להלכה: סבונים, משחת שיניים, בשמים, וכן חומרי ניקוי, כשרים לפסח, משום שאינם ראויים לאכילת כלב.
האם סבונים משחת שיניים ובשמים כשרים לפסח? בביאור הדברים:
השולחן ערוך (סימן תמ"ב הלכה ט') "חמץ שנתעפש קודם זמן איסורו ונפסל מאכילת הכלב, ששרפו באש [קודם זמנו] ונחרך עד שאינו ראוי לכלב, או שיחדו לישיבה וטח אותו בטיט, מותר לקיומו בפסח".
מבואר דבר שנפסל לאכילת כלב כשר לפסח, ולכן סבונים, משחת שיניים, בשמים, וחומרי ניקוי, כשרים לפסח, משום שאינו ראוי לאכילת כלב, ואמנם יש שחששו להשתמש בחומרים אלו, משום שאנחנו מחשיבים סיכה כשתייה [ואם זה ראוי לרחוץ בו אז הוא רק גם לשתייה], מכל מקום נראה שאין לומר סיכה כשתייה אלא בדבר הראוי לאכילה ולא בדבר פגום, וכך מבואר באור לציון (חלק ג' פרק ח' הלכה ו').
המשנה ברורה (סימן תמ"ב סימן קטן מ"ה) כותב וחמץ שנפסל מאכילת כלב הדין שאסור לאכול אותו, וזה דווקא שאכול אותו בכוונה משום שחושב בעניו, מה שאין כן בדבר שלא מתכיון, כגון להשים דיו תוך כדי כתיבה בלי כוונה, מותר.
ולכן אומר החוט השני (פסח פרק ז' סימן קטן ג') משחת שיניים שנפסל מאכילת כלב, אפילו שמכניס את המשחה לפה, והדין הוא שאם מכניס את המשחה לפה בכוונה פסול, מכל מקום כיון שזה רק לשטיפה ולא לשתייה מותר.
וכן הוא הדין שאר חומרי ניקוי וכדומה שאינו מכניס לפה שמותר.
מאידך הגרי"ש אלישיב (אשרי האיש חלק ג' פרק נ"ח אות ט"ז) כותב שאף על פי שמעיקר הדין מותר להשתמש בהם בפסח, מכל מקום משום חומרא של פסח ראוי שלא להשתמש בהם אלא אם כן יש להם הכשר של פסח.
וכן הוא הדין חומרי ניקוי בשמים וכדומה, שראוי שיהיה להם הכשר לפסח.
