להלכה: מופלטה ברכתה בורא מיני מזונות ובסופה ברכת על המחיה, ואם קבע סעודתה מברך המוציא לחם מן הארץ.
מה מברכים על מופלטה? בביאור הדברים:
השולחן ערוך (בסימן קס"ח הלכה ט"ו) כותב "טרוקנין, דהיינו שעושים גומא בכירה ונותנים בה קמח ומים מעורבים בה ונאפה שם, מברך עליו בורא מיני מזונות וברכה אחת מעין שבע, ואם קבע סעודתו עליו מברך המוציא וברכת המזון".
"אבל טריתא, דהיינו שלוקחים קמח ומים ומערבים אותה ושופכים על הכירה והוא מתפשט ונאפה, אין עליו תורת לחם כלל ואין מברכים עליו אלא בורא מיני מזונות, וברכה אחת מעין שלוש, ואפילו קבע סעודתו עליו".
מבואר מדברי השולחן ערוך שיש שני סוגי מאפים, יש מאפה שאותו עושים מבלילה רכה והם דקים, כגון מופלטה וכדומה, ברכתה בורא מיני מזונות ועל המחיה, משום שאין הם עשויים לסעודה כמו שאר לחם אחר, אבל אם קבע סעודה עליהם, דהיינו אכל שיעור של 216 גרם, יש לברך עליו המוציא לחם מן הארץ.
אבל אם הם דקים מאוד {טריתא המוזכר בשולחן ערוך}, כגון מופלטה דקה מאוד, או בלינצ'ס, גם אם קבע סעודה עליהם, לעולם ברכתם בורא מיני מזונות.
וכך כתב הגאון ר' שלמה זלמן אוירעבך בספר זאת הברכה (פרק ד' העמוד 21) שאין קביעות סעודה מועילה להחשיבם כפת גמור, כיון שהם דקים מאוד, ורק בחביתות עבות {פנקייק} שייך קביעות סעודה.
