בפרשת השבוע הקב"ה מצווה למשה לומר משהו לכל עם ישראל: קדושים תהיו. יש לכל אחד מעם ישראל ציווי להיות קדוש. והסיבה, למה הקב"ה מבקש את זה מעם ישראל – כי הוא בעצמו קדוש.
ולכאורה קשה, מה הדרישה מאיתנו, הלא אנחנו גושי עפר קרוצי חומר, ואילו הקב"ה אין ערוך אליו ואין לנו בכלל מושג לגדולתו וקדושתו, ואם כן זה שהקב"ה קדוש איך זה נהיה סיבה לכך שעלינו להתקדש גם?
זאת שואל רבינו משה אלשיך זצ"ל ומוסיף – מדוע היה צריך משה לומר זאת בהדגשה "אל כל עדת בני ישראל"? הרי כל התורה כולה ניתנה לכל ישראל, מדוע כאן יש הדגשה שלא הייתה במצוות אחרות?
הקשר בין כיבוד הורים לשמירת השבת
התורה מיד לאחר מכן ממשיכה ואומרת "איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותיי תשמורו", שעל זה קשה פעמיים: ראשית מה הקשר לפסוק הקודם, שנית מה הקשר בין כיבוד הורים לשמירת שבת?
מסביר רבינו משה אלשיך זיע"א: ראשית עלינו להבין מהו הציווי "להיות קדושים", שהרי אם זה רק פרישה מענין עריות – הרי זה בשב ואל תעשה, ו"תהיו" משמע שצריך בנקיטת פעולה כדי להגיע למעלה זו.
אומר רבינו, האדם נכלל מגוף חומרי ונפש רוחנית, והקב"ה ברא אותנו בעלי בחירה – בידינו הדבר האם להטות את החומר (גוף וכל תאוותיו) אחר הצורה (הנפש הרוחנית) או ח"ו ההיפך.
והדוגמאות להשלטת נפש על הגוף הם מרבותינו שבכל הדורות, האלשיך הקדוש מביא דוגמא מרבי שמעון בר יוחאי זיע"א, שקידש אפילו את גופו, וגם לאחר הסתלקותו מהעולם לא שלטה בגופו רימה ותולעה.
והנה יש בני אדם שיטעו לחשוב, שמידות הקדושה הגבוהות שייכות רק ליחידי סגולה, אחת לכמה עשרות או מאות שנים שמגיע איזה צדיק מופלג לעולם ורק הוא זוכה למדרגות הקדושה הגבוהות, ואילו אנחנו פשוטי העם הלוואי ונזכה לכפר על העוונות שעשינו ואילו קדושה לכאורה זה רחוק מאיתנו.
כי קדוש אני ה' אלוקיכם
אומר רבינו, הקב"ה רוצה לומר לכל עם ישראל – כל אחד ואחד מבני ישראל יכול וצריך להיות קדוש, והעבודה הזו של השלטת הצורה על החומר שייכת לכולם מגדול ועד קטן, והסיבה לכך היא "כי קדוש אני השם אלוקיכם", והרי אתם במהות שלכם נשמתכם נחצבה מתחת כסא הכבוד, ויש לכם שייכות בקדושה ולכן אם תפעלו תשיגו מעלות קדושה ללא שום צל של ספק.
וכאן מזכיר רבינו את עניין המלאכים שגם עליהם נאמר "קדושים", ומחדש חידוש עצום, שאצל המלאכים התואר "קדוש" רק בא לומר שאין בהם חומר כלל, אבל אין קדושתם קדושה עצמיית, ואילו בני ישראל בגלל שנשמותיהם ממקום גבוה ועליון ביותר אז כל העניין של הקדושה שייך להם בעצם ממש.
ואם כך, יבוא אדם ויאמר, אתה הקב"ה אומר לנו ללכת אחרי הקדושה שלך כי אתה קדוש וממילא יהיה לנו יותר שייכות בעניין סולם הקדושה אשר ראשו מגיע השמיימה, וקשה הרי קיי"ל "שלשה שותפין באדם: הקב"ה, אביו ואמו". ואם אבא ואמא שלי הם גשמיים אז נלך אחרי הרוב, ואני שייך יותר לגשמיות מאשר לרוחניות, ושוב יקשה איך אזכה להיות קדוש.
על זה עונה התורה – את אבא ואמא שלך אתה צריך לכבד כמובן מפני שהביאוך לעולם, אבל שלא תחשוב שההוויה שלהם בעולם היא הוויה גשמית… כי הם עצמם הגיעו לעולם רק ע"י הוריהם, והוריהם ע"י הוריהם עד אדם הראשון, והנה אדם הראשון עצמו איך נברא? הייתה זו בריאה של הקב"ה בעצמו. וזוהי בריאה רוחנית ממש!! ואם כך, את אדם הראשון השם ברא, ומאדם הראשון נמשכו אביך ואמך, ואם כן גם הם שייכים לקדושה, וממילא גם אתה שייך לקדושה ויכול לעלות ולהתעלות.
ואת זה התורה הקדושה רומזת בחצי השני של הפסוק – "ואת שבתותיי תשמורו", תיזכר בחידוש העולם, בבריאת העולם, שתבין שהכל בסופו של דבר ובתחילתו של דבר נברא ונמצא בעולם רק ברצון השם, ואפילו מה שנראה לך "חומרי" וגשמי – גם הוא בשורש שלו הגיע ממקום רוחני – מרצון השם יתברך. וממילא גם לך סלולה הדרך אל הקדושה.
שבת שלום ומבורך!
לתגובות: alsheich.toratmoshe@gmail.com
לשמיעת השיעור בקול הלשון: מספר שיעור 38405658
השיעור מוקדש לעילוי נשמת יעקב בן אביגיל ואסתר בת רחל ז"ל
