האם מניחים תפילין בתשעה באב?

להלכה: חייב להניח תפילין בתשעה באב כשאר כל ימי אבלות שחייב בהנחת תפילין.

בביאור הדברים: האם מניחים תפילין בתשעה באב?

השולחן ערוך (בסימן ל"ח הלכה ו') כותב "בתשעה באב חייבין בתפילין".
מבאר המשנה ברורה שלא חמור תשעה באב יותר משאר ימי אבלות, שחייב להניח בהם תפילין.

מתי מניחים תפילין בתשעה באב?

להלכה: יש מחלוקת לגבי זמן הנחתה, דעת השולחן ערוך שזמנו בתפילת מנחה, ואילו מנהג ירושלים שזמנו כבר משעת תפילת שחרית.
בביאור הדברים: השולחן ערוך (בסימן תקנ"ה הלכה א') "נוהגים שלא להניח תפילין בתשעה באב שחרית ולא טלית, אלא לובשים טלית קטן תחת הבגדים בלא ברכה, ובמנחה מניחים ציצית ותפילין ומברכים עליהם".
מבואר שדעת השולחן ערוך שזמן הנחת תפילין, זה דווקא מזמן תפילת מנחה.
בספר נתיבות המערב ובהם מנהגי מרוקו, נהגו בתשעה באב בשחרית שאין מתעטפים בציצית ומניחם תפילין בתפילת שחרית, אלא בתפילת מנחה.
והסיבה בדבר שזמנו מתפילת המנחה?
המשנה ברורה מבאר, שבזמן מנחה הציתו את המקדש, ובאותו זמן התכפר לעם ישראל, במה ששפך הקדוש ברוך הוא חמתו בעצים ואבנים, ולא ח"ו בעם ישראל.
עוד סיבה בדבר, כדי להראות נחמה באבלנו בו ביום.
הכף החיים מביא בשם האר"י ושיטת המקובלים, שיש להתעטף בטלית ולהניח תפילין בתשעה באב בכל יום רגיל, כיוון שעל פי הסוד חובה להקדים את לבישת הטלית והתפילין לתפילת שחרית.
וכך היה הנהג בבית הכנסת בית אל בירושלים, ועוד ביתי כנסת בירושלים, וכך נהגו.
וכן הילקוט יוסף כותב מנהג ירושלים להתפלל שחרית בתשעה באב עם הציבור בבית הכנסת בטלית ותפילין, ומנהג זה יסודו בהררי קודש, ואין לשנות מהמנהג. ואלו הרוצים לנוהג כן, ולהחזיר עטרה ליושנה יפה עושים.
ויש מקומות שנהגו להתפלל שחרית בתשעה באב בלא ציצית ותפילין, ורק במנחה נהגו להתעטף בציצית ולהניח תפילין בבית הכנסת, והנוהגים כן טוב שינהגו שכל אחד יתעטף בציצית ויניח תפילין בביתו קודם תפילת שחרית, וייקרא עמהם קריאת שמע, ואחר כך יפשוט הטלית ויחלוץ התפילין וילך לבית הכנסת להתפלל שחרית, ובתפלת המנחה יחזור ויתעטף בציצית ויניח תפילין בברכותיהם.
בדבר זה אין לשנות מן המנהג מפני המחלוקת, אבל לא יהיו חלק מהקהל עושים כך וחלק עושים כך, אלא יסכימו וישתוו ביניהם במנהגם לבל יעשו אגודות אגודות.
יש לזה חשש משום לא תתגודדו (להיות שונה מכולם) וכך מובא באור לציון.
האור לציון בהלכות תשעה באב (פרק כ"ט הלכה כ"ב) כותב יש מקומות המניחים תפילין בתשעה באב בתפילת שחרית כבכל יום, ויש שאין מניחים בשחרית אלא במנחה, וכל מקום רשאי להמשיך במנהגו.
וראוי לנהוג להניחם בשחרית, ויש להסירם לפני אמירת הקינות, ומן הראוי היה שאף קינת על היכלי, שבשעת פתיחת היכל שלא לומר עם תפילין.
ואף תפילין של רבינו תם מניחים בתשעה באב.

תוכן עניינים
מועצה דתית יהוד

דרושים משגיחי כשרות

בס"ד
למועצה הדתית הרבנות הראשית יהוד – מונסון
דרושים משגיחי כשרות
עם ניסיון ועם תעודת הכשרה בתוקף של הרבנות הראשית או – מוסד מוסמך מטעם הרבנות הראשית.

בדבר פרטים יש להעביר קורות חיים + תעודה בתוקף.
קו"ח עד לתאריך יא בכסלו תשפד 24.11.23

אהבתם? שתפו!
עסקים מומלצים באינדקס אנ"ש

הגריל המבריק – ניקוי גרילים

ניקוי גרילים

גרר בבני ברק – איתן ירמי

גרר ונגררים

יאיר שרון – אומנות עץ ונגרייה

נגרייה ואומנות עץ, ריהוט
תכנים חדשים שעלו לאתר
מה מברכים על גלידה או ארטיק?

על גלידה יש לברך 'שהכל נהיה בדברו'. לענין ברכה אחרונה, לדעת בני אשכנז יש לברך עליו 'בורא נפשות', ולדעת בני ספרד אין לברך עליו. בביאור

סעודת חנוכה

להלכה: סעודת חנוכה היא רשות ולא חובה, מכל מקום יש מצווה לעשות סעודת הודאה לה' יתברך ולפרסם שמו, יחשב הסעודה לסעודת מצווה. ונהגו לאכול מאכלי

הלכות ראש חודש

הכרזת ראש חודש במגן אברהם בשם היראים, וכן כתב המשנה ברורה (סימן תי"ז הלכה א') מנהג קדמונינו לברך את החודש בשבת שלפני ראש חודש, וכתב

מה מברכים על ערמונים?

להלכה: ערמונים ברכתם 'שהכל נהיה בדברו'. בביאור הדברים: ערמונים, כתב החזון עובדיה (עמוד ק"מ) לברך עליו 'בורא פרי העץ', לפי שנאכלים כך להרבה בני אדם.

האם מותר לבקר חולים בשבת?

להלכה: מותר מעיקר הדין ללכת לבקר את החולה בשבת, אמנם לכתחילה אין לעשות כן, רק אם כבר ביקר אותו ביום חול, או אם היה טרוד

Translate »

נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר

כתיבת ספר תורה לעילוי נשמת הנרצחים

בדמעות ובלב שבור אנו מתחילים בכתיבת ספר תורה לעילוי נשמת נרצחי טבח שמחת תורה תשפ"ד

לזכרם של כל אותם נרצחים, שמקומם איתנו בלב כל הזמן. למען נזכור ולא נשכח. למען נעלה את נשמתם הכי גבוה תחת כיסא הכבוד.