אֵל מוֹצִיאָם מִמִּצְרָיִם כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ: (פרשת בלק כג. כב')
אל מוציאם ממצרים. אתה אמרת הנה עם יצא ממצרים, לא יצא מעצמו אלא האלהים הוציאם: (רש"י)
כאשר בלק לוקח את בלעם לקלל את ישראל בפעם השניה, הוא לוקח אותו לשדה צפים אל ראש הפסגה, ושם במקום לקלל הוא מברך את ישראל, ובאחד מאמרותיו אומר בלעם, "אל מוציאם ממצרים" זאת כתשובה לדברי בלק שאמר, "הנה עם יצא ממצרים" כאילו יצא מעצמו, לא ולא, לא יצא מעצמו אלא הקדוש ברוך הוא בכבודו הוציא אותם ממצרים ביד חזקה ובזרוע נטויה, ובמורא גדול, ובאותות ומופטים.
ולכאורה מה משנה אם יצאו מעצמם או שהקדוש ברוך הוא הוציאם, כלום באים אנו לחנך או להטיף מוסר לבלק על דבריו?
ועוד יש לשאול, כי מה שנראה מדברי הנביא מיכה בהמשך דבריו שכאשר רוצה הוא להוכיח את עם ישראל על כפיות טובתם הוא אומר בזה הלשון: עַמִּי מֶה עָשִׂיתִי לְךָ וּמָה הֶלְאֵתִיךָ עֲנֵה בִי: כִּי הֶעֱלִתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּמִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתִיךָ וָאֶשְׁלַח לְפָנֶיךָ אֶת מֹשֶׁה אַהֲרֹן וּמִרְיָם: עַמִּי זְכָר נָא מַה יָּעַץ בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב וּמֶה עָנָה אֹתוֹ בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר מִן הַשִּׁטִּים עַד הַגִּלְגָּל לְמַעַן דַּעַת צִדְקוֹת יְהוָה: (מיכה ו. ג' – ה'). הנה לנו מפורש כי מכל מכלול הניסים והנפלאות שעשה הקדוש ברוך הוא עם ישראל דוגמת, קריעת ים סוף, מלחמת עמלק, מן, באר, ענני כבוד, עמוד אש ועוד.. לא מצא הנביא מיכה להוכיח את עם ישראל אלא בשני דברים אלו בלבד, העליתיך מארץ מצרים, והדו שיח בין בלק לבלעם! וזה בא לחייב אותנו שלא להיות כפויי טובה. מדוע?
בהגדה של פסח בתשובת האב לבן עונה האב ואומר: "עבדים היינו לפרעה במצרים.." ובהמשך מזכירים אנו ואומרים: "ואלו לא הוציא אותנו הקדוש ברוך הוא את אבותנו ממצרים הרי אנו ובנינו ובני בנינו משעבדים היינו לפרעה במצרים". ויש לשאול: מצרים ברבות הימים היתה לממלכה שפלה ופרעה ושושלתו אבדו ואינם. כמו כן, שמא במשך הדורות היה מולך במצרים מלך אחר רחמן יותר מפרעה, הומני, נדיב, ליברלי, שוחר שלום, דוגל בחרות האדם והיה מוציא אותנו מרצונו הטוב, וכיצד אם כן אומרים אנו שאלמלא הוציאנו הקדוש ברוך הוא משם הרי אנו ובנינו ובני בנינו משועבדים היינו לפרעה במצרים?
כמו כן מדוע שינה המגיד ואמר בתחילה "עבדים" היינו לפרעה, ולאחר מכן המשיך ואמר: ואלו לא הוציא אותנו הקדוש ברוך הוא את אבותנו ממצרים הרי אנו ובנינו ובני בנינו "משועבדים" כלום יש הבדל בין עבד למשועבד?
כדי לענות על שאלות אלו:
א. הדו שיח בין בלק לבלעם מי הוציא אותנו ממצרים.
ב. מדוע הזכיר הנביא מיכה רק את סיפור יציאת מצרים והדו שיח בין בלק ובלעם.
