טורטייה ברכתה מזונות, וכך כתוב בספר הליכות ברכות (סימן רי"ב כלל 5), אם הטורטייה מקמח חיטה כפי שמצוי היום, ברכתו מזונות, היות והטורטייה דקה מאוד אין עליה צורת פת, ולכן ברכתה מזונות.
אולם יש להשתדל לאוכלה בקביעות סעודה ולברך המוציא וברכת המזון.
אם קבע סעודתו, 216 גרם ללא המילוי לבני ספרד, או לבני אשכנז אם המילוי, נוטל ידיים עם ברכה מברך המוציא וברכת המזון, אולם מכוון שאינו מוחלט לחלוטין שברכתה מזונות, מפני שנעשית מבלילה עבה, לכן די בכמות של 126 גרם מהטורטייה (שזה שלוש ביצים), כדי לברך ברכת המזון, אם בצירוף המילוי מגיע ל216 גרם.
מי שיברך ברכת המזון עם צירוף המילוי גם כשאין בטורטייה 126 גרם, יש לו על מה לסמוך, וכל לבני ספרד, אבל לבני אשכנז לעולם מצרפים את המילוי.
טורטייה ממולאת חתיכות עוף או בשר, מברך רק על הטורטייה ופוטר את המילוי היות ונאכל בצורת ליפות, אולם אם המילוי מרובה (כפי שמצוי היום באולמות) באופן שלא ניתן להחשיבו כליפות לטורטייה, יברך שתי ברכות דשניהם חשובים עבורו.
אם הטורטייה מקמח תירס, ברכתה שהכול נהיה בדברו.
להלכה: על דגים מברכים 'שהכל נהיה בדברו'. בביאור הדברים: על דגים, נפסק בשולחן ערוך (סימן ר"ד הלכה א') על דבר שאין גידולו מן הארץ, כגון