להלכה: חייב להניח תפילין בתשעה באב כשאר כל ימי אבלות שחייב בהנחת תפילין.
בביאור הדברים: האם מניחים תפילין בתשעה באב?
השולחן ערוך (בסימן ל"ח הלכה ו') כותב "בתשעה באב חייבין בתפילין".
מבאר המשנה ברורה שלא חמור תשעה באב יותר משאר ימי אבלות, שחייב להניח בהם תפילין.
מתי מניחים תפילין בתשעה באב?
להלכה: יש מחלוקת לגבי זמן הנחתה, דעת השולחן ערוך שזמנו בתפילת מנחה, ואילו מנהג ירושלים שזמנו כבר משעת תפילת שחרית.
בביאור הדברים: השולחן ערוך (בסימן תקנ"ה הלכה א') "נוהגים שלא להניח תפילין בתשעה באב שחרית ולא טלית, אלא לובשים טלית קטן תחת הבגדים בלא ברכה, ובמנחה מניחים ציצית ותפילין ומברכים עליהם".
מבואר שדעת השולחן ערוך שזמן הנחת תפילין, זה דווקא מזמן תפילת מנחה.
בספר נתיבות המערב ובהם מנהגי מרוקו, נהגו בתשעה באב בשחרית שאין מתעטפים בציצית ומניחם תפילין בתפילת שחרית, אלא בתפילת מנחה.
והסיבה בדבר שזמנו מתפילת המנחה?
המשנה ברורה מבאר, שבזמן מנחה הציתו את המקדש, ובאותו זמן התכפר לעם ישראל, במה ששפך הקדוש ברוך הוא חמתו בעצים ואבנים, ולא ח"ו בעם ישראל.
עוד סיבה בדבר, כדי להראות נחמה באבלנו בו ביום.
הכף החיים מביא בשם האר"י ושיטת המקובלים, שיש להתעטף בטלית ולהניח תפילין בתשעה באב בכל יום רגיל, כיוון שעל פי הסוד חובה להקדים את לבישת הטלית והתפילין לתפילת שחרית.
וכך היה הנהג בבית הכנסת בית אל בירושלים, ועוד ביתי כנסת בירושלים, וכך נהגו.
וכן הילקוט יוסף כותב מנהג ירושלים להתפלל שחרית בתשעה באב עם הציבור בבית הכנסת בטלית ותפילין, ומנהג זה יסודו בהררי קודש, ואין לשנות מהמנהג. ואלו הרוצים לנוהג כן, ולהחזיר עטרה ליושנה יפה עושים.
ויש מקומות שנהגו להתפלל שחרית בתשעה באב בלא ציצית ותפילין, ורק במנחה נהגו להתעטף בציצית ולהניח תפילין בבית הכנסת, והנוהגים כן טוב שינהגו שכל אחד יתעטף בציצית ויניח תפילין בביתו קודם תפילת שחרית, וייקרא עמהם קריאת שמע, ואחר כך יפשוט הטלית ויחלוץ התפילין וילך לבית הכנסת להתפלל שחרית, ובתפלת המנחה יחזור ויתעטף בציצית ויניח תפילין בברכותיהם.
בדבר זה אין לשנות מן המנהג מפני המחלוקת, אבל לא יהיו חלק מהקהל עושים כך וחלק עושים כך, אלא יסכימו וישתוו ביניהם במנהגם לבל יעשו אגודות אגודות.
יש לזה חשש משום לא תתגודדו (להיות שונה מכולם) וכך מובא באור לציון.
האור לציון בהלכות תשעה באב (פרק כ"ט הלכה כ"ב) כותב יש מקומות המניחים תפילין בתשעה באב בתפילת שחרית כבכל יום, ויש שאין מניחים בשחרית אלא במנחה, וכל מקום רשאי להמשיך במנהגו.
וראוי לנהוג להניחם בשחרית, ויש להסירם לפני אמירת הקינות, ומן הראוי היה שאף קינת על היכלי, שבשעת פתיחת היכל שלא לומר עם תפילין.
ואף תפילין של רבינו תם מניחים בתשעה באב.
