שכר גומלי חסדים ועונשו של פוגע | פרשת יהדות

שכר גומלי חסדים ועונשו של פוגע

מובא בילקוט שמעוני (רות א.) “אמר רבי זעירא. מגילה זו אין בה לא טומאה ולא טהרה ולא היתר ולא איסור. ולמה נכתבה, שהרי כלל בידנו, שנבואה שלא נצרכה לדורות לא נכתבה. (מגילה יד ע”ב) אלא ללמדך שכר של גומלי חסדים”.
מגילת רות. תחילתה בטרגדיה שפקדה את בית אלימלך מותו ומות שני בניו. עונש איום ונורא, כרת וגדיעה. על מה ולמה? נזכור מדוע נטשו את מולדתם: כי היו בעלי ממון, וביקשו להימנע מעזרה לעניים בעת הרעב הנורא ששרר בארץ מולדתם!

כמו כן, היתכן שבתקופה כה קצרה הדרדרו מחלון וכליון, עד שנשאו נשים נכריות. כנראה שירידתם מהארץ וסיבתה, נטישת אחיהם ברעב ובצמא, הוכיחה כי רחוקים הם ממדתם של עם ישראל, רחמנים בני רחמנים, ובקרבם כנראה פועם לב מואבי ולא יהודי, “על אשר לא קידמו אתכם בלחם ובמים!”
ורות – ההיפך הגמור. סמל החסד וההקרבה! מתלווה היא אל חמותה לשעבר רק כדי לסעדה. הופכת לעוזרת ומפרנסת. בתו של מלך מואב יוצאת ללקט שבלים. וכשחמותה יועצת לה לפנות אל בועז, כובשת היא את מבוכתה ומבטלת את רצונה.

ובועז, בדברי תשובתו, מדגיש שהוא רואה בכך אף רצון להיטיב עימו לעת זיקנותו: “בתי, היטבת חסדך עימדי, לבלתי לכת אחרי הבחורים” (רות ג. י’) חסד בלי גבול. שייכת היא במהותה לעם ישראל, ראויה להיות לאם שושלת מלכותו, וממנה – המלך המשיח!
זו המגילה הנקראת בחג מתן תורה – חג השבועות, חג היותנו לעם המתאפיין ברחמים הנטועים בו וגמילות החסד שבאופיו, ואשר התורה מצווה להגדילם ולהעצימם ולהוציאם מן הכח אל הפועל!
ומצד שני, רואים גם את האסון הכבד והנורא שנגרם לאדם שלא חושב על השני ופוגע בו אפילו שלא בכוונה.
הגמרא (בבא בתרא צא) מספרת: בועז היה עשיר גדול, שפט את ישראל במשך שבע שנים, והיו לו ששים ילדים, שלושים בנים ושלושים בנות, וכשהשיא אותם עשה מאה ועשרים משתאות. לכל אחד שתי סעודות, סעודת אירוסין וסעודת נישואין. והיה מזמין את כל אנשי העיר מלבד אדם אחד, ושמו מנוח, אביו של שמשון שטרם נולד, ולא הזמין אותו כיוון שעדיין לא היו לו ילדים. ראה הקדוש ברוך הוא את צערו של מנוח שהיה מצטער ביותר שכל אנשי העיר הוזמנו למשתה ורק הוא יושב כמנודה, בדד גלמוד בביתו, וזה בנוסף לצערו שלא זכה לפרי בטן, לכן פגעה בבועז מידת הדין, וכל שישים ילדיו קבר בחייו רח”ל.

ובאמת יש להבין, מה ראה בועז שלא להזמין את מנוח לשמחת בניו? והלא צדיק, חסיד ועניו היה בועז? ומה קשור הדבר אם יש או אין למנוח ילדים?
רבנו המהרש”א כתב להסביר, שאז בתקופתם מי שהזמין את חברו לשמחה היה משיב לו בכך שהיה אף הוא מזמין אותו לשמחת בניו, ובהיות שמנוח לא היו לו ילדים, במה יפרע לבועז על כך שהזמין אותו לשמחת בניו? ממילא היה צריך ליתן מנוח מתנה לבועז, ובועז לא רצה בשום פנים לקבל מתנות, שאמרו חכמים ‘שונא מתנות יחיה’! אם כן זה שבועז לא הזמין את מנוח זה לא מרוע לב חלילה, ובכל זאת פגעה בו מידת הדין בעוצמה רבה וקבר את כל שישים ילדיו בחייו!!
בין אדם לחברו זה אש! כמה צריך להיזהר מלצער חבר או שכן! הקדוש ברוך הוא מקפיד בזה כל כך.

ב’טובך יביעו’ הביא מעשה שאירע:

“באחד הימים, באו אלי לדין תורה שני אברכים צעירים תלמידי חכמים שהיו גם שכנים באותו בניין. הראשון טען שבניית הסוכה של חברו מפריעה לו מאוד, מאחר ועד היום היה באפשרותו לראות מהבית את בנו החוצה את הכביש בדרכו לתלמוד תורה, וכעת לאחר ששכנו, התלמיד חכם השני, בנה סוכה, הוא אינו יכול לעשות זאת. והם באו אליי לדין תורה.
בטרם הם נפרדו מדין התורה שנערך, פנה השכן תלמיד חכם הראשון, זה שכעת לא יכול להשגיח על בנו, אל שכנו בונה הסוכה ואמר לו: “וכי אינך חושש כלל מההקפדה שלי?! הרי ליבי נחמץ יום יום, שעה שעה כשאני רואה את מעשיך. האם לא אכפת לך כלל מהצער ועוגמת הנפש שאתה גורם לי ולאשתי?..”.
האברך בעל הסוכה לא השגיח כלל בדבריו של חברו והמשיך להתעלם והשאיר את הסוכה על כנה.
מספר הרב שליט”א: לאחר כמה ימים, הגיע אלי האברך בעל הסוכה, כשפניו נפולות וליבו שבור לרסיסים.
כששאלנו אותו מה קרה? הוא סיפר את הגרוע מכל: היום נודע לו שהוא חולה במחלה הנוראה רח”ל!!!.
צרות רבות ורעות פעמים מתרגשות ובאות על האדם, והוא שואל, מהיכן ומדוע באים עליו יסורים קשים ומרים??
קפידא של חבר או שכן היא אכן דבר חמור ביותר, בועז קבר את שישים ילדיו בגלל פגיעה במנוח ולא משום רעות או רשעות!! ויש רבים שמזלזלים בזה ה’ ישמור. זהירות מונעת אסון!!

מאת: הרב דוד הכהן – גן יבנה.

פוסטים נוספים באתר

כאיש אחד | פרשת יהדות
כאיש אחד

כאיש אחד בלב אחד – דבר תורה נפלא בנושא אחדות עם ישראל במעמד הר סיני מאת: הרב דוד הכהן על חג מתן תורה הוא חג השבועות.

קרא עוד »
חג שבועות ברמז | פרשת יהדות
חג שבועות ברמז

וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה: (חומש ויקרא כג. טו’)בפרשת אמור (פרק כג’) נאמר: “דבר אל בני ישראל

קרא עוד »
סור מרע ועשה טוב | פרשת יהדות
סור מרע ועשה טוב

דבר תורה על מגילת רות הנקראת בתפוצות ישראל בחג השבועות, בנושא סור מרע ועשה טוב מאת הרב דוד הכהן – גן יבנה בספרו או דוד.

קרא עוד »
אהבתם? שתפו ברשת!
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram
מאמרים חדשים שעלו לאתר
פרשת נח | פרשת יהדות
פרשת נח

פרשת נח פרשת נח המלא – עם ניקוד וטעמים – חידושי תורה ופרפראות על הפרשה פרק ו’ ראשון ט אֵלֶּה, תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ אִישׁ צַדִּיק

פרשת וזאת הברכה | פרשת יהדות
פרשת וזאת הברכה

פרשת וזאת הברכה פרשת וזאת הברכה המלא – עם ניקוד וטעמים – חידושי תורה ופרפראות על הפרשה פרק לג’ ראשון א וְזֹאת הַבְּרָכָה, אֲשֶׁר בֵּרַךְ

פרשת האזינו | פרשת יהדות
פרשת האזינו

פרשת האזינו פרשת האזינו המלא – עם ניקוד וטעמים – חידושי תורה ופרפראות על הפרשה פרק לב’ ראשון א הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם, וַאֲדַבֵּרָה; וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ, אִמְרֵי

הלכות ערב שבת | פרשת יהדות
הלכות ערב שבת

הלכות ערב שבת השו”ע בסימן רנ’ סעיף א’ כותב: ישכים בבוקר ביום שישי להכין צרכי שבת מסביר המשנה ברורה דכתיב: והיה ביום השישי והכינו את

הלכות נרות שבת | פרשת יהדות
הלכות נרות שבת

הלכות נרות שבת נרות שבת עניינם הוא משום שלום בית. והפירוש: בעבר, לא היו מנורות ואורות כמו היום ולכן כדי שיהיה אור בבית היו מדליקים

מעוניינים לפרסם כתבה? השאירו פרטים!
Translate »
שינוי גודל גופנים
ניגודיות