האם מניחים תפילין בתשעה באב?

להלכה: חייב להניח תפילין בתשעה באב כשאר כל ימי אבלות שחייב בהנחת תפילין.

בביאור הדברים: האם מניחים תפילין בתשעה באב?

השולחן ערוך (בסימן ל”ח הלכה ו’) כותב “בתשעה באב חייבין בתפילין”.
מבאר המשנה ברורה שלא חמור תשעה באב יותר משאר ימי אבלות, שחייב להניח בהם תפילין.

מתי מניחים תפילין בתשעה באב?

להלכה: יש מחלוקת לגבי זמן הנחתה, דעת השולחן ערוך שזמנו בתפילת מנחה, ואילו מנהג ירושלים שזמנו כבר משעת תפילת שחרית.
בביאור הדברים: השולחן ערוך (בסימן תקנ”ה הלכה א’) “נוהגים שלא להניח תפילין בתשעה באב שחרית ולא טלית, אלא לובשים טלית קטן תחת הבגדים בלא ברכה, ובמנחה מניחים ציצית ותפילין ומברכים עליהם”.
מבואר שדעת השולחן ערוך שזמן הנחת תפילין, זה דווקא מזמן תפילת מנחה.
בספר נתיבות המערב ובהם מנהגי מרוקו, נהגו בתשעה באב בשחרית שאין מתעטפים בציצית ומניחם תפילין בתפילת שחרית, אלא בתפילת מנחה.
והסיבה בדבר שזמנו מתפילת המנחה?
המשנה ברורה מבאר, שבזמן מנחה הציתו את המקדש, ובאותו זמן התכפר לעם ישראל, במה ששפך הקדוש ברוך הוא חמתו בעצים ואבנים, ולא ח”ו בעם ישראל.
עוד סיבה בדבר, כדי להראות נחמה באבלנו בו ביום.
הכף החיים מביא בשם האר”י ושיטת המקובלים, שיש להתעטף בטלית ולהניח תפילין בתשעה באב בכל יום רגיל, כיוון שעל פי הסוד חובה להקדים את לבישת הטלית והתפילין לתפילת שחרית.
וכך היה הנהג בבית הכנסת בית אל בירושלים, ועוד ביתי כנסת בירושלים, וכך נהגו.
וכן הילקוט יוסף כותב מנהג ירושלים להתפלל שחרית בתשעה באב עם הציבור בבית הכנסת בטלית ותפילין, ומנהג זה יסודו בהררי קודש, ואין לשנות מהמנהג. ואלו הרוצים לנוהג כן, ולהחזיר עטרה ליושנה יפה עושים.
ויש מקומות שנהגו להתפלל שחרית בתשעה באב בלא ציצית ותפילין, ורק במנחה נהגו להתעטף בציצית ולהניח תפילין בבית הכנסת, והנוהגים כן טוב שינהגו שכל אחד יתעטף בציצית ויניח תפילין בביתו קודם תפילת שחרית, וייקרא עמהם קריאת שמע, ואחר כך יפשוט הטלית ויחלוץ התפילין וילך לבית הכנסת להתפלל שחרית, ובתפלת המנחה יחזור ויתעטף בציצית ויניח תפילין בברכותיהם.
בדבר זה אין לשנות מן המנהג מפני המחלוקת, אבל לא יהיו חלק מהקהל עושים כך וחלק עושים כך, אלא יסכימו וישתוו ביניהם במנהגם לבל יעשו אגודות אגודות.
יש לזה חשש משום לא תתגודדו (להיות שונה מכולם) וכך מובא באור לציון.
האור לציון בהלכות תשעה באב (פרק כ”ט הלכה כ”ב) כותב יש מקומות המניחים תפילין בתשעה באב בתפילת שחרית כבכל יום, ויש שאין מניחים בשחרית אלא במנחה, וכל מקום רשאי להמשיך במנהגו.
וראוי לנהוג להניחם בשחרית, ויש להסירם לפני אמירת הקינות, ומן הראוי היה שאף קינת על היכלי, שבשעת פתיחת היכל שלא לומר עם תפילין.
ואף תפילין של רבינו תם מניחים בתשעה באב.

תוכן עניינים
אהבתם? שתפו ברשת!
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram
תכנים חדשים שעלו לאתר
פרשת עקב | פרשת יהדות
פרשת עקב

פרשת עקב פרשת עקב המלא – עם ניקוד וטעמים – חידושי תורה ופרפראות על הפרשה פרשת עקב פרק ז’ ראשון (יב) וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת

פרשת ואתחנן | פרשת יהדות
פרשת ואתחנן

פרשת ואתחנן פרשת ואתחנן המלא – עם ניקוד וטעמים – חידושי תורה ופרפראות על הפרשה פרשת ואתחנן פרק ג’ ראשון (כג) וָאֶתְחַנַּן אֶל יְהוָה בָּעֵת

הלכות תפילין

מצוות תפילין, היא מצווה מהתורה כמו שנאמר “וקשרת לאות על ידך והיו לטוטפות בין עינך”. ולכן מחויב אדם להניח תפילין בכל יום, וחייב שיהיו עליו

הלכות מעלית חשמל בשבת

מעלית חשמל שבת היא פיתוח ישראלי בעקבות בנייה של בניינים רבי קומות, ומהם מתגוררים לא מעט דיירים שומרי שבת ולא מעוניינים לחלל השבת המציאו מנגנון

מלאכת צובע

אחת מל”ט אבות מלאכות שחייבים עליהם ועוברים באיסור תורה היא מלאכת צובע. ואין הצובע חייב עד שיהא צבע המתקיים, אבל הצובע בצבע לא מתקיים, הרי

מעוניינים לפרסם כתבה? השאירו פרטים!
Translate »
שינוי גודל גופנים
ניגודיות