"הים ראה וינוס" (תהילים קיד).
מה ראה? ראה ארונו של יוסף יורד לים, אמר הקדוש ברוך הוא, ינוס מפני הנס שנאמר: "ויעזוב בגדו בידה וינס ויצא החוצה" (ילקוט שמעוני)
ויש להבין מה כוונת המדרש בשאלה זו, מה ראה? ומה ענין ארונו של יוסף לקריעת ים סוף, עד כדי שנקרע הים מפניו?
רבנו "אור החיים הקדוש" כתב, מה המייחד את קריעת ים סוף משאר ניסים שנעשו במרוצת הדורות על ידי צדיקים קדושי עליון? וכי זכותם של משה ואהרון וששים ריבוא פחותה מאותם צדיקים? שהרי מצאנו צדיקים שהיה הטבע בידם כחומר ביד היוצר לעשות בו כטוב בעיניהם. יהושע קרע את הירדן והעמיד חמה במקומה. וכן מצאנו בתלמוד (חולין ז' ע"א) שר' פינחס בן יאיר הלך לקיים מצות פדיון שבויים, בדרכו פגע בנהר גינאי, אמר לו חלוק מימך ואעבור בך. אמר ליה אתה הולך לעשות רצון קונך ואני הולך לעשות רצון קוני אתה ספק עושה ספק אין אתה עושה אני ודאי עושה, אמר לו אם אין אתה חולק גוזרני עליך שלא יעברו בך מים לעולם. מיד חלק הנהר מימיו ועבר בו ר' פנחס בן יאיר, ולא זו בלבד אלא שר' פנחס בן יאיר כפה על הנהר לחלוק מימיו גם ליהודי נוסף שהיה עסוק במצוה וכן לגוי שהיה שם.
ובמדרש רבא (שמות פכ"א ו') על הפסוק (פרשת בשלח יד, כז): וישב הים לפנות בקר לאיתנו, אמר הקדוש ברוך הוא למשה לתנאו שהתניתי עמו מתחלה. מיד שמע משה להקדוש ברוך הוא והלך לקרוע הים, וכיון שהלך לקרוע את הים, לא קיבל עליו להקרע, אמר לו הים, מפניך אני נקרע? אני גדול ממך, שאני נבראתי בשלישי ואתה נבראת בשישי. כיון ששמע משה כך הלך ואמר להקדוש ברוך הוא אין הים רוצה להקרע, מה עשה הקדוש ברוך הוא נתן ימינו על ימינו של משה, שנאמר (ישעיה סג, יב): מוליך לימין משה וגו'. מיד ראה להקדוש ברוך הוא וברח, שנאמר (תהלים קיד, ג): הים ראה וינס, ע"כ.
וכאן מתעצמת קושייתו של "אור החיים הקדוש" במה פחותה זכותם של משה ואהרון ושישים ריבוא עד שהים לא רצה להבקע בפניהם? כמו כן אם התנה הקדוש ברוך הוא עם הים עוד מששת ימי בראשית שבבוא היום יבקע בפני בני ישראל, הכיצד זה שהים מסרב ומנהל דו שיח עם משה רבנו כדברי המדרש?
וכתב "אור החיים הקדוש" יסוד גדול ביותר, ודע כי התנאי שהתנה הקדוש ברוך הוא בששת ימי בראשית, לא נתייחד רק לקריעת ים סוף, אלא היה תנאי כולל על הבריאה כולה באשר היא להיות כפופה ונכנעת לתורה ולעמלים בה, ולעשות ככל אשר יגזרו עליהם.
א"כ כח השליטה ושינוי מערכות הטבע בבריאה באה להם לישראל אך ורק מכחה של תורה. לפי זה יובן שכחם של צדיקים לשנות סדרי מעשה בראשית הינו אך ורק לאחר מתן תורה שאז היה בידם כח התורה. ואילו קריעת ים סוף קדמה למתן תורה וממילא לא היה בכוחם את כח התורה לשנות סדרי בראשית ולכן לא רצה הים להבקע.
ומה היה הגורם בכל זאת לים להבקע? אומר המדרש: הים ראה וינוס", מה ראה? מדוע נקרע בפני משה וישראל והרי טרם ניתנה תורה? אומר המדרש, ראה ארונו של יוסף! דהיינו גם עכשיו שנקרע זה בזכות התורה אף על פי שטרם ניתנה, כיוון שיוסף עימם הרי כאילו שהתורה עימם. על פי דברי הגמ' (סוטה יג') וכל אותן שנים שהיו ישראל במדבר היו שני ארונות הללו אחד של מת ואחד של שכינה מהלכין זה עם זה והיו עוברין ושבין אומרים, מה טיבן של שני ארונות הללו? אמרו אחד של מת ואחד של שכינה. וכי מה דרכו של מת להלך עם שכינה? אמרו קיים זה כל מה שכתוב בזה. הרי שארונו של יוסף הושווה לארון העדות שבו מונחות לוחות הברית אם כן זה ממש כוח התורה עימם ולכן נבקע הים.
מאת: הרב דוד הכהן – גן יבנה.