ג. ומה פשר הנוסח שהזכרנו בהגדה עבדים – ומשועבדים.
צריך לשים לב שיש שני סוגים של עבדים היוצאים לחרות, יש שהעבד ממש מסור ונאמן לאדונו והאדון מתאהב בו, וברגע של חסד נוטה האדון לתת לו כתב שחרור. אדם כזה לכשיעלה לגדולה בהיותו בן חורין יתבייש לספר שהיה פעם עבד, אך מצד שני גם אם הוא לא עבד והוא בן חורין, עדיין משועבד נפשית לאדונו מצד הכרת הטוב לאדונו שהיה לו בעבר והוא יעשה כל מה שיבקש ממנו אדונו לשעבר, ויעשה זאת מאהבה.
מצד שני יש סוג של עבד אחר שהסבל והעינויים היו קשים מנשוא עד שלא יכל לסבול אותם, ואז התמרד באדונו פרק מעליו את עול העבדות בכח ואפילו באלימות פיזית ויצא לחרות, אדם זה לא יתבייש לספר ולומר שהיה עבד והצליח להתמרד ולצאת לחופשי, ועוד יהיה גאה בסיפורו. ומדוע? כי ברגע שבכוחו פרק מעליו את עול העבדות נגד רצון אדונו, אין הוא מרגיש שום מחויבות כלפי אדונו ועל כן אין הוא משועבד עוד לאדונו.
לאור האמור נבין את שאנו אומרים בהגדה, "ואילו לא הוציא אותנו הקדוש ברוך הוא, הרי אנו ובנינו ובני בנינו משעבדים היינו לפרעה במצרים". כלומר שאילו לא הוציא אותנו הקדוש ברוך הוא ביד חזקה ובזרוע נטויה, אלא בהסכמת פרעה, הרי אנו ובנינו ובני בנינו משועבדים היינו לו בהכרת הטוב. ואין שיעבוד כאסירות תודה, פשוטה כמשמעה.
אבל עכשיו שהקב"ה הוציא אותנו בכח גדול וביד חזקה אז אדרבה אין אנו מסתירים את החסד הגדול שעשה עימנו וכל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח, ואנו אומרים בגאוה ובגאון עבדים היינו לפרעה במצרים…
כעת גם ניתן להסביר את עניין בלק. בלק רצה להכחיש את הקשר בין עם ישראל לבין הקדוש ברוך הוא, וכאשר הוא שומע שוב ושוב מבלעם "כל אשר ישים ה' בפי אותו אדבר", הוא רואה שהקשר בין הקדוש ברוך הוא לישראל הדוק וחזק כל כך, ולכן מנסה הוא להקטין זאת ולומר הנה עם יצא ממצרים – מעצמו, לבד! לא הקדוש ברוך הוא הוציא אותם, ולכן בא הקדוש ברוך הוא להשריש בלבו של בלק ולחנכו שידע כי העם הזה לא יצא לבד, אלא אני בורא העולם שהוצאתי אותו ממצרים בכח גדול וביד חזקה, ולכן שמור נפשך שלא להתגרות בעם ישראל ולא לקללם.
ולכן הנביא מיכה אומר בנשימה אחת רק שני ענינים אלו, יציאת מצרים ובלק ובלעם. שאלו הדברים העיקרים עמי זכור שאני הוצאתיך ממצרים ואתם יודעים מה רצה בלק לומר שאין בנינו קשר.
ולכן אין פלא שבהמשך הנביא מיכה עצמו אומר: "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות", באחרית הימים, כשאגאל אתכם לא אמתין לשום אומה בודדת ולא לאומות המאוחדות – האו"ם שיכירו בכם ויכירו בקיומכם ובצדקתכם, אלא כמו בזמן צאתך מארץ מצרים בניסים גדולים וגלויים ביד חזקה באותות ומופטים, כך גם גאולתכם זו שתבוא במהרה בימנו כך תהיה.
מאת: הרב דוד הכהן – גן יבנה.
