האם אומרים תחנון בשושן פורים?

שושן פורים, יום ט"ו באדר, הוא היום שבו חוגגים את חג הפורים בערים מוקפות חומה מימי יהושע בן נון, ובראשן ירושלים.
שאלה הלכתית נפוצה היא האם יש לומר בו תחנון, והאם יש הבדל בין הנוהגים לחגוג את פורים בי"ד לבין אלה החוגגים בט"ו.

מקור דין אי אמירת תחנון בימים שמחה

בגמרא (מגילה ה' ע"א) מובא כי ימים שיש בהם שמחה אינם אומרים בהם תחנון.
כך אנו מוצאים שאין אומרים תחנון בראש חודש, בחנוכה, בפורים, וכן בימים שיש בהם שמחה ציבורית לעם ישראל.
השולחן ערוך (או"ח סימן קלא, סעיף ו') פוסק במפורש שאין אומרים תחנון בפורים.

מהו מעמדו של שושן פורים?

בשולחן ערוך (או"ח סימן תרפ"ח) נפסק שבני הערים שאינן מוקפות חומה חוגגים את הפורים בי"ד באדר,
ואילו בני הערים המוקפות חומה חוגגים את הפורים בט"ו.
השאלה הנשאלת היא האם שושן פורים נחשב ליום שמחה גם עבור אלה שכבר סיימו את חגיגת הפורים שלהם ביום י"ד.

פסק ההלכה – האם אומרים תחנון בשושן פורים?

השולחן ערוך והרמ"א (או"ח קלא, ו') פוסקים שאין אומרים תחנון בפורים.
במשנה ברורה (שם ס"ק כ"ד) מובא בשם הפוסקים שאין אומרים תחנון גם בט"ו באדר, אפילו בערים שאינן חוגגות בו את הפורים.
כלומר, שושן פורים נחשב ליום שמחה לכלל ישראל, ואין לומר בו תחנון גם במקומות שחגגו את הפורים ביום י"ד.

טעם המנהג

המנהג שלא לומר תחנון בשושן פורים נובע מכך שגם יום זה הוא חלק מנס הפורים,
כפי שנאמר במגילת אסתר (ט', יח'-יט') שבני שושן נחו בט"ו ועשו אותו ליום משתה ושמחה.
כמו כן, הרמב"ם (הלכות מגילה פ"ב ה"ז) כותב ששני הימים – י"ד וט"ו – הם ימי שמחה לכלל ישראל, ולכן קיבלו מעמד מיוחד.

האם גם בתענית יארצייט לא אומרים תחנון?

בשו"ת "יביע אומר" (חלק ז' או"ח סימן נ"ד) מבואר כי מי שנהג להתענות ביום זה לרגל יארצייט של קרוב משפחה, רשאי להתענות,
אך בכל אופן, אין אומרים תחנון אף ביום תענית פרטי בשושן פורים.