להלכה: אסור לשמוע שירים בתקופת בין המצרים דהיינו בשלושת השבועות, זכר לחורבן בית המקדש, וכדאי בית אלוקינו להתאבל אליו.
חתונה ושבע ברכות שמתקיים בימים אלו, יש להתיר להשתתף בשמחה זו אף שמנגנים בה בכלי שיר.
בביאור הדברים: האם מותר לשמוע שירים בשלושת השבועות?
המגן אברהם (בסימן תקנ"א סימן קטן י') כתב שאין לעשות ריקודים ומחולות בימים אלו, דהיינו בתקופת בין המצרים, וכן כתבו האחרונים.
בשו"ת מנחת יצחק (חלק א' סימן קי"א אות ד') כתב, שאף מה שכתב המגן אברהם לאסור רק ריקודים ומחולות, מכל מקום הלכה פסוקה מפי גדולי האחרונים, שגם לנגן בכלי נגינה בלבד, אסור.
וכן כתב בשו"ת אגרות משה (חלק א' סימן כ"א) שאסור לנגן בכלי נגינה בימי בין המצרים.
מאידך דעת ההליכות שלמה בהלכות בין המצרים (פרק י"ד סימן ג') שאין איסור בכלי נגינה אלא במנגינות המעוררות לריקוד, אלא שנכון להימנע בימים אלו אף ממגינות שאינן מביאות לידי ריקוד.
הלומד נגינה ומתרגל תרגלי נגינה, דעת האור לציון בהלכות בין המצרים (פרק כ"ה הלכה ב') שיש להימנע מלתרגל בימים אלו.
הילקוט יוסף בהלכות בין המצרים (בסימן תקנ"א הלכה ז') כותב ישראל שמתפרנס על ידי השמעת קול מכלי נגינה מפני אנשים, אם אינו יודע מלאכה אחרת, ועושה כן אצל הגויים, וגם אינו עושה כן לשמחה, אלא מפני שאין לו מה לאכול (דהיינו פת), יש להתיר לו לנגן בכלי שיר גם לאחר ראש חודש אב.
אולם אם עושה כן אצל יהודים, יש לאסור בכל עניין מיום שבעה עשר בתמוז, ואפילו עושה כן מפני יהודים שאינם שומרים תורה ומצות, יש לאסור, משום שמכשיל אותם בשמיעת שירים בימים אלו.
לעניין ילדים כתב באגרות משה (חלק ד' סימן כ"א) שיש להחמיר בקטנים שהגיעו לחינוך, שלא ישמעו כלי נגינה בימים אלו.
למי כן מותר לשמוע שירים בימים אלו?
האור לציון בהלכות בין המצרים (פרק כ"ה הלכה ב') כותב אין לו לשמוע נגינות מיום שבעה עשר בתמוז עד לאחר תשעה באב, ואף אם סובל מעצבות או מחוסר מנוחת הנפש, אלא אם כן סובל מדיכאון, שמותר לו לשמוע שירים עד ראש חודש אב.
וחולה עצבים מותר לו לשמוע כלי שיר אפילו בתשעה באב עצמו, ושירה בפה מותר, מכל מקום לכתחילה יש להימנע מלשיר בפה מראש חודש אב עד תשעה באב.
מבואר שאדם בדיכאון, וכן חולה עצבים, וכן שירה בפה מותרים גם בימים אלו.
ריקודים ומחולות לשמחת שבע ברכות בימים אלו, וכן לבני ספרד שאפשר לקיים חתונות עד ראש חודש, מה דינם לגבי ריקודים ומחולות?
האור לציון (בהלכה א') כתב, מותר לבני ספרד להתחתן עד ראש חודש אב, וראשי החתן לברך שהחיינו על הטלית כנהוג, וכן מותר להשתתף בשמחה זו אף שמנגנים בה בכלי שיר, משום מצווה של שמחת חתן וכלה.
וכן כתב בשו"ת משנה הלכות (חלק ו' סימן ק"ט) הביא בשם הגאון ר' משה פיישטיין, שמותר לנגן ולעשות ריקודים ומחולות, משום שאין לך מצוה גדולה מלשמח חתן וכלה.
מאידך בשו"ת שבט הלוי (חלק ג' סימן קנ"ז) כותב שאין לעשות ריקודים ולנגן בכלי זמר בשמחת השבע ברכות, אלא שירה בפה בלבד.
לעניין שאר סעודות כגון ברית מילה, ופדיון הבן, וכן שמחת בר מצווה, וסיום מסכת, דעת הגאון ר' יוסף שלום אלישיב בספר תורת המועדים (סימן ה' אות ג') שאין לנגן בה בכלי נגינה, אך מותר לשיר בפה, וגם בזה ימעטו מהרגיל.
מאידך דעת הילקוט יוסף בהלכות בין המצרים, אך בשמחת מצוה הנעשית בזמנה, כגון מילה או פדיון הבן, או בסעודת חתן וכלה בתוך ימי שבעה ימי חופתם, או בסעודת בר מצוה המתקיימת בזמנה, מותר לשמוע שירי קודש המלווים בכלי נגינה.
אבל אם מקדימים או מאחרים במספר ימים את הבר מצוה, ראוי להחמיר שלא להשמיע כלי נגינה, בסעודה זו בין המצרים.
