"וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא": (פרשת ויצא כ"ח, י"א).
"וישם מראשותיו". עשאן כמין מרזב סביב לראשו שהיה ירא מפני חיות רעות. התחילו מריבות זו עם זו, זאת אומרת עלי יניח צדיק את ראשו, וזאת אומרת עלי יניח, מיד עשאן הקדוש ברוך הוא אבן אחת, וזהו שנאמר (פסוק יח) "ויקח את האבן אשר שם מראשותיו":
הקשה בעל ה"בית ישראל" זיע"א: וכי לא חשש יעקב שהחיות הרעות יתקפו שלא מצד הראש? והלא כל גופו היה חשוף, ומה הועיל בכך שבנה כמין מרזב סביב לראשו בלבד?
והשיב: שאין הכוונה לחיות רעות כפשוטו, אלא להרהורים רעים, ויעקב עשה סימן לשמירת ראשו ממחשבות לא טובות ונתן הכח ביד בני בניו למשך כל הדורות כולם, שבשעה ששוכבים לישון יתנו דעתם לנצח היצה"ר מכל מחשבת פיגול ופסול.
"וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ": (כח. יב')
כסא הכבוד
מובא במדרש רבא (אות יב).עולים ויורדים בו ביעקב… שנאמר: (ישעיה מט, ג): ישראל אשר בך אתפאר, אָת הוא שאיקונין שלך חקוקה למעלה, עולים למעלה ורואים איקונין שלו, וירדים למטה ומוצאים אותו ישן.
המלאכים עלו לראות את זיו פניו החקוקה בכסא הכבוד וירדו שוב לראות את פניו של יעקב עצמו. אמרו המלאכים זה לזה, בואו ונביט בפניו של איש זה, שהרי הוא החקוק בכסא הכבוד. וכשיעקב נעור משנתו ושמע את שיחתם של המלאכים, אמר: "אכן יש ה' במקום הזה". אכ"ן –ר"ת א – ריה כ – רוב נ – שר. ששלושת החיות הללו אכן חקוקות בכיסא הכבוד, זה אני יודע, אבל, "ואנוכי, לא ידעתי" שגם אני חקוק זה לא ידעתי! אנוכי ר"ת א – ריה כ – רוב נ – שר י – עקב.
"וַיֹּאמֶר לָבָן טוֹב תִּתִּי אֹתָהּ לָךְ מִתִּתִּי אֹתָהּ לְאִישׁ אַחֵר שְׁבָה עִמָּדִי": (כ"ט. י"ט).
בית יראי ה'
ארבעים יום קודם יצירת הוולד יוצאת בת קול ומכריזה: "בת פלוני לפלוני". וידוע כי מה' אישה לאיש!
במשנה במסכת עבודה זרה (כו' ע"א) מובא: "בת ישראל לא תיילד את העובדת כוכבים מפני שמילדת בן לעבודת כוכבים". מכאן למדו, שאף אסור לאיש מישראל לשדך לגויים בינם לבין עצמם שעל ידי כן מרבה גויים בעולם.
בעל ה"נודע ביהודה" נשאל על יהודי שבשכנותו גר גוי עקר, והיהודי מכיר ערלית אחת שגם היא עקרה ושואל, אם מותר לו לשדך הערלית העקרה לערל העקר, שהרי כל הטעם שאסור ליהודי לשדך גויים היא בגלל שעל ידי זה מביא לרבוי גויים בעולם, ובמקרה דנן ששניהם עקרים לכאורה לא תהיה כל מניעה לשדכם?
והשיב בעל ה"נודע ביהודה" שלמרות טעם זה אסור לשדכם, כיוון שאם ישדך העקרים הללו הרי שייבנה רק בית אחד של גויים ללא ילדים. ואם לא ישדכם אזי יתכן והגוי העקר ישא גויה בריאה, והעקרה תנשא לגוי בריא וכך יהיו שתי משפחות של גויים ללא ילדים.
על פי זה אפשר לבאר את מזימת לבן הרמאי. ידוע שלבן הרשע היה שונא את כל יראי ה' והכיר בבתו רחל שהנה צדקת. ידע איפה שאם תנשא למי שלא יהיה, הרי שהיא בודאי ברוב צדקותה וטוב לבה, תהפוך את בעלה לאיש ירא אלוקים וסר מרע. כמו כן כשראה את יעקב ונוכח לדעת גודל צדקותו וחסידותו, הבין שגם הוא אם ינשא לאיזו אשה שתהיה הרי שגם היא תהיה צדקת גדולה כמותו והרי שבכך יהיו שני בתים של צדיקים יראי ה' ולכן אמר: "טוב תתי אותה לך, מתתי אותה לאיש אחר" כי על ידי כן יהיה רק בית אחד של יראי ה' ולא שניים.
מאת: הרב דוד הכהן – גן יבנה.
