פתח הגיהנם | פרשת יהדות

פתח הגיהנם

מְכַשֵּׁפָה לֹא תְחַיֶּה: (פרשת משפטים כב. יז’).

אלא תומת בבית דין, ואחד זכרים ואחד נקבות, אלא שדבר הכתוב בהוה שהנשים מצויות מכשפות: רש”י
רבינו הרמב”ן זצ”ל עמד על כך, שהכתוב החמיר בדינה יותר מבכל עושי התועבות, ואף יותר מעובד עבודה זרה. שכן, בהם אין ציווי ישיר עלינו: “לא תחיה”. בהם לא נכתב אלא שעונשם במיתה, ובית הדין מחוייבים להוציא עונש זה אל הפועל. ואילו כאן, נצטוינו ישירות. ובלשון קדשו: “אבל בכאן לא אמר “מכשפה מות תמות”, כי התמיר בה להזהיר אותנו בלאו שלא נחיה אותהן והטעם, מפני שהיא טמאת השם, רבת המהומה, והשוטים נפתים אחריהן”
ב”מעיין השבוע” כתב להסביר את דברי קדשו, שיש להם השלכות גם לגבינו, לגבי תופעה מדאיגה הצוברת תאוצה ברבדים נרחבים. אבל לפני כן נספר סיפור מפעים מן התלמוד הירושלמי ונעמוד על משמעותו.
הגמרא מספרת שם על שני תלמידי חכמים שהיו באשקלון, רעים אהובים שלמדו והתעלו יחדיו בתורה, עד שאחד מהם נפטר ולא נגמל עימו חסד של אמת כראוי, ונקבר בלא כבוד. היה חברו בוכה ומצטער. נראה לו הנפטר בחלומו ואמר לו: “בני, אל תהרהר אחר בוראך, שהכל בצדק ובמשפט. דע לך שלא עברתי עבירה מימי, חוץ מפעם אחת שהקדמתי תפילין של ראש לתפילין של יד. והואיל ורצו לזכותני במלוא שכרי לעולם הבא, קיבלתי עונשי בבזיון זה”. להוכחת דבריו לקחו להראות לו את מקומו בגן העדן בשיא העידון והשכר המופלג, מוקף גינות, מטעים ומבועי מים. והואיל ואין בין גן העדן לגיהנם אלא כחוט השערה, ראה בחלומו גם את הפתח של הגיהנם. השער הענק סבב באמצעות ציר הקבוע בארץ, והציר נקב את אזנו של אדם אחד, ששכב למרגלות השער פרקדן, והציר בתנוך אוזנו. מצמרר לחשוב על כך: בכל פעם שהשער נפתח, בכל פעם שהביאו אסיר חדש – קריק קרק, סיבוב חדש באוזן…
“עד מתי יתענה כך?” שאל האיש, מזועזע.
והרגיעוהו: “עד שיבוא לכאן נשיא ישראל, ויתפוס את מקומו!”
“רבי שמעון הנערץ, נשיא ישראל?! על מה ולמהל!” נרעש האיש.
ענו ואמרו: “משום שהתחייב בשעתו בנדר, שבעלותו על כס הנשיאות יכרית נגע זה של מכשפים, והתמנה לנשיא, ולא עמד בדיבורו. שהרי יש שמונים מכשפות במערה באשקלון, שמטעות את העולם. לך ואמור לו מה שראית, שיזדרז ויקיים נדרו”.
אמר: “נשיא ישראל הוא, ואיך יאמין לדברים”
אמר לו: “ענוותן גדול הוא, ויאמין”.
קם האיש, ורוחו מתפעמת. עלה לירושלים, פנה לנשיא ישראל וסח את חלומו. אמר לו רבי שמעון: “יודע אני שאמת הוא, כי לא בפי נדרתי אלא בלבי החלטתי, ורק במרום יודעים על כך”.
מה עשה, נטל שמונים בחורים, הביאם סמוך למערה, ואמר: “כשאצפור לכם – תכנסו כולכם, כל אחד יקח אחת מהן ויגביהנה מהארץ, שאז מאבדות הן את כוחן”.
התדפק על הדלת ואמר: “פיתחו לי, מכשף אני כמותכן”.
פתחו לו ושאלו: “מה יודע אתה לחולל”.
אמר: “הנה אשרוק שריקה – ויבואו שמונים בחורים!”
אמרו: “הבה נראה”.
שרק ובאו והתקבלו בשמחה. הגביה כל אחד מהם מכשפה אחת וסר כוחן, וקיימו בהן את דין התורה. עד כאן הסיפור בקצרה.
ויש להבין: מה הוא עונש זה, עונש ייחודי ומזוויע, לנעוץ את ציר דלת הגיהנם באוזן הנידון? הלא משפטי ה’ אמת (תהילים יט. י’), ובאים במידה כנגד מידה: (סוטה ט ע”ב, סנהדרין צ. ע”א) על חטאים הנעשים בתבערת התאווה – נידונים באש רותחת, על חטאים שבעצלות וקרירות ואדישות קפואה יש גיהנם של שלג רחמנא ליצלן. מהעונש, יש לנו להשיג את מהות העבירה.
אלא שעלינו להבין, שכאשר רבי שמעון נשיא ישראל לא עשה דין במכשפות, מן הסתם לא נבע הדבר מעצלות, חלילה. טרוד היה בלימוד תורה, בהרבצת תורה, בדיוני הסנהדרין, בהכוונת העם. עניין של סדרי קדימויות. והראו לו מן השמים, שאם יש מכשפים – ולאו דוקא מכשפים, הוא הדין בבעלי אוב ויידעונים, במגידי עתידות וקוסמי קסמים, בקוראים בקפה ובקלפים ובכף היד, אף ב”מקובלים” במרכאות העוטים איצטלא שאינה הולמתם, מטעים ומתעים, מאחזי עיניים ומוליכי שולל – וההמון נוהה אחריהם, “השוטים נפתים אחריהם” כלשון הרמב”ן, הרי זה “פיתחה של גיהנם”! פתח להתדרדרות, פתח לכל רעה! יש לבער רעה חולה זו, וללחום כנגדה בכל עוז. כי לנו תורה, וגדולי תורה, שנתונים בדעת תורה, ופועלים בכח התורה – ומה לנו לפנות לבורות נשברים, שבמקרה הטוב אינם מועילים, ובמקרה הרע מזיקים ומשחיתים!

פוסטים נוספים באתר

כבודו של גנב | פרשת יהדות
כבודו של גנב

כִּי יִגְנֹב אִישׁ שׁוֹר אוֹ שֶׂה וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ חֲמִשָּׁה בָקָר יְשַׁלֵּם תַּחַת הַשּׁוֹר וְאַרְבַּע צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה: (פרשת משפטים כא. לז’). “אמר ריב”ז: חס

קרא עוד »
שבתו יתן ורפא ירפא | פרשת יהדות
שבתו יתן ורפא ירפא

רַק שִׁבְתּוֹ יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא: (פרשת משפטים כא.יט’) מסופר על החפץ חיים שבאה בפניו אשה עם מחלה קשה ל”ע, אמר לה החפץ חיים: רק שבתו

קרא עוד »
משפט וצדקה | פרשת יהדות
משפט וצדקה

וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם: (פרשת משפטים כא. א’)דבר אחר, ואלה המשפטים, הדא הוא דכתיב (ישעיה נו, א): כה אמר ה’ שמרו משפט ועשו צדקה

קרא עוד »
אהבתם? שתפו ברשת!
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram
תכנים חדשים שעלו לאתר
האם מותר להרוג ג’וק בשבת?

להלכה: אסור להרוג ג’וק בשבת, וכן אסור להרוג יתושים וכדומה, על אף שהם עוקצים אותו ומפריעים לא באכילתו, משום נטילת נשמה שהדבר אסור מהתורה.אבל לרסס

האם מותר לבלוע כדורים בשבת?

להלכה: יש חילוק בין סוגי הכדורים:כדורים כגון אקמול, דקסמול וכדומה שהם למטרת כאב ראש/בטן/צינון וכיוצ”ב לדעת רוב הפוסקים אסורים בשבת.אך אם נפל למשכב, או שסובל

האם אישה כשרה לכתוב מגילה?

נשאלתי מהאברך רבי עמנואל דויב שליט”א שביקש לכתוב מגילה לעצמו ולהרגיש סיפוק שאדם שמח ממעשה ידיו ואשת חבר חשקה גם היא בכתיבה כנאמר במגילה וגם

אמירת במה מדליקין בבית האבל

מנהג ישראל מקדמא דנא לומר פרק  משנת במה מדליקין בזמן קבלת שבת והביאו מרן (בסימן ר”ע) ומרן הביא באיזה זמן אין לומר אך לא הביא

מעוניינים לפרסם כתבה? השאירו פרטים!
Translate »
שינוי גודל גופנים
ניגודיות