תורה במסירות נפש | פרשת יהדות

תורה במסירות נפש

"וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי " (במדבר א, א)

במדרש רבה (פרשה ז') נאמר: וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי, לָמָּה בְּמִדְבַּר סִינַי, מִכָּאן שָׁנוּ חֲכָמִים בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים נִתְּנָה הַתּוֹרָה, בָּאֵשׁ, וּבַמַּיִם, וּבַמִּדְבָּר. בָּאֵשׁ מִנַּיִן שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יט, יח): וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ וגו'. וּבַמַּיִם מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים ה, ד): גַּם שָׁמַיִם נָטָפוּ גַּם עָבִים נָטְפוּ מָיִם. וּבַמִּדְבָּר מִנַּיִן וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי, וְלָמָּה נִתְּנָה בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים הַלָּלוּ, אֶלָּא מָה אֵלּוּ חִנָּם לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם כָּךְ דִּבְרֵי תוֹרָה חִנָּם הֵם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נה, א): הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם, דָּבָר אַחֵר, וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי, אֶלָּא כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה עַצְמוֹ כַּמִּדְבָּר, הֶפְקֵר, אֵינוֹ יָכוֹל לִקְנוֹת אֶת הַחָכְמָה וְהַתּוֹרָה, לְכָךְ נֶאֱמַר: בְּמִדְבַּר סִינָי.

באש – כאשר ירד ה' על הר סיני, נאמר מפורש בפסוק: וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו יְהוָה בָּאֵשׁ וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן וַיֶּחֱרַד כָּל הָהָר מְאֹד: (שמות יט. יח')

במים – זה מרה. טרם הגיעונו להר סיני כבר קיבלו מקצת פרשיות התורה, שנאמר: וַיִּצְעַק אֶל יְהוָה וַיּוֹרֵהוּ יְהוָה עֵץ וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ: (שמות טו. כה')

פירש רש"י: שם שם לו. במרה נתן להם מקצת פרשיות של תורה שיתעסקו בהם, שבת, ופרה אדומה, ודינין (סנהדרין נו:):

במדבר – זה המקום השלישי בו ניתנה התורה בשלמותה לאחר מסע בין ארבעים שנה במדבר.

רבי מאיר מלובלין פירש: אצל עם ישראל אין מושג של קבלה או נתינה ללא בחינת מסירות נפש, בבחינת "קדושים תהיו", או "וקידשתם את שמי בתוך בני ישראל", וכן "ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך" – אפילו נוטל את נשמתך!

על פי זה אפשר לבאר כי התורה הקדושה ניתנה ונתקבלה בשלושה אירועים היסטוריים שגבלו במסירות נפש, והם:

באש – הלא הוא אבינו אברהם ע"ה.

בן שלוש הכיר את בוראו, נמרוד שלט ביד ברזל. משליט שלטון אלילי בו משתחוים לשמש ולירח, לרוח ולענן, לכל כח שבעולם, ובלבד לא להכיר בכח האחד השולט על כולם, בורא הכל ויוצר הכל. והנה קם נער ומביט בעינים פקוחות, במבט מפוכח, ורואה את היד האחת המכוונת הכל, מאזנת הכל, מאחדת הכל. ומבין שיש יוצר לכל נוצר, כח עליון החובק הכל ומושל בכל. אינו שומר לעצמו את תגליתו, אינו נוצר את סודו בלבו. שובר הוא צלמים, מנתץ אלילים, פוקח את עיני הבריות – ונאסר, מובא למשפט. "השתחוה לכל דבר", פוקד נמרוד, "רק לא לאל היחיד". כי זה מחייב, וזה מגביל. והנער מסרב, ממאן להתכחש לאמת, ומושלך לכבשן האש, ואש האמונה היוקדת בו גברה על אש הכבשן, "כי תלך באש לא תכוה, ולהבה לא תבער בך", (ישעיהו מג. ב') הקדוש ברוך הוא ירד כביכול בעצמו והצילו: "אני ה', אשר הוצאתיך מאור (מאש) כשדים", (בראשית טו. ז'). וכן "אתה הוא יהוה האלהים אשר בחרת באברם והוצאתו מאור כשדים ושמת שמו אברהם": (נחמיה ט. ז') ועל אברהם נאמר: "עקב אשר שמע אברהם בקלי וישמר משמרתי מצותי חקותי ותורתי": (בראשית כו ה') תורה שבכתב ותורה שבעל פה, וזאת הוא קיבל באשבמסירות נפש

במים – הלא הם כלל עם ישראל.

אם באש היה זה אדם אחד, הלא הוא אבי האומה אברהם אבינו. הרי שבמים זו היתה אומה שלימה! היכן? בקריעת ים סוף!

נאמר בפסוק: "ויאמר יהוה אל משה מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו": (שמות יד. טו') לכאורה תמוה, מהי תמיהת ה' "מה תצעק אלי", וכי מה יש לו לעשות במצב זה, אם לא להתפלל אליו שיושיעם מהצרה שנמצאים בה, מצרים מאחריהם, הים לפניהם, המדבר וחיות רעות מצדדיהם?

ביאר ה"אור החיים" הקדוש, בני ישראל היו באותה שעה בקטרוג, דאמרה מדת הדין הללו עובדי עבודה זרה והללו עובדי עבודה זרה, ודבר ידוע שכדי להגביר מדת הרחמים על מידת הדין, אפשר רק ע"י מצוות ומעשים טובים.

וזה שאמר לו ה' "מה תצעק אלי" כיון שמדת הדין מתוחה כעת על בני ישראל, אין הזמן עכשיו להתפלל, כל הצלתם תלויה רק על ידי מעשים טובים, לכן "דבר אל בני ישראל ויסעו", שיכנסו לים ויתעצמו באמונה ובטחון שיעשה להם ה' נס, ועל ידי זה תוגבר מדת הרחמים ויקרע להם הים.

ואכן, הים לא נבקע אלא עד שנכנסו לים והגיעו מים עד נפש, יש לך מסירות נפש גדולה מזו? וכל זה כדי למלא את הצו האלוקי ליתן להם את הארץ המובטחת ואת המתנה הטובה המונחת בבית גנזיו של הקדוש ברוך הוא, הלא היא התורה הקדושה, ולכן מסרו את נפשם!

ובמדבר – שוב עם ישראל!

 נאמר על ידי הנביא ירמיה: (פרק ב. א'-ב') "ויהי דבר יהוה אלי לאמר: הלך וקראת באזני ירושלם לאמר כה אמר יהוה זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולתיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה":

ארבעים שנה של הליכה מבלי לראות את נקודת היעד! ארבעים שנה בתנאי מדבר! ארבעים ושתיים מסעות ומחנות, ויסעו ויחנו, ויסעו ויחנו. כלום יש מסירות נפש גדולה מזו??

עם ישראל נמצאים מידי יום במבחן קיומי, אין אדם באשר הוא שלא עובר נסיונות לא קלים, כל אחד ותחומו, המתכון לשרוד ולהצליח  הוא: 'מסירות נפש'! כאשר האדם מוסר את נפשו למצוה הרי שהוא נוהג מעל כוחותיו הטבעיים, ולכן גם משמים נוהגים איתו מעל הטבע, וגם אם לא מגיע לו הדברמשנים את הטבע בעבורו.

מעשה המעיד על מסירות נפש למצוה ושכרה, אותו סיפר הרב יחיאל גוטפרב, אחד מאנשי החסד הנודעים בירושלים:

על דלת ביתו של אברך תלמיד – חכם, מיקירי קרתא דירושלים, שהתברך, בלי עין הרע, בארבעה עשר ילדים, התדפקה אשה עניה וביקשה שיתנו לה בשר – עוף לשבת.

בעל – הבית, שככל עמלי תורה אין הפרנסה מצויה בביתו בשפע, והמזון הנמצא בביתם בקושי מספיק לקיום עצמם, הסביר לאשה שאת שני העופות היחידים שיש לו במקרר הוא שומר לחג הקרב ובא, וזה הבשר היחיד שנשאר לו להאכיל את ילדיו.

למרות תשובתו האשה לא ויתרה והיא נשארה עומדת בפתח הבית מתחננת על נפשה וממתינה בכל זאת. אולי יתרצה בעל הבית ויתן לה מנת עוף.

האברך לא יכל לעמוד מול דמעותיה. מיד עשה שיקול דעת נוסף והחליט שאם האשה האומללה הזו לא התביישה להגיע עד פתח ביתו ולבקש שיתנו לה בשר לאכול 'אות הוא משמים כי באמת הגיעו מים עד נפש, ואם כן אתן לה את מנתנו ולכל היותר ילדיי לא יאכלו בשר בחג.'

לא עברו רגעים אחדים ומיד התנצל בפני האשה על סירובו, וביקשה שתמתין לקבלת העוף היחיד שנשאר במקרר.

האברך ניגש למקרר… ומפיו נשמעה זעקה מחרידה.

הילד היה כבר כחול לגמרי, וסבל מקשיי נשימה איומים. בניסי ניסים הצליחו אנשי "הצלה" להחזיר אותו למצב נשימתי סדיר.

רופאי בית – הרפואה סיפרו לאברך כי אם הפעוט היה נשאר עוד מספר רגעים במקרר היה יכול לאבד חייו!

אין ספק כי מעשה החסד שהחליט בעל הבית לעשות ברגע האחרון הוא זה שהציל את בנו ממוות בטוח. כך חש האב בכל נימי נשמת את דברי חז"ל: צדקה תציל ממוות.

מעשה נפלא זה מלמדנו כיצד הקדוש ברוך הוא חפץ שנקיים מצוותיו. ואם כך נשכיל לקיימן ודאי שלא ישיב פנינו ריקם. הנה לך דוגמא נפלאה לקיום רצון הבורא – מסירות נפש.

הקב"ה יעזרנו לחיות על קידוש ה' מתוך אותה מדרגה של אבותינו שמתו על קידוש ה'. 

מאת: הרב דוד הכהן – גן יבנה.

פוסטים נוספים באתר

הגוי הקדוש - פרשת יהדות
הגוי הקדוש

בעל "תוספות יום טוב" מפרשני המשנה בסוף מסכת ברכות שואל: ידוע כי אלוקים זה בחינת דין, ואילו שם הויה זה בחינת רחמים, אם כן מדוע

קרא עוד »
דרכה של תורה | פרשת יהדות
דרכה של תורה

וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר: (במדבר א. א'). ובמדרש רבא סדר במדבר (פרשה

קרא עוד »
חביבין ישראל | פרשת יהדות
חביבין ישראל

וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר: שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁפְּחֹתָם

קרא עוד »
מבצע מטורף! ניקוי ספות עד הבית

החל מ- 250 ₪ בלבד

עסקים מומלצים באינדקס אנ"ש
דבר תורה על פרשת השבוע
תכנים חדשים שעלו לאתר
הלכות ביקור חולים

להלכה: מצווה לבקר את החולים, ומצווה זו נאמר על כל אחד מישראל. ונאמרו ג' טעמים בכך, ולכן המבקר את החולה צריך לשאול את החולה האם

מה מברכים על חמאת בוטנים?

להלכה: חמאת בוטנים ברכתה 'שהכל נהיה בדברו'. בביאור הדברים: חמאת בוטנים, יש לברך עליו ברכת 'שהכל נהיה בדברו', כמבואר בספר הליכות ברכות (סימן ר"ב אות

מה מברכים על תן צ'אפ?

להלכה: על תן צ'אפ יש לברך 'שהכל נהיה בדברו'. בביאור הדברים: תן צ'אפ הוא מחטיפי התירס, שברכתו 'שהכל נהיה בדברו', וכתב בספר הליכות ברכות (סימן

הנחת אפר בראש החתן בחופה

להלכה: בני אשכנז וחלק מבני הספרדים נהגו להניח אפר בראש החתן במקום הנחת תפילין, כמבואר בגמרא, ואילו חלק מבני הספרדים נהגו שלא להניח אפר, אלא

Translate »