עשית = התברכת | פרשת יהדות

עשית – התברכת

וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד: (פרשת תצווה כז. כ’)
ויש להבין מה עניין הדלקת נר תמיד בבית המקדש? וכפי ששואלת הגמרא במסכת שבת (דף כ”ב) וכי לאורה הוא צריך והלא כל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר לא הלכו אלא לאורו? המאיר לארץ ולדרים עליה ברחמים.
ותירצו על כך במדרש תנחומא (פרשת תצוה סימן ד’) על פי משל, לפקח וסומא שהיו מהלכין בדרך, היה הפקח סומך את הסומא. בערב אמר הפקח שרואה היטב לחברו שאינו רואה, הדלק נר שיאיר לנו, ענה לו הסומא, הלא עד כה אתה מנהיג אותי בלכתי, ואפילו את עצמי איני רואה, ואתה אומר לי הדלק את הנר? ענה לו הפקח, אכן אני לא צריך את הנר, אך בקשתי שתדליק נר, היא עבורך, כדי שאתה תוכל לראות, ולכבודך בקשתי זאת. אף כאן במצות נר תמיד במקדש, בודאי שאין צורך להקדוש ברוך הוא באור זה של נר תמיד עבורו, אלא מטרת מצוה זו היא עבורנו בלבד, שאור זה יאיר לנו ולכבודנו הדבר, כפי שאמר הקדוש ברוך הוא לישראל, אם תדליקו לפני נרות, אני מאיר לכם מן המאור הגדול לעתיד לבא, שנאמר: והיה ה’ לך לאור עולם ואלוהיך לתפארתך (ישעיה ס. יט’) :
להבנת העניין, בתלמוד מסכת כתובות (ל. ע”א) נאמר: ‘הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים’. וברש”י מסכת ברכות (לג. ע”ב) כתב, הכל בידי שמים. כל הבא על האדם ביד הקב”ה, כגון: ארוך קצר עני עשיר חכם שוטה לבן שחור הכל בידי שמים הוא. אבל צדיק ורשע, אינו בא על ידי שמים, את זו מסר בידו של אדם, ונתן לפניו שני דרכים והוא יבחר לו יראת שמים: אם כן כל הדברים הגשמיים הם בידי הקדוש ברוך הוא, ומתי זוכה בהם האדם, אך ורק כאשר עושה הוא בדרך הטבע את כל מה שביכולתו ובכוחו לעשות, רק אז הוא זוכה בסייעתא דשמיא שתחול הברכה במעשה ידיו, כמאמר הפסוק: “למען יברכך יהוה אלהיך בכל מעשה ידך אשר תעשה”: (דברים יד. כט’)
בדומה לכך מצאנו בדברי רבנו יוסף חיים זיע”א שנשאל בספרו שו”ת תורה לשמה )סי’ ל”א), מדוע פותחים את הידיים כשאומרים “פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון”, והאריך בנושא של אתערותא דלעילא שתלויה באתערותא דלתתא והביא ראיות מכל הנביאים, שאמרו לעשות פעולות אם בזריקת חיצים ואם בזריקת ספר לים וכיוצא בזה, כי הכל תלוי בתחילת הפעולה.
יעקב אבינו עליו השלום, הולך לחרן. דרך מלאה סכנות, גשמיות ורוחניות. עשיו אורב לו בדרך, לבן ממתין לו לרמותו. הוא הולך לנכר, לגלות לבית מלא תרפים. מה מחכה לו? מה מצפה לו?
הקדוש ברוך הוא מבקש להרגיעו, לנחמו, ולבשרו. שלא ידאג, שלא יפחד. לבשרו שזרעו יהיה כעפר הארץ, ויתברכו בו כל משפחות האדמה. לומר לו שהארץ תהיה מורשה לו ולזרעו, ולהבטיחו שהוא לא יעזבנו עד שההבטחות יקויימו.
אלו הבטחות נפלאות!
ובכן, האם הקדוש ברוך הוא מתגלה אליו ומבטיחו?
לא! הוא מניח לו ללכת לחרן, בלי הבטחות!
יעקב אבינו יוצא מבאר שבע, עולה בנגב, חוצה את מדבר יהודה, עובר את השרון, את עמק בית שאן, את הגליל התחתון, עולה לרמת הגולן, מגיע עד חרן – ומן השמים לא אומרים לו אף מלה!
בדרכו הוא עובר על פני הר המוריה, מקום המקדש, ולא רמזו לו שיש עבורו כאן בשורה. שיש עבורו מסר, נבואה. מדוע? אומר המדרש: “הוא לא נתן אל לבו להשאר שם ולהתפלל – האם מן השמים יעכבוהו?”
לא. לא עכבו אותו. הוא הגיע עד חרן והיה יכול להמשיך ולבוא אל לבן, ולשאת את בנותיו, ולהפסיד חלילה את כל הברכות הללו, את הכתרים הנישאים, את הנבואה המרוממה.
איך בכל זאת זכה לה?
כאשר הגיע לחרן ערך חשבון נפש. הרהר בלבו: “כלום יתכן שעברתי על מקום שהתפללו בו אבותי, ולא התפללתי בו?” הרהור של חרטה. כמה הרהורי חרטה עוברים בלבנו, על דברים שהיו צריכים להעשות ולא נעשו, או שלא נעשו כהוגן. ומה אנו אומרים חבל, ודי. בפעם הבאה נשלים.
אבל יעקב אבינו לא נהג כך. הוא הסתובב כדי לחזור! נורא הדבר: הוא היה מוכן ללכת חזרה עד רמת הגולן, לרדת לגליל, לחצות את השומרון – ולהסתכן במלכודת של עשיו הזועם, המחכה לו! – כדי לתקן משגה!
ואז – ואז אירע הכל. הדרך קפצה לו, הר המוריה נעתק ממקומו ובא לבית אל, והוא לן במקום, וזכה במחזה הנבואה, ובהבטחות הנשגבות, ובכל הכתרים.
ומדוע? משום שהוא היה מוכן – לחזור, לצעוד! ללמדנו, שאין השם יתברך עושה נס אפילו הקטן ביותר, אם אין השתדלות, ואפילו כשמדובר באדם הגדול ביותר.
משה רבנו אם לא היה יוצא לראות בשלום אחיו, לא היה בורח ממצרים ולא היתה גאולה חס ושלום. וגם בים סוף כשצעק להקדוש ברוך הוא, אמר לו השם יתברך: “מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו”. ולכאורה להיכן יסעו? מצרים מאחור, ים מלפנים, מדבר מסוכן מהצדדים, אך כך גזרה חכמתו יתברך שצריכים פעולה, מיד קפץ נחשון בן עמינדב ואחריו כל בני ישראל, וכך כשהגיעו מים עד נפש, צעקו להקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, הגיעו מים עד נפש! עשינו את שלנו, עשה את שלך. ואז מיד נבקעו המים לשנים עשר חלקים ונעשו כל אותם ניסים גלויים וגדולים: “שמעו עמים ירגזון, חיל אחז ישבי פלשת, אז נבהלו אלופי אדום, אילי מואב יאחזמו רעד, נמגו כל יושבי כנען”. והכל לא זכו אלא בזכות ההתעוררות העצמית.
כמו כן ירק השדה ופרי העץ לא יצמחו ולא יפרחו אם האדם לא יזרע אותם באדמה. רק אחרי השתדלות טבעית זו מצד האדם של חרישה וזריעה, או אז הקדוש ברוך הוא ברוב רחמיו ממטיר גשם משמים ורק כך צומחים הפירות והירקות.
כך גם בעניין הדלקת נר תמיד בבית המקדש. מקור הברכה נמצא במשכן, בבית המקדש, הקדוש ברוך הוא רוצה להשפיע על בניו שלום טובה וברכה חיים חן וחסד ורחמים, אך זאת נדרש מהאדם, לגלות במעשים כי מעוניין הוא לקבל את השפע על ידי מעשה של הדלקת נר קטן, קצת אור, וממילא משם יושפע שפע רב בכל העולמות, ‘פיתחו לי פתח כחודו של מחט ואפתח לכם פתח כפתחו של אולם’.

מאת: הרב דוד הכהן – גן יבנה.

פוסטים נוספים באתר

ערכה של אבן | פרשת יהדות
ערכה של אבן

וְעָשִׂיתָ חֹשֶׁן מִשְׁפָּט מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב כְּמַעֲשֵׂה אֵפֹד תַּעֲשֶׂנּוּ זָהָב תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר תַּעֲשֶׂה אֹתוֹ: רָבוּעַ יִהְיֶה כָּפוּל זֶרֶת אָרְכּוֹ וְזֶרֶת רָחְבּוֹ: וּמִלֵּאתָ

קרא עוד »
הכר את חסרונך | פרשת יהדות
הכר את חסרונך

וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד: (פרשת תצווה כז. כ’)מעשיה מופלאה שהיה נוהג רבי נחמן מברסלב

קרא עוד »
לולי תורתך שעשועי | פרשת יהדות
לולי תורתך שעשועי

וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד: (פרשת תצווה כז. כ‘)הה”ד: “זית רענן יפה פרי תואר” (ירמיהו

קרא עוד »
אהבתם? שתפו ברשת!
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram
תכנים חדשים שעלו לאתר
פרשת ראה | פרשת יהדות
פרשת ראה

פרשת ראה פרשת ראה המלא – עם ניקוד וטעמים – חידושי תורה ופרפראות על הפרשה פרשת ראה פרק יא’ ראשון (כו) רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם

פרשת עקב | פרשת יהדות
פרשת עקב

פרשת עקב פרשת עקב המלא – עם ניקוד וטעמים – חידושי תורה ופרפראות על הפרשה פרשת עקב פרק ז’ ראשון (יב) וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת

פרשת ואתחנן | פרשת יהדות
פרשת ואתחנן

פרשת ואתחנן פרשת ואתחנן המלא – עם ניקוד וטעמים – חידושי תורה ופרפראות על הפרשה פרשת ואתחנן פרק ג’ ראשון (כג) וָאֶתְחַנַּן אֶל יְהוָה בָּעֵת

הלכות תפילין

מצוות תפילין, היא מצווה מהתורה כמו שנאמר “וקשרת לאות על ידך והיו לטוטפות בין עינך”. ולכן מחויב אדם להניח תפילין בכל יום, וחייב שיהיו עליו

הלכות מעלית חשמל בשבת

מעלית חשמל שבת היא פיתוח ישראלי בעקבות בנייה של בניינים רבי קומות, ומהם מתגוררים לא מעט דיירים שומרי שבת ולא מעוניינים לחלל השבת המציאו מנגנון

מעוניינים לפרסם כתבה? השאירו פרטים!
Translate »
שינוי גודל גופנים
ניגודיות