האם נשים יושבות בסוכה

נשים פטורות מן הסוכה, משום שהיא מצות עשה שהזמן גרמן (שו"ע). טעם נוסף, שכתוב "האזרח" למעט נשים, ומבואר בגמרא שהוא אסמכתא ונלמד מהלכה למ"מ (סוכה כח.).

אולם, אם נשים רוצות לשבת בסוכה, הדעה הרווחת בין לאשכנזים ובין לספרדים, שיכולות לשבת בסוכה (יעויין מג"א והוא מדעת הרמב"ם לגבי כל מ"ע שה"ג). ובספר תורה תמימה כתב, שאישה נשואה אפילו חייבת לאכול עם בעלה בסוכה, כי אע"פ שמצד עצמה פטורה, מ"מ כדי לסייע לבעלה במצות הסוכה שיהיה 'תשבו' כעין תדורו, חייבת (המהרי"ל כתב לגבי שינה, שעיקר הסוכה הוא השינה עם אשתו בסוכה, אולם לא מעכב. וכן דעת הגר"א ודלא כהפמ"ג שסובר שאין שום ענין בשביל מצוות הבעל).

אולם בצאנז המנהג הוא שלא ישבו (שו"ת דברי יציב). והביא משמו של הדברי חיים מצאנז, שהבטיח שאישה שלא תשב בסוכה, תזכה לבנים הגונים (שם).

ובספר יפה ללב כתב, שראוי לכל איש ואיש שאע"פ שהנשים מעיקר הדין פטורות ואף לדעות שלא מברכות, מכל מקום יושיב את אשתו ובני הבית בסוכה, כי השהות בסוכה מוסיפה יראת שמים ואהבת ה'.

סימן שאלה

האם נשים יושבות בסוכה בביאור הדברים

המנהג הרווח אצל הספרדים, שאין הנשים מברכות כלל על מצות עשה שהזמן גרמן וסוכה בכלל (כפסק השו"ע וכן פסק ביביע אומר). אולם לנוהגים כחיד"א, מברכות הנשים 'לישב בסוכה' (ברכי יוסף).

ולאשכנזים, המנהג הרווח שהנשים מברכות (מ"ב ומגן אברהם, כפסק הרמ"א והוא דעת ר"ת וכ"כ הלבוש, החיי אדם וערוך השולחן). ובספר ברכת הבית כתב שזה רק איפה שבדעתה לאכול כל הסעודה בסוכה, אולם אם בדעתה לצאת חלק מהסעודה ולאכול בבית לא תברך.

אולם המנהג אצל החתם סופר היה שלא יברכו 'לישב בסוכה' (וכ"כ החכם צבי ושו"ת התעוררות תשובה וכן פסק בשו"ת דברי ישראל) אולם בשו"ת מי יהודה כתב שאף למנהג החת"ס הוא רק בשאר ימים אבל בלילה הראשון יברכו.

רש"ז אויערבך נקט, שנשים לא יברכו לישב בסוכה, אך לא מטעמו של החת"ס. אולם כתב שראוי שיצאו ידי חובה מאחר (וכן פסק בשו"ת דברי ישראל).

לדעות שנשים מברכות, יכולות לברך בין הברכה על המאכל לאכילה כמו שהגברים עושים ולא נחשב כהפסק (רש"ז אויערבך).

גם לאותם הסוברים שנשים יכולות לברך 'לישב בסוכה', אם האיש יצא כבר ידי חובתו ובירך או ששמע ברכת 'לישב בסוכה', לא יברך רק כדי להוציא אישה ידי חובתה (מג"א כפסק הרמ"א בהלכות שופר).

ובכה"ג שאינה יכולה לברך, מצינו מחלוקת לענין שופר, האם בדיעבד יכול להוציא אותה יד"ח (רא"ש, הובא בעטרת זקנים), או שגם בכה"ג שהיא אנוסה מלברך לא יוציא (ב"י וברכ"מ) ולכאורה ה"ה לסוכה וכן משמע במג"א שמדמה סוכה לשופר יעויי"ש.

האם עונות אמן על ברכת 'לישב בסוכה' וברכת 'שהחיינו' של המקדש

בנות ספרד שאינם מברכות, יש מהפוסקים שכתבו, שאף לא תענה אמן על הברכה של המקדש, כי מאחר ואינם שייכות בברכה זו, אמירת האמן נחשבת הפסק (יביע אומר). אולם יש שנקטו שתענה אמן, כי מספיק שלמברך היא ברכה ראויה (שו"ת אור לציון).

ולמנהג האשכנזים שמברכות, כתב רש"ז אויערבך, שאפילו אם יושבות לאכול מחוץ לסוכה ושומעות את הקידוש מהסוכה, יכולות לענות אמן על ברכת 'לישב בסוכה' של המקדש והטעם משום שהברכה היא חלק מהקידוש ולא צריך שיצאו בה (וכ"כ רי"י פישר).

