סור מרע ועשה טוב | פרשת יהדות

סור מרע ועשה טוב

וַתֵּלֶךְ וַתָּבוֹא וַתְּלַקֵּט (מגילת רות ב. ג’)

סור מרע

הלקח המוסרי הגדול שאנו למדים ממגילת רות, שנקראת בכל תפוצות ישראל בחג השבועות, הוא כי הדרך לזכות באושר האמיתי היא על ידי הסתפקות במועט בבחינת “איזה הוא עשיר השמח בחלקו”.
רות שהיתה ברום המעלות ובת מלך, נאותה להשליך את כל העושר, הפאר, הגדולה והכבוד אחר גבה, לירד לשפל המדרגה וללקט אחר הקוצרים ובלבד שתזכה להדבק בעם הנבחר. כך וכתה להגיע לרום המעלות שנולד ממנה דוד המלך ע”ה.

הפסוק המרכזי המבטא זאת הוא הפסוק שלפנינו: “ותלך ותבוא ותלקט”. שואלים חכמי המוסר הרי היה צריך לומר ותלך ותלקט ותבוא, ומבארים זאת על פי מה שאומר הפסוק “נבהל להון איש רע עין ולא ידע כי חסר יבאנו:” (משלי כח. כב’)
שכל הזמן ירא וחרד שמא אחרים יטלו את המגיע לו. ותאות הממון מוציאה את האדם מהעולם הזה ומהעולם הבא. מהעולם הזה: ממה נפשך אם יזכה לעושר הרי “עושר שמור לבעליו לרעתו” ואמרו חז”ל “מרבה נכסים מרבה דאגה” ואם הוא רק מתאוה לעושר, והוא ממנו והלאה, הרי עליו הכתוב אומר “תוחלת ממושכה מחלה לב (משלי יג. יב’) צפיה ממושכת לדבר מסוים גורמת לחולי לב. ומהעולם הבא: כי בהיותו עמל ומתייגע לצבור עוד ועוד ממון ונכסים ימנע מלעמול בתורה הנותנת חיים לעושיה. א”כ, מי פתי לרדוף אחר הממון?

ועשה טוב

ויש להתבונן מה פירוש הפסוק: “ותלך ותבוא ותלקט” וכי בכדי טרח הכתוב לתאר לנו את פסיעותיה של רות אחת לאחת?
אלא בא ללמדנו כי לא זו בלבד שנאותה להשפיל את עצמה וללקט אחר הקוצרים, אלא שכל המלקטים היו מלקטים מיד עם כניסתם לשדה ובסוף השדה כבר היה על גבם משא של סאה או שתיים ועם משא זה היה עליהם לחזור ולהתייגע כל הדרך חזרה, ומדוע נהגו כך? שילכו ריקנים ויאספו רק בחזרתם, שלא תכבד עליהם העבודה?
אלא חששם היה שמא ח”ו אחרים ילקטו הכל ולא יישאר להם דבר.
רות, לעומתם, נהגה בחכמה מתוך אמונה ובטחון, וכי לשווא היא עמלה לסחוב את כל אשר לקטה הן בהליכתה והן בחזרתה? לכן נאמר ותלך שהלכה ריקנית מבלי ללקט” ותבוא ותלקט (שרק בחזרתה לקטה) כל זאת מאחר וידעה כי “אין אדם נוגע במה שמוכן לחברו”. לכן, בגודל דבקותה בצור עולמים ומעלתה באמונה ובטחון, זכתה להגיע לרום המעלות שתצא ממנה שושלת המלוכה.

ואפשר שלכך נסמכו שני מאמרים הללו: “אין אדם נוגע במוכן לחברו” וסמיך ליה “ואין מלכות נוגעת בחברתה”. ללמדנו שהמדקדק בזה זוכה לזה. לכן מאחר והיתה לה נכונות לוותר על הכל כדי להתחבר לעם הנבחר כנ”ל, זכתה למלוכה, כי הכל לפי מה שהוא אדם פועלים עמו, כדכתיב: “כי פועל אדם ישלם לו וכארח איש ימצאנו: (איוב לד.יא’).

מאת: הרב דוד הכהן – גן יבנה.

פוסטים נוספים באתר

כאיש אחד | פרשת יהדות
כאיש אחד

כאיש אחד בלב אחד – דבר תורה נפלא בנושא אחדות עם ישראל במעמד הר סיני מאת: הרב דוד הכהן על חג מתן תורה הוא חג השבועות.

קרא עוד »
חג שבועות ברמז | פרשת יהדות
חג שבועות ברמז

וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה: (חומש ויקרא כג. טו’)בפרשת אמור (פרק כג’) נאמר: “דבר אל בני ישראל

קרא עוד »
נעשה ונשמע וכפיית ההר | פרשת יהדות
נעשה ונשמע וכפיית ההר

איתא בילקוט, בשעה שקיבלו ישראל את התורה נתקנאו אומות העולם לאמור מה ראו אלו להתקרב יותר מן האומות, אמר להם הקב”ה הביאו לי ספר יוחסