בעל הטורים על התורה | פרשת יהדות

בעל הטורים על פרשת תולדות

{יט}הוליד. בגימטריא דומה שהיה זיו איקונין של יצחק דומה לאברהם:
{כ}בקחתו. ב’ במסורה בקחתו את רבקה. בקחתו והוא אסור באזיקים. גבי ירמיה מה קחתו דהתם אסור אף הכא אסור ללמד שאף יצחק עקר היה וילפינן ממנוח ליצחק כתיב הכא ויעתר יצחק וכתיב התם ויעתר מנוח: לבן הארמי. אותיות הרמאי:
{כא}כי עקרה היא. הוא כתיב לומר לך שאף הוא היה עקר ואית דדריש המקרא לומר היא ולא הוא דהא כתיב כי ביצחק יקרא לך זרע אלמא לאו עקר היה: ותהר רבקה אשתו. אשתו בגימטריא קש ואש והיה בית יעקב אש ובית עשו לקש:
{כב}ויתרוצצו. זה הולך אחר צו את בני ישראל וזה הולך אחר עכו”ם דכתיב הואיל הלך אחרי צו. זה מתיר ציוויו של זה וזה מתיר ציוויו של זה: לדרוש. בגימטריא מן שם בן נח:
{כג}גוים. גיים כתיב רמז לעשרה אומות שבאו להחריב את בית המקדש אהלי אדום וישמעאלים וגו’ והם יו”ד. ד”א גיים עולה ס”ג זה נתברך בן ס”ג וזה בא בס”ג אומות בחורבן בית שני דז’ אומות נעקרו והיינו דכתיב הכל ס”ג יחדו נאלחו: שני גוים בבטנך. בגימטריא זה רבי יהודה ואנטונינוס: ולאום מלאום יאמץ. יגבר על חבירו ויחריבו והיינו דכתיב אמלאה החרבה: תומם. חסר יו”ד וא’ שחסרה י”א כנגד י”א שבטים שהיתה ראויה להוליד כדאיתא במדרש:
{כה}אדמוני. ב’ במסורה הכא ואידך והוא אדמוני עם יפה עינים. גבי דוד כשראה שמואל את דוד אדמוני אמר זה שופך דמים כעשו ועל כן נאמר עם יפה עינים עם דעת סנהדרין הוא עושה שנקראו עינים שנאמר ואם מעיני העדה: אדמוני. מלמד שהשחית רחם אמו ונתגולל בדם: ד”א אדמוני מלשון אדם שיצא בעל שער כאדם גדול והיינו כאדרת שער שהיה מלא שערות כאדרת שאם הוא מלשון אודם אדרת שער אינה אדומה: עשו. שהיה עשוי ונגמר. עשו בגימטריא שלום שאלמלא שמו שהוא שלום היה מחריב העולם ד”א עשו ע’ ש”ו שבא והשלים לע’ אומות שבראתי בעולם:
{כו}ואחרי כן יצא אחיו. כ”ן עולה ע’ שע’ אומות הן חוץ מיעקב: וידו. ג’ במסורה. הכא. ואידך וידו הנטויה. ואידך וידו חלקתה להם. בישעיה במפלת העכו”ם שבשעת לידתו רמז שיפלו בידו העכו”ם:
{כז}איש תם. ס”ת שם שישב באהלי שם ללמוד. ת”ם שנים [יושב] משכנכנסו לארץ עד שנבנה הבית רמז לאחר ת”ם שנים יושב אהלים של שכינה: יושב אוהלים. עולה ת”י שכך שרתה שכינה באהל: יעקב בגימטריא מלאך האלהים ובגימטריא הגן עדן ובגימטריא [וירחך] לא יאסף:
{כט}נזיד. בגימטריא אל אבלו:
{ל}הלעיטני נא מן. ר”ת המן לומר כשם שיעקב קנה מעשו בכורתו בלחם ועדשים כך קנה מרדכי את המן לעבד בפת לחם:
{לב}ולמה זה. ב’ במסורה במקף דין ואידך ולמה זה הבל תהבלו. מלמד שכפר בעיקר והלך אחרי ההבל:
{לד}ויבז. ב’ ויבז עשו. ויבז בעיניו גבי המן דהיינו בוזה בן בוזה זה המן שיצא מעשו:


תולדות פרק-כו

{א}ויהי רעב. סמוך לויכז עשו זש”ה בבא רשע בא גם בוז:
{ג}הארצות האל. רמז ל”א מלכים: הארצת. חסר וי”ו שיתננה לו אחר ו’ דורות והם יצחק יעקב לוי קהת עמרם משה:
{ה}עקב אשר שמע וגו’. יש בפסוק יו”ד תיבות כנגד יו”ד הדברות שבהם עק”ב תיבות וכנגדם נתנסה יו”ד נסיונות וקיים עולם שנברא בי’ מאמרות: עק”ב שנים שמע בקולי רבן ג’ שנים הכיר בוראו ושנותיו קע”ה: עקב אשר שמע אברהם. בגימטריא קיים אף עירובי תבשילין ונתוסף לו ה”א יתירה על שמו כנגד בקולי משמרתי מצותי חקותי ותורותי:
{ח}מצחק. ב’ הנה יצחק מצחק. אשר ילדה לאברהם מצחק. מלמד שהיה ישמעאל צד נשים תחת בעליהן ומזנה עמהן מה מצחק דהכא אשת איש אף התם אשת איש:
{י}אחד העם. ב’ דין ואידך כי בא אחד העם. והתם איירי בדוד המלך כשלקח החנית מראשותיו של שאול מה התם איירי במלך אף הכא אמר בשביל עצמו שהוא המלך:
{יג} ויגדל האיש וילך הלוך וגדל עד כי גדל. שלשה גדולות כנגד ג’ ברכות שנתברך בעקידה כי ברך אברכך והתברכו בזרעך:
{יד}ועבדה רבה. ב’ במסורה הכא ואידך באיוב מה התם גדול מכל בני אדם אף הכא היה גדול מכל ואף מאבימלך שהיה מלך:
{טו}וימלאום. ב’ הכא. ואידך וימלאום למלך שאול גבי מאה ערלות של פלשתים רמז למה שנותנין הערלה בעפר. ד”א לפי שעבר אבימלך על שבעותו ומלא הבארות בעפר מלא דוד לשאול ק’ ערלות פלשתים בכפלים ונתן לו ר’ במקום ק’:
{כ}עשק. כנגד בבל שעשקו את בית יהורה ומיד עושקיהם כח:
{כא}שטנה. כנגד המן שכתב שטנה על ירושלים ולכן שטנה ב’ הכא וההיא דהתם:
{כב}רחובות. כנגד יון שגזרו שלא יטבלו כדי למונעם מפריה ורביה. ונעשה להם נס ונזדמן להם מקוה לכל אחד ואחד וזהו ופרינו בארץ:
{כד}אנכי אלהי אברהם אביך. ולא כתב ה’ אלהים כמו באברהם ויעקב לפי שנתייסר ביסורים בלי מדת רחמים:
{כח}ראו. ד’ במסורה וב’ כתיבי בוי”ו וב’ בה”א. ראו ראינו. וראו ראו. ראה ראיתי. אם ראה תראה בעני אמתך. וחד שבתי וראה תחת השמש. הנך דאיירי ברבים כמו ראו ראינו וראו ראו כתיבי בוא”ו והנך דאיירי ביחיד כתיבי בה”א דיש אם למקרא קרי ביה ראה שהוא לשון יחיד:
{כט}אתה עתה. ג’ במסורה הכא אתה עתה ברוך ה’. ואידך אתה עתה תעשה מלוכה. אתה עתה הקל מן העול. מלמד שהמליכו ליצחק עליהם וזהו אתה עתה תעשה מלוכה והקילו עולם מעליך: ברוך ה’. ב’ במסורה הכא אתה עתה ברוך ה’. ואידך בוא ברוך ה’. לומר כמו שכוונתם של לבן ובתואל להרוג לאליעזר כדפרישית ויישם לפניו לאכול כך היה כוונת אבימלך להרוג את יצחק והכי מוכח קרא דכתיב כאשר לא נגענוך כלומר לא עשינו עמך רעה כמו שהיה בדעתנו ועשינו עמך רק טוב:
{לג}שבעה. כנגד אדום על כן ככולם כתיכ שמה או שם וכאן כתיב ויקרא אותה שבעה ולא כתיב שם משום קטן נתתיך בגוים ולא שם לו על פני חוץ:
{לד}בארי. ב’ במסורה הכא בת בארי החתי. ואידך הושע בן בארי. שאמר הושע לפני הקדוש ברוך הוא החליפם באומה אחרת בזרעו של עשו:


תולדות פרק-כז

{א}ותכהין עיניו מראות. משום דכתיב כי השוחד יעור והוא לקח שוחד מעשו: מראות. בגימטריא בעשן הצלמים:
{ג}שא נא כליך. כלומר חדד סכינך כמו משיאה על גבי חברתה: וצא. ב’ במסורה. וצא השדה. וצא הלחם. כדאיתא בב”ר כליך זה בבל שבאו שם כלי בית המקדש תליך זה מדי על שם המן שבא ממדי. קשתך זה יון. השדה זה אדום ורמז לו כל ד’ גליות שעתידין ליפול ביד ישראל שהקב”ה ילחם בהם והיינו דכתיב וצא הלחם בעמלק: ציד. צידה כתיב ה”א יתירה שלמדו ה’ הלכות שחיטה וה’ סימני טהרה בעוף, אינו דורס. אצבע יתירה. זפק. קרקבו נקלף. אינו חולק את רגליו. ובחיה, מפרסת פרסה. מעלה גרה. ואין לה שינים למעלה. קרנים. ובשרה הולך שתי וערב תחת העוקץ:
{ה}בדבר. ב’ ורבקה שומעת בדבר יצחק אל עשו בנו. ואידך ותעלוזנה כליותי בדבר שפתיך מישרים. שאמרה ליעקב תעלוזנה כליותי אם תדבר מישרים ליצחק כדי שיברכך: לצוד. בגימטריא מן גזל: ל’הביא. בגימטריא בגלוי:
{ז}הביאה. ג’ הביאה לי ציד. הביאה למוסר לבך. האומרות לאדוניהם הביאה ונשתה. שאמרה לו רבקה הביאה למוסר לבך וקח מוסרי ושמע בקולי והביאה לאביך שיאכל וישתה:
{ט}לך נא אל הצאן. ר”ת נאה לך. פירוש נאה לך ונאה לבניך כי פסח היה ולקח ב’ אחד לפסח וא’ לחגיגה: וקח לי משם שני. ר”ת משלו. משם. בגימטריא משלי שכן כתב לה בכתובתה:
{יט}בכרך. ב’ עשו בכרך. אנכי הורג את בנך בכרך. שאמר יעקב אני הוא שנאמר עלי בני בכורי ישראל אבל עשו בנך בכורך נאמר עליו הנני הורג את בנך בכורך:
{כז}וירח. ב’ במסורה דין ואידך וירח ה’ את ריח הניחוח. מלמד שנכנס עמו ריח גן עדן: וירח. בגימטריא יום פסח היה: ריח. בגימטריא ליל פסח: כריח. ב’ כריח שדה. כריח שדה לבנון. בזכות ריח ניחוח העולה מן לבנון פירוש בהמ”ק עמד לו:
{כח}ויתן לך. י’ תיבות בפסוק וי”ב ברכות נתברך כנגד עשרת הדברות שעתידין י”ב בניו לקבל:
{כט}וישתחו לך. חסר וי”ו כנגד ו’ דורות שמדוד עד יורם שעבדו אדום את ישראל ומכאן ואילך פשע בו ויש בזו הברכה כ”ו תיבות לומר לך שברכו בשם הנכבד שעולה כ”ו: הוה. ב’ במסורה הוה גביר לאחיך. כי לשלג יאמר הוה ארץ. בזכות יעקב יורד גשם ושלג:
{לג}ויאמר מי איפוא. ר”ת אמו מי נעשה סרסור בדבר רבקה: איפוא. בגימטריא גהנם שנכנס גיהנם עמו: ואברכהו. ב’ דין ואידך כי אחד קראתיו ואברכהו. גבי אברהם רמז ברכת אברהם בירך את יעקב. וכתיב נמי ויתן לך את כרכת אברהם:
{לה}במרמה. ב’ במסורה דין ואידך ויענו בני יעקב וגו’ במרמה. בשביל שהוא בא לאביו במרמה באו בניו במרמה: ברכתך. ב’ במסורה ויקח ברכתך. על עמך ברכתך סלה. שמזו הברכה היה לבניו ברכה סלה:
{לו}ברכתי. ג’ במסורה לקח ברכתי. קח נא את ברכתי. וצויתי את ברכתי. הקב”ה צוה את ברכתו ולא חסר כלום מכל הדורון כדכתיב ויבא יעקב שלם:
{מו}קצתי בחיי. קו”ף קטנה שראתה שעתיד ליחרב הבית שגבהו ק’ אמה וקו”ף של ודרור קן לה גדולה שבקש דוד על ההיכל שגבהו ק’ אמה שלא יחרב:

קרדיט: סדר בעל הטורים על פרשת תולדות שייך ל”תורת אמת”.

פוסטים נוספים באתר

שניים מקרא ואחד תרגום על התורה | פרשת יהדות
שניים מקרא ואחד תרגום – תולדות

{יט} וְאֵלֶּה תּֽוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָֽק:  מ  וְאֵלֶּה תּֽוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָֽק:  ת  וְאִלֵּין תּוּלְדַת יִצְחָק בַּר אַבְרָהָם אַבְרָהָם אוֹלִיד יָת יִצְחָק:

קרא עוד »
דעת זקנים על התורה | פרשת יהדות
דעת זקנים על פרשת תולדות

{כא}ויקרא שמה שטנה. כלו’ מן הראשון אקראי הוא אבל מזה ודאי שטנה הוא:{כו}ואחוזת מרעהו. כתרגומו וסיע’ מרחמוהי חבורה מאוהביו. וי”א אחוזת שם אדם וכן מוכיח המסרה שנמסר

קרא עוד »
כלי יקר על התורה | פרשת יהדות
כלי יקר על פרשת תולדות

{יט}ואלה תולדות יצחק בן אברהם. אע”פ שאמר שהיה בן אברהם מ”מ הוצרך לומר אברהם הוליד את יצחק, לפי שנאמר בישמעאל בן אברהם אשר ילדה הגר המצרית (שם

קרא עוד »
אהבתם? שתפו ברשת!
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram
מאמרים חדשים שעלו לאתר
פרשת וישלח | פרשת יהדות
פרשת וישלח

פרשת וישלח פרשת וישלח – עם ניקוד וטעמים – חידושי תורה ופרפראות על הפרשה פרק לב’ ראשון ד וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו, אֶל עֵשָׂו אָחִיו,

הלכות שבת הגדול | פרשת יהדות
הלכות שבת הגדול

הלכות שבת הגדול שבת הגדול היא שבת שלפני פסח שקוראים אותו שבת הגדול בפני הנס שנעשה בו. התוספות בשבת דף פז‘ מביא בשם ספר שמות

הלכות עונג שבת | פרשת יהדות
הלכות עונג שבת

הלכות עונג שבת הדין שנקרא עונג שבת הוא דין לכבד את השבת בכל דבר שעל ידי זה השבת תהיה מפוארת ומכובדת, כגון לענג את השבת

פרשת ויצא | פרשת יהדות
פרשת ויצא

פרשת ויצא פרשת ויצא – עם ניקוד וטעמים – חידושי תורה ופרפראות על הפרשה פרק כח’ ראשון י וַיֵּצֵא יַעֲקֹב, מִבְּאֵר שָׁבַע; וַיֵּלֶךְ, חָרָנָה. יא

פרשת תולדות | פרשת יהדות
פרשת תולדות

פרשת תולדות פרשת תולדות – עם ניקוד וטעמים – חידושי תורה ופרפראות על הפרשה פרק כה’ ראשון יט וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק, בֶּן אַבְרָהָם: אַבְרָהָם, הוֹלִיד

מעוניינים לפרסם כתבה? השאירו פרטים!
Translate »
שינוי גודל גופנים
ניגודיות