מעשר כספים, זוהי מצווה לתת צדקה לעניים ולעמלי תורה עשירית מהרווחים שלו, ויש מחמירים לתת חמישית מהרווחים שלו.
מקור מצוות מעשר כספים
מעשר כספים, מובא בתורה דברים (פרק י"ד פסוק כ"ב) "עשר תעשר את כל תבואת זרעך". ומובא בתוספות במסכת תענית (דף ט' עמוד א') בשם הסיפרי שמהמילה כל למדים שיש מצווה של מעשר כספים לא רק על תבואה אלא כל הכספים.
עוד מקור לזה מובא בתורה בראשית (פרק כ"ח פסוק כ"ב) "וכל אשר תיתן לי עשר אעשרנו לך".
כמה חייב לתת מעשר כספים
השולחן ערוך יורה דעה (סימן רמ"ט הלכה א') "שיעור נתינתה אם ידו משגת ייתן כפי צורך העניים, ואם אין ידו משגת כל כך ייתן עד חומש נכסיו מצווה מן המובחר, ואחד מעשרה מדה בינונית, פחות מכן עין רעה".
מבואר שהשיעור של מצוות מעשר כספים הוא עשירית מהרווחים, אמנם מצווה מן המובחר לתת חומש מן הרווחים.
גודל המעלה של מצוות מעשר כספים
הגמרא במסכת תענית (דף ט') "אמר רבי יוחנן מאי דכתיב "עשר תעשר" עשר בשביל שתתעשר".
מבואר שמצוות מעשר כספים הבטחה לעשירות, ויתרה על כן זוהי המצווה היחידה שמותר לנסות את ה' האם על ידי המעשר התעשרתי או לא.
בכתר ראש להגאון חיים מוולאזין (סימן קכ"ג) מובא שאמר בשם רבו הגאון מוולנא זצ"ל שכל השומר מעשר מובטח בכך שלא יבוא לידי היזק כלל, והשומר חומש מובטח לו שיתעשר, וישרש בו מידת הביטחון בה', והלוואי כל ישראל היו שומרים מעשר, היה מתקיים הפסוק "אפס כי לא יהיה בך אביון".
על מה חייבים מעשר כספים ועל מה לא
שאלה, האם יש לעשר את הכנסה הברוטו [דהיינו כל מה שמריווח] או הנטו [היינו מה שנשאר לו אחר הורדת המיסים והוצאות השונות].
בספר שערי תורת הבית הלכות מעשר כספים (פרק ה') מביא בשם שו"ת אגרות משה, הוצאות עבודה, דהיינו הוצאות שמוציא כדי להרוויח הכנסתו יכול לנקות מהריווח, ובזה אין מצוות מעשר כספים, משום שאין הדבר נחשב כחוב, אלא נחשב הדבר כאילו לא הרוויח כלל.
ונביא לכך כמה דוגמאות, מס הכנסה, וכן מיסים המוטלים על העסק, כגון ארנונה, ומס רכוש על החנות או משרד או מפעל, וכן משכורות שמשלם לעובדים, וכן מיסים שמשלם עליהם אין בהם מצוות מעשר, כיון שאין נחשב שהריווח את הסכום הנ"ל.
וכן הוצאות נסיעה, וכן אישה היוצאת לעבוד ומטעם זה שולחת את בנה למעון ולגן וכדומה, לא צריך לקיים בזה הכסף מצוות מעשר, אבל אם גם כך הייתה שולחת את בנה למעון גם אם לא הייתה הולכת לעבודה, אז נחשב הדבר כצורכי הבית, ולכן חייב להחשיב את הכסף כחלק מהכנסות, מחיוב לעשר עליהם.
אבל הוצאות פרטיות, כגון שקונה בגדים ויש בתשלום זה מיסים, וכן כל תשלום של מיסים עבור קנייתם כגון דירה וכדומה, נחשב הדבר כחוב ומחיוב לעשר עליהם כמו כל שאר הרווחים.
וכן הוצאות הבית, כגון שכירות, משכנתא, ארנונה וכדומה, וכן קופות חסכון, ומס קופת חולים, כל אלו מחיוב לעשר אותם, ונחשב הדבר כחוב.
למי יש מצווה לתת את המעשר כספים
הרמ"א (סימן קמ"ט סוף הלכה א') "ואין לעשות ממעשר שלו דבר מצווה, כגון נרות לבית הכנסת או שאר מצווה, רק יתנו לעניים".
מבואר שעיקר מצווה זו של מעשר כספים יש לתת אותה לעניים בדווקא ולא לשאר מצוות כגון הכנסת כלה וכדומה, מהנכון שיהדר לכתחילה לחלקם לעמלי תורה למען יחזקו בתורת ה'.
הטורי זהב (שם סימן קטן א') מביא בשם הדרישה בשם תשובות מהר"ר מנחם, שמותר לתן מן מעשר להיות בעל ברית או להכניס חתן לחופה או לקנות ספרים ללמוד בהם ולהשאילן לאחרים ללמוד בהם, אם לא היה יכולת בידו ולא היה עושה המצווה.
וממשיך שם ונראה לי שקונה בעדו ספר צריך לכתוב עליו שזהו מן המעשר, למען ידעו בניו דבר זה ולא יחזקהו להם.
מבואר הטורי זהב חולק על הרמ"א וסובר, שאפשר לתת את מעשר כספים גם לצורך אחר, ובלבד שלולי הכסף הזה לא מקיים את המצווה הזו של הכנסת כלה וכדומה.
אולם בברכי יוסף כתב שאין לעשות כן אלא אם כן השעה דחוקה לו ביותר, מכול מקום יראה שרוב הכסף כן יגיע לעניים ועמלי תורה.
לגבי נתינת מעשר כספים לבניו ובנותיו הגדולים מעל גיל שש, יש שסוברים שמכיון שמעיקר הדין אין אני מחיוב לזון אותם, אם יכול לפרנס אותם במעשר כספים.
ויש חולקים וכך נוהגים למעשה שכיון שגם כך מחיוב לזון אותם כי כך המנהג יש להחמיר בזה, וכך כתב בשו"ת אגרות משה יורה דעה (חלק א' סימן קמ"ג) וכן הורה החזון איש.
לקיים מצוות מעשר כספים מדבר שבחובה
הטורי זהב (שם סימן קטן א') מביא שגם מה שנחשב לצדקה, מכול מקום נחשב הדבר כפורע מן הצדקה ואסור, ולכן לעניין לקנות מצוות [מצוות עליה לתורה] בבית הכנסת במעות מעשר, נראה לי שאם בשעת קניית מצווה כוונתו הייתה שישלם כסף זה ממעשר מותר, שהרי המעות הולכים לצדקה,
[ובזה יש לדון האם מותר לתן כסף זה לבית הכנסת לפי כמה שיטות בפוסקים שסברו שכסף של מעשר כספים חייב ללכת לעניים, מכול מקום בית הכנסת שרובם עניים וכן בית הכנסת שמפרנסים בו לומדי תורה כגון כולל וכדומה מותר לתרום כסף של מעשר כספים לבית הכנסת] על אף שיש לו הנאה בכך.
אבל אם בשעת קניית המצווה לא כיון לתן ממעות מעשר, אסור לו לפרוע ממעות מעשר כיוון שפורע חובו ממעות מעשר כספים.
וכן כתב בספר שערי תורת הבית בהלכות מעשר כספים (פרק ו') שכלל גדול הוא כל דבר שבחובה אינו באה אלא מהחולין, ועל כן אין לקיים מצוות מתנות לעניים ממעות מעשר כספים, וכן אין לקיים מצוות מחצית השקל וכן מנהג כפרות וכן קניית ארבעת המינים לעצמו ממעות מעשר כספים.
לעניין לשלם ממעות מעשר כספים ללימודים של בניו ובנותיו, בשו"ת אגרות משה (חלק ב' סימן קי"ד) כתב לעניין הבנים פשוט שאי אפשר לשלם להם את הוצאות של הלימודים מכספי מעשרות, שהרי האבא מחיוב לדאוג להם ללמוד תורה, ואם כן זהו דבר שבחובה, ואין הוא יכול להיפטר בזה מכספי מעשר כספים.
לגבי הבנות, בפשוטו היה נראה שלבנות יכול לשלם כיון שהוא לא מחיוב ללמדם, מכל מקום במדינתנו שמחיוב מצד המלכות ללמד אותם בבית ספר שלהם, ובחסדי ה' על ישראל יש רשות ללמדם בבתי הספר שתחת ההנהלה ישראל כשרים וירא ה'.
אם כן נמצא שאם לא ייתן בתו ללמוד בבית הספר כשרים של בית יעקב וכדומה, להתחנך שם בדרך התורה והאמונה ושמירת המצוות, אם כן נחשב הדבר כמו חובה ממש לראות את הבנות ממשיכים בדרך התורה והיראה, ולכן אין לממן את הלימודים שלהם על ידי מעות מעשר כספים, משום שנחשב הדבר כחובה.
מעשר כספים בקניית והוצאת ספרים
הטורי זהב (שם סימן קטן א') כפי שביארנו מביא שמותר לקנות ספרים ממעשר כספים ולהשאילם לאחרים, ובלבד שירשום על הספר שנקנה מכספי מעשר כדי שלא ישתקע אצלו ויחשוב שהדבר שלו.
הדרך אמונה (פרק ז' ממנ"ע הלכה ה') כתב שהיום אין להשאיל לאחרים ספרים מכספי מעשר ודווקא בזמנם שלא היו ספרים אלא מעט וכל ספר היה בשימוש לאחרים, אבל היום שרבו הספרים ואין שימוש בכך אין לקנות ספרים מכספי מעשר.
לגבי הוצאת ספר חדש לאור מכספי מעשר, שמעתי מהגאון ר' אברהם רוט בשם הגרי"ש אלישיב שכיום אין להוציא ספרים לאור מכספי מעשרות מהטעם הנ"ל שיש כ"כ הרבה ספרים וכמעט אין תועלת בכך, למעט ספרים שמתקבלים אצל הציבור ויש בהם שימוש רב.
מתי פטור מלתת מעשר כספים
אדם השרוי בחובות גדולים וקשה לו להיפטר מהם או מי שפרנסתו מצומצמת להוצאות הבית ואין ביכולתו לקיים מצוות מעשר כספים, פטור מלתת מעשר כספים מצד הדין, משום הדין חייך קודמים, ורק צריך לתת איזה מינימום של צדקה כפי יכולתו.
וכמובן יש לחשב עם עצמו שלא יחיה ברמה גבוהה ומתוך כך לא יישאר לו למעשר, וכל אחד יחשב חישוב אמיתי בכך, וכך כתב בספר תורת שערי הבית הלכות צדקה ומעשר כספים (פרק ז').
נדר לתת מעשר כספים
מצוות מעשר כספים זוהי לא חיוב אלא מנהג טוב, אמנם הנודר והמתחייב סמוך כסף נהפך הדבר לחיוב ואסור לו להיפטר מזה.
ולכן אדם שקיבל על עצמו הוראת קבע למשך שנתיים ורוצה להפסיק באמצע את הוראת קבע, נראה שאסור שנחשב הדבר כנדר.
וכן אדם שנכנס להגרלה בסכום כסף בהוראת קבע, אסור לבטל גם מחמת הנדר וגם מחשש גזל שהרי כל מה שנכנס להגרלה זה מחמת הסכום שהתחייב.
אדם שקיבל על עצמו לתן סכום כסף לצדקה מבלי לקבל במפורש, חולקים הפוסקים במצווה זו האם היא מהתורה ואז ספק לחומרא או שהיא מדרבנן וספק לקולא, לכן יעצו הפוסקים שבזמן שאדם מתחיל להפריש כספים יאמר שהכל יהיה בלי נדר ושבועה.
נושאים נוספים באתר
מאת הרב אליה ראש-כולל יששכר באהליך בני ברק
