השאלה: האם אסרו חג שנחשב כחלק מהחג שפטורים בו בהנחת תפילין? או האם דינו כיום חול שחייבים בהנחת תפילין?
להלכה: אסרו חג דינו כיום חול שחייבים בו בהנחת תפילין, אבל בני חוץ לארץ לא מניחים תפילין באסרו חג משום שלבני חו"ל אסרו חג נחשב כיום טוב ממש ואסור בהנחת תפילין.
בביאור הדברים: האם מניחים תפילין באסרו חג?
המקור לאסרו חג, מובא בתהילים (פרק קי"ח פסוק כ"ז) "אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח".
הגמרא במסכת סוכה (דף מ"ה עמוד ב') כותבת "אמר ר' ירמיה משום ר' שמעון בן יוחי ור' יוחנן משום ר' שמעון המחוזי משום ר' יוחנן המכותי כל העושה אסרו חג באכילה ושתיה מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קרבן שנאמר אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח".
מבואר שיש עניין באסרו חג לעשות סעודה, והמעלה שבו כאילו הקריב קרבן.
רש"י מבאר באכילה ושתיה, שקורא לחג עונג במאכל ומשתה, ויש אומרים יום שלאחר החג.
מבואר שלפי הפירוש השני של רש"י שאסרו חג זה יום אחרי החג, מבואר שיש בו עניין של אכילה ושתיה.
וכך מבואר ברמ"א בהלכות פסח בסימן (תכ"ט סימן ב') ונוהגים להרבות קצת באכילה ושתיה ביום אחר החג, והוא אסרו חג.
והטעם שיש עניין של אכילה ושתיה באיסור חג, מובא בשולחן שלמה בסוף הלכות סוכות כדי שלא לצאת מהחג מהחול אל הקודש בבת אחת, אלא בהדרגה והשלב שאחרי החג זה איסור חג.
מבואר שכל הסיבה שיש איסור חג זה כדי שיהיה איזה המשך בין החג לשאר ימי החול, ואם כן אין דינו כמו החג ממש, ולכן חובה עליו להניח תפילין בו ביום, ואין הוא נחשב כחג לעניין זה.
הילקוט יוסף בהלכות שמחת תורה בחוץ לארץ (בהלכה מ"ה). תושב ישראל שנסע לחוץ לארץ על דעת לחזור לארץ ישראל, יום שמחת תורה של חוץ לארץ (כנהוג שבני חוץ לארץ עושים יומיים חג) ואצלו הוא חול גמור, ולכן ישכים ויניח תפילין בביתו, ויקרא בו קריאת שמע, וילבש בגדי החג, וישתתף בתפילות הציבור בבית הכנסת.
ואף על פי שהם מתפללים תפילה של יום טוב, מכל מקום הוא מתפלל תפילת הלחש של יום חול.
מבואר שבני חוץ לארץ שאצלם הוא יום טוב, אסור בהנחת תפילין.
יש לך שאלה בהלכה? שאל את הרב.
