האם ברכת על המחיה היא מדאורייתא או מדרבנן?

להלכה: לפי דעת מרן השולחן ערוך, ברכת על המחיה היא מדרבנן (חכמים), ולכן אם אכל כזית דגן או כזית מפירות שבעת המינים או לחילופין שתה יין בשיעור רביעית, צריך לברך לאחר מכן "מעין שלוש". ואם אינו זוכר אם בירך או לא, כיוון שברכת "מעין שלוש" היא מדרבנן, אינו צריך לחזור לברך כיון שנאמר "ספק ברכות להקל", וטוב יותר שישמע את הברכה מאדם אחר ויענה אמן.

ברכת על המחיה

האם ברכת על המחיה היא מדאורייתא או מדרבנן? בביאור הדברים

בברכת על המחיה, מזכירים את הנוסח: "ועל ארץ חמדה טובה ורחבה שרצית והנחלת לאבותינו, לאכול מפריה ולשבוע מטובה". מלשון הפסוק, ניתן אולי להבין בטעות שעם ישראל מבקש לנחול את הארץ בשביל פירותיה, כלומר כדי לחמוד את פירותיה.

אך לא היא – הטעם שאומרים זאת כיוון שקדושת הארץ משפיעה על הגידולים הגדלים בה, וכשאנו אוכלים מפירות הארץ, אנחנו זוכים להתקדש בקדושה זו, ולכן אנו מבקשים בסיום הברכה "ונברכך עליה בקדושה ובטהרה", כלומר שעל ידי אכילה מפריה נזכה להיות מרוממים וטהורים יותר.

כלומר, שאין כוונתנו לחמוד את הארץ בשביל הפירות, אלא הכוונה לחמוד ולרצות לקיים את המצוות התלויות בארץ.

זהירות בברכות הנהנין – הדרך הטובה להשגת השפע

בעל ספר החינוך כותב כך: "עניין הברכה איננו אלא הזכרה לעורר נפשנו בדברי פינו כי הוא המברך, ומתוך התעוררות הטוב הזה בנפשנו, וייחוד מחשבותינו להודות אליו שכל הטובות כלולות בו, והוא המלך עליהם לשלחם על כל אשר יחפץ, אנו זוכים במעשה הטוב הזה להמשיך עלינו מברכותיו".

כלומר, שעל ידי ברכת מעין שלוש, מילה במילה בכוונה גדולה, ניתן לזכות לשפע טוב ולהמשיך עלינו מברכת השם.

שתפו את המאמר:
עסקים מומלצים באינדקס אנ"ש​
הישארו מעודכנים

הצטרפו אל רשימת התפוצה שלנו ותקבלו עדכונים בכל מה שחדש

מה חדש באתר