סיפור עם ידוע מספר על מלך אציל וחכם שהיה לו שר יהודי צדיק, לימים, יצאו שניהם למסע צייד, כשהגיעו ליער, ביקש המלך מהשר שיטען עבורו את הנשק, לפתע נפלט בטעות כדור מהרובה והוריד למלך את האגודל. המלך החל לצעוק על השר: "מה עשית לי?!" השר ביקש את סליחתו וניסה לנחמו ש"הכול לטובה". אמר לו המלך "מה פה לטובה? אתה הולך לכלא עם ה"טובה" שלך."
חלפו שלושה חודשים והמלך החליט לצאת למסע צייד, אך הפעם לבד. הוא נכנס למעבה היער ולפתע הקיפו אותו שבט קאניבליים, קשרו אותו והביאו את ראש השבט לבדוק את ה"סחורה". ראש השבט הבחין שלמלך אין אגודל. "איכס", אמר ראש השבט, "אני לא אוכל אדם כזה, הוא בעל מום. תעיפו אותו מכאן מיד".
המלך ברח, חזר לממלכה ומיד רץ לשחרר את השר. הוא ניגש אליו, חיבק אותו ואמר לו: "צדקת, באמת יצא לטובה. אבל מילא, האגודל היה לטובה, אבל זה שהיית בכלא, גם זה לטובה?"
אמר לו השר: "ברור, כי אם לא הייתי בכלא, הייתי בא איתך, אותך לא היו אוכלים כי אין לך אגודל, אבל מה איתי?"
לפעמים צריך לעבור את התקופה הקשה כדי לזכות לחזור לתקופה טובה.
בפרשת תרומה נמנים כלי המשכן. אחד מכלי המשכן הינו ארון עצי שיטים, שמצופה מבית (מבפנים) ומבחוץ בזהב. הארון היה נישא על ידי מוטות עצי שיטים מצופים בזהב, שהוכנסו לטבעות זהב שנוצקו לצידי הארון. על פי הגמרא במסכת יומא, הארון היה מורכב משלושה ארגזים פתוחים מלמעלה אחד בתוך השני. הארגז הפנימי עשוי זהב, האמצעי עשוי עצי שיטים והחיצוני גם הוא מזהב. השפה העליונה מחופה בזהב וכך מתקיים הציווי "מבית (מבפנים) ומחוץ תצפנו (זהב)".
הארון מייצג רוחניות, בו היו מונחים לוחות הברית. הארון היה כולו מצופה זהב – כלומר בהתחלה הולך טוב, זה יכול להיות ברוחניות זה יכול להיות בזוגיות ובכל דבר אחר – בהתחלה הכל זהב. אבל מיד אחר כך מגיע עץ יבש, שמייצג תקופה קשה יותר, יבשה יותר, אם האדם לא ישבר ולא יוותר, לאחר מכן שוב תגיע תקופת זהב, שכן הארון היה מצופה זהב מבפנים ומבחוץ ויתרה מכך, הארון נקרא "ארון עצי שיטים", לא על שם הזהב הנוצץ, אלא על שם התקופות המאתגרות יותר, שם האדם, הזוגיות והרצון נמדדים.
נזכור! אם האדם רוצה להצליח – הוא ימצא דרך, אבל אם הוא לא רוצה – הוא ימצא תירוץ.
