לישב בסוכה רק כאשר יושב לסעודת פת – כלומר סעודת עם נטילת ידיים וברכת המוציא.

גם בזה נחלקו הראשונים: הרמב"ם פסק כי ברכה זו יש לברכה בעמידה, מכיוון שאין ברכה זו שונה מיתר מברכות המצוות – וכך נוהגים כיום יהדות תימן.

הראב"ד לעומת זאת פוסק כי ברכה זו מברכים בישיבה, כי את המצווה הוא מקיים גם בישיבה וגם בעמידה (בכל שהות בסוכה), אז אין הבדל בין עמידה לישיבה.

דעת רוב הפוסקים כיום (אשכנז, יהדות מרוקו, תוניס, תימן ועוד), כי יש לברך קודם על המאכל ורק לאחר מכן לברך ברכת לישב בסוכה. 

דעת המהר"ם ופוסקים אחרים, כי יש לברך קודם לישב בסוכה ורק לאחר מכן ברכה על האוכל – שהרי הינו מצווה לברך קודם על שהייתו בסוכה.

מקור הברכה נלקח מהפסוק בחומש ויקרא (פרק כג' פסוקים מב-מג): "בסוכות תשבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל ישבו בסוכות. למען ידעו דורותיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים, אני ה‘ אלוקיכם".