האם בשמיני עצרת מזכירים 'חג' בנוסח התפילה ומה הנוסח הנכון?

נחלקו הפוסקים האם יום זה נקרא חג, דעת הרמ"א, שאין שום מקום שמופיע בו שיום זה מכונה כחג ועל כן אין לקרותו חג. אולם השו"ע ורוב הפוסקים נקטו, שיום זה נקרא חג (אור זרוע ואליה רבה והיא דעת הלבוש, מג"א ופרי מגדים). בביאורי הגר"א הביא מקור לכך שקרוי חג, מהגמרא בסוכה בדף מח., שם כתוב, 'והיית אך שמח' לרבות לילי יו"ט האחרון לשמחה (וכ"ש היום שהלילה טפל אליו, רש"י שם).

הנפק"מ בין הדעות, האם אומרים חג בנוסח התפילה, שלדעת הרמ"א, אומרים בתפילת שמונה עשרה 'את יום שמיני עצרת הזה'. משא"כ בשו"ע מופיע הנוסח 'את יום שמיני חג העצרת הזה'.

נידון נוסף מופיע בפוסקים, ע"פ רוב הדעות ששמיני עצרת נקרא חג, האם הוא מוגדר כחג בפני עצמו (דעת הגר"א), או שהוא המשך של חג הסוכות (ט"ז), כפי המשמעות מכך שקרוי 'שמיני' וגם מהמשמעות 'עצרת', כפי שמבאר רש"י עה"ת (ויקרא כ"ג ל"ו) שעצרת הכוונה 'שהיום השמיני עצרת ממנו'.

הט"ז מביא ראיה לשיטתו מפסק השו"ע ביו"ד סימן ר"כ ס"כ, שהאוסר את עצמו מבשר בחג הסוכות, אע"פ שלא אמר בפירוש שיהיה אסור אף בשמיני עצרת, הדין הוא שאסור בבשר גם בשמיני עצרת, מוכח א"כ שהוא חג אחד ולכן יהיה אסור בכולו כולל שמיני עצרת. אולם בפרי מגדים דחה שאין ראיה משם, כי אפש"ל שהטעם הוא משום שהולכים אחר לשון בני אדם.

הנפק"מ בין הדעות מתבטאת באופן אמירת הנוסח הנ"ל, שלדעת הט"ז, אומרים בנוסח התפילה 'את יום שמיני עצרת החג הזה' והפי' שהוא עצרת לחג הסוכות שהרי לשיטתו אינו חג לעצמו אלא המשך לחג שקדם לו. אולם לגר"א מוילנא, עיקר הנוסח הוא כפי הנוסח המופיע בשו"ע, שאומרים 'את יום שמיני חג העצרת הזה'.

במהרש"ל מקיים את הנוסח של הט"ז על פני הנוסח של השו"ע, אך מטעם אחר, כדי שלא להפסיק בין שמיני לעצרת, שהרי בפסוק הם סמוכים זה לזה והוא שם אחד.

בפרי מגדים כתב, שע"פ כל הנוסחאות אין לומר את המילה 'העצרת' עם ה', אלא צריך לומר 'עצרת'.

ולסיכום למעשה, יש כמה דרכים איך לומר את נוסח הזכרת קדושת היום על סדר התפילה והקידוש, וזה תלוי בנידונים האם הוא חג והאם נקרא המשך לסוכות או שהוא חג בפני עצמו וכל אחד ינהג כפי מנהג אבותיו.

נושאים נוספים באתר

• שמיני עצרת ושמחת תורה.
• מצוות מעשר כספים.
• שאל את הרב.
• דף הבית פרשת יהדות.

מאת הרב חיים דב רוט – כולל עטרת שלמה אחיסמך