טעימה קודם קריאת המגילה
הרמ"א (סימן תרצ"ב הלכה ד') "אבל אסור לאכול קודם שישמע קריאת המגילה, אפילו התענית קשה עליו".
המשנה ברורה (שם) כתב את שיטת המגן אברהם שטעימה בעלמא מותר, ואין להקל בכך אלא לצורך גדול, דהיינו חולה קצת או מי שמתענה והתענית קשה לו, ושיעור טעימה היינו כביצה פת או משקין כשיעור ביצה.
וכן כתב האור לציון (חלק ד' פרק נ"ד הלכה ב') אין לאכול אפילו אכילת עראי קודם קריאת המגילה, אלא אם כן במקום צורך גדול, וכגון מינקת וכדומה.
והטעם לכך, מובא כמו מצוות קריאת שמע, שופר, ובדיקת חמץ שאכילה אסורה שמא ימשך אחר האכילתו, אע"פ שבקריאת שמע ובדיקת חמץ, טעימה מותרת, ביאר האליה רבה (ס"ק י"א) שכיון ששרוי בתענית, אם נתיר לו טעימה ודאי ימשך לאכול.
ועוד טעם שיש טעם להחמיר יותר לעניין קריאת המגילה שהוא חוב גדול, שהרי כל המצוות נדחים מפניה, וכן בלולב שאין להקל בטעימה רק בצורך גדול.
אכילה קודם קריאת המגילה
אסור לאכול קודם קריאת במגילה, כמבואר ברמ"א (שם), וכתב המשנה ברורה שאם הוא אדם חלוש והשהיה יזיק לבריאתו ויכול לבוא לדי חולי, וטעימה מעט אינו מספיק לו, נראה שמותר לאכול, אך יבקש מאחד שיזכירנו לקרוא את המגילה אחר אכילתו.
וכן כתב הילקוט יוסף (שם אות י"ד) אם הוא לצורך, כגון מי שיושב בתענית (בפורים דפרזים), וקשה לו להשאר בתענית עד אחר קריאת המגילה, אין צריך להחמיר, ורשאי לטעום פחות מכביצה פת או עוגה [בלי קליפתה] או יטעום פירות הרבה, כפי עיקר הדין, ואם ביקש מאחד שיזכירהו לקריאת המגילה בציבור מותר באכילה.
אדם בריא שממתין לשליח שיביא לו מגילה, כתב הגרי"ש אלישיב (שבות יצחק דיני שהיה וחזרה עמוד שי"א) אסור לאכול או לטעום, ואינו יכול לסמוך שהשליח יזכיר לו.
מאידך הגר"ח קניבסקי (תורת המועדים סימן קטן א') שיש להקל אם חלש לבו במקום שממתין שיביאו לו מגילה.
דין אכילה בנשים קודם קריאת המגילה
וגם לנשים אסור לאכול קודם שישמעו קריאת המגילה, אלא אם כן הן חלושות שאז מותר להן בטעימה, ואם יש חשש שהשהיה עד שיבאו מבית הכנסת ויקראו להם תזיק לבריאותן, כמו שמצוי במעוברות ויולדות או מניקות, יכולות לאכול סעודתן כרגיל, והבעל והילדים מוגדרים כמיני שומר.
קריאת המגילה קודם זמנה בצום עדיף מבזמנה שלא בצום
השולחן ערוך (שם) "מי שהוא אנוס קצת ואינו יכול לילך לבית הכנסת וצריך להמתין עד אחר שקראו הקהל וקשה עליו ליישב בתענית כל כך, יכול לשמוע קריאתה מבעוד יום מפלג המשנה ולמעלה".
המשנה ברורה (שם) חולק וכותב ועל כן טוב יותר להקל לאיש הזה שיטעום קודם קריאת המגילה ולא להקל לקרוא מפלג המנחה ולמעלה, דהפרי חדש קרא תגר על קולא זו, ודעתו דקודם צאת הכוכבים אינו כלל אפילו בדיעבד, וכן משמע דעת הגר"א בבאורו.