ומשום טעם זה יש שפסקו שגם יכולות לענות אמן על ברכת 'שהחיינו'של המקדש אע"פ שכבר בירכו שהחיינו בהדלקת נרות (רש"ז אויערבך, ר"מ פינשטיין ושו"ת רבבות אפרים). ויש מהפוסקים שנחלקו על זה ואמרו שהוא הפסק ואם ענו אמן, צריכות לשמוע שוב קידוש (שו"ת הר צבי כמבואר בשערי תשובה קס"ז סקי"א). אולם אם הדליקו הנרות מחוץ לסוכה, או שהדליקו מבעוד יום, יכולות לכו"ע לענות אמן, שהרי צריכות לכוון לצאת ב'שהחיינו' על מצות הסוכה, שהרי לא נכללה הישיבה בסוכה בברכתם על הנרות (רש"ז אויערבך, ר"ש וואזנר ורי"ש אלישיב).

מדוע נשים פטורות מסוכה

מצות סוכה הינה מצות עשה שהזמן גרמן וכל מצות עשה שהזמן גרמן נשים פטורות, אולם יש מצות עשה שהזמן גרמא שנשים חייבות, והיא אכילת מצה בפסח. יש גם מצוות שנתקנו על נס מיוחד שהיה לעם ישראל שאע"פ שמהתורה פטורות, חכמים חייבו אותן במצוות, כגון ארבעה כוסות וכגון נר חנוכה והטעם מפני שאף הם היו באותו הנס.

בגמרא כתוב, שאע"פ שסוכה היא מצות עשה שהזמן גרמן, בכל אופן צריך לימוד מיוחד שפטורות מן הסוכה, מזה שכתוב 'האזרח' (ובמסקנא, צריך הלכה למשה מסיני במיוחד), והטעם שצריך לימוד לכך לדעת רבא, שלא נאמר שחייבות מצד תשבו כעין תדורו, מה דירה איש ואשתו אף סוכה איש ואשתו. ולדעת רבא שלא נבוא ללמוד מחג המצות בגז"ש 'טו' 'טו' שנשים יהיו חייבות כבמצות.

והקשו האחרונים, מדוע לא תקנו חכמים שנשים יהיו חייבות בסוכה לכל הפחות מדרבנן, שהרי הסוכה היא זכר ליציאת מצרים ואף הנשים היו באותו הנס וכמו שמצינו בארבעה כוסות ובנר חנוכה שחייבו חכמים הנשים משום שאף הם היו באותו הנס?

ותירץ המשבצות זהב, שבסוכה שיש מיעוט במיוחד שפוטר את הנשים, לא חייבו חכמים.

ויש שתירצו בדרך אחרת, שאומרים את הטעם של 'אף הם היו באותו הנס' רק על מצוות שנתקנו על ניסים שנעשו על ידי הנשים והיו שותפות פעילות בעשיית הנס, כמו נר חנוכה, שהיה את הסיפור עם יהודית שהרגה לקיסר וכדו'.

מנהג החתם סופר ופסק רש"ז אויערבך שאין מברכות 'לישב בסוכה' הביאור

מנהג החתם סופר

המנהג אצל החת"ס היה, שלא יברכו הנשים על מצוות סוכה, אע"פ שעל לולב ושאר מצוות עשה שהזמן גרמן מברכות (וכן היה נהוג בעיר לבוב, כעדות השבות יעקב שהיה מתגורר בה).

והביא לכך נכדו החתן סופר שני טעמים, א. כיון שכתוב במפורש הפטור שלהם מהסוכה, שנאמר 'האזרח' למעט נשים, אין להם לברך. ב. בעיקרון היה להם שלא יברכו על שום מצות עשה שהזמן גרמן, אלא שבשופר ולולב יכולות לברך, כי אם יטלו בלא ברכה לא יהיה ניכר שעושות למצווה ובכה"ג שלא עושות לשם מצוה, השופר והלולב אסורים בטלטול משום מוקצה.

אולם בשו"ת מי יהודה הביא טעם אחר למנהג החת"ס, משום שגם לאיש אין חובה לאכול בסוכה, אלא שאם אוכל מקיים מצוה ועל מצוה קיומית כזאת אין לנשים לברך, כמו שאינם מברכות על מצות הציצית.

והנפק"מ בין החתן סופר לשו"ת מי יהודה היא, האם בלילה הראשון שיש חובה לאכול, נשים יברכו שלדעת החתן סופר לא יברכו אולם המי יהודה כתב שיברכו.

מנהג רש"ז אויערבך

רש"ז אויערבך פסק שאין לנשים לברך, אך לא מהטעמים הללו, אלא מטעם אחר והוא שאין להם לברך על אכילתם בסוכה, כי אינם קובעות את עצמם לאכילה בסוכה דווקא, שהרי יכולות לאכול גם מחוץ לסוכה, אולם הוסיף רש"ז אויערבך, שראוי שישמעו מאחר את הברכה (וכמובן שלא יברך במיוחד בשבילם, שהרי פטורות הם, כפי שפסק המג"א).

אולם בספר ברכת הבית אע"פ שהסכים לטעם של רש"ז אויערבך, לא פסק שלא יברכו כלל, אלא חילק, שאם בדעתה לאכול את כל הסעודה בסוכה, תברך ואם אין בדעתה לאכול כל הסעודה בסוכה, לא תברך.

נושאים נוספים באתר.

שתפו את המאמר:
עסקים מומלצים באינדקס אנ"ש​
דבר תורה על פרשת השבוע​
הישארו מעודכנים

הצטרפו אל רשימת התפוצה שלנו ותקבלו עדכונים בכל מה שחדש

מה חדש באתר
Translate »