סור מרע ועשה טוב | פרשת יהדות

סור מרע ועשה טוב

וַתֵּלֶךְ וַתָּבוֹא וַתְּלַקֵּט (מגילת רות ב. ג')

סור מרע

הלקח המוסרי הגדול שאנו למדים ממגילת רות, שנקראת בכל תפוצות ישראל בחג השבועות, הוא כי הדרך לזכות באושר האמיתי היא על ידי הסתפקות במועט בבחינת "איזה הוא עשיר השמח בחלקו".
רות שהיתה ברום המעלות ובת מלך, נאותה להשליך את כל העושר, הפאר, הגדולה והכבוד אחר גבה, לירד לשפל המדרגה וללקט אחר הקוצרים ובלבד שתזכה להדבק בעם הנבחר. כך וכתה להגיע לרום המעלות שנולד ממנה דוד המלך ע"ה.

הפסוק המרכזי המבטא זאת הוא הפסוק שלפנינו: "ותלך ותבוא ותלקט". שואלים חכמי המוסר הרי היה צריך לומר ותלך ותלקט ותבוא, ומבארים זאת על פי מה שאומר הפסוק "נבהל להון איש רע עין ולא ידע כי חסר יבאנו:" (משלי כח. כב')
שכל הזמן ירא וחרד שמא אחרים יטלו את המגיע לו. ותאות הממון מוציאה את האדם מהעולם הזה ומהעולם הבא. מהעולם הזה: ממה נפשך אם יזכה לעושר הרי "עושר שמור לבעליו לרעתו" ואמרו חז"ל "מרבה נכסים מרבה דאגה" ואם הוא רק מתאוה לעושר, והוא ממנו והלאה, הרי עליו הכתוב אומר "תוחלת ממושכה מחלה לב (משלי יג. יב') צפיה ממושכת לדבר מסוים גורמת לחולי לב. ומהעולם הבא: כי בהיותו עמל ומתייגע לצבור עוד ועוד ממון ונכסים ימנע מלעמול בתורה הנותנת חיים לעושיה. א"כ, מי פתי לרדוף אחר הממון?

ועשה טוב

ויש להתבונן מה פירוש הפסוק: "ותלך ותבוא ותלקט" וכי בכדי טרח הכתוב לתאר לנו את פסיעותיה של רות אחת לאחת?
אלא בא ללמדנו כי לא זו בלבד שנאותה להשפיל את עצמה וללקט אחר הקוצרים, אלא שכל המלקטים היו מלקטים מיד עם כניסתם לשדה ובסוף השדה כבר היה על גבם משא של סאה או שתיים ועם משא זה היה עליהם לחזור ולהתייגע כל הדרך חזרה, ומדוע נהגו כך? שילכו ריקנים ויאספו רק בחזרתם, שלא תכבד עליהם העבודה?
אלא חששם היה שמא ח"ו אחרים ילקטו הכל ולא יישאר להם דבר.
רות, לעומתם, נהגה בחכמה מתוך אמונה ובטחון, וכי לשווא היא עמלה לסחוב את כל אשר לקטה הן בהליכתה והן בחזרתה? לכן נאמר ותלך שהלכה ריקנית מבלי ללקט" ותבוא ותלקט (שרק בחזרתה לקטה) כל זאת מאחר וידעה כי "אין אדם נוגע במה שמוכן לחברו". לכן, בגודל דבקותה בצור עולמים ומעלתה באמונה ובטחון, זכתה להגיע לרום המעלות שתצא ממנה שושלת המלוכה.

ואפשר שלכך נסמכו שני מאמרים הללו: "אין אדם נוגע במוכן לחברו" וסמיך ליה "ואין מלכות נוגעת בחברתה". ללמדנו שהמדקדק בזה זוכה לזה. לכן מאחר והיתה לה נכונות לוותר על הכל כדי להתחבר לעם הנבחר כנ"ל, זכתה למלוכה, כי הכל לפי מה שהוא אדם פועלים עמו, כדכתיב: "כי פועל אדם ישלם לו וכארח איש ימצאנו: (איוב לד.יא').

מאת: הרב דוד הכהן – גן יבנה.

פוסטים נוספים באתר

כאיש אחד | פרשת יהדות
כאיש אחד

כאיש אחד בלב אחד – דבר תורה נפלא בנושא אחדות עם ישראל במעמד הר סיני מאת: הרב דוד הכהן על חג מתן תורה הוא חג השבועות.

קרא עוד »
חג שבועות ברמז | פרשת יהדות
חג שבועות ברמז

וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה: (חומש ויקרא כג. טו')בפרשת אמור (פרק כג') נאמר: "דבר אל בני ישראל

קרא עוד »
מבצע מטורף! ניקוי ספות עד הבית

החל מ- 250 ₪ בלבד

עסקים מומלצים באינדקס אנ"ש
דבר תורה על פרשת השבוע
תכנים חדשים שעלו לאתר
הלכות ביקור חולים

להלכה: מצווה לבקר את החולים, ומצווה זו נאמר על כל אחד מישראל. ונאמרו ג' טעמים בכך, ולכן המבקר את החולה צריך לשאול את החולה האם

מה מברכים על חמאת בוטנים?

להלכה: חמאת בוטנים ברכתה 'שהכל נהיה בדברו'. בביאור הדברים: חמאת בוטנים, יש לברך עליו ברכת 'שהכל נהיה בדברו', כמבואר בספר הליכות ברכות (סימן ר"ב אות

מה מברכים על תן צ'אפ?

להלכה: על תן צ'אפ יש לברך 'שהכל נהיה בדברו'. בביאור הדברים: תן צ'אפ הוא מחטיפי התירס, שברכתו 'שהכל נהיה בדברו', וכתב בספר הליכות ברכות (סימן

הנחת אפר בראש החתן בחופה

להלכה: בני אשכנז וחלק מבני הספרדים נהגו להניח אפר בראש החתן במקום הנחת תפילין, כמבואר בגמרא, ואילו חלק מבני הספרדים נהגו שלא להניח אפר, אלא

Translate »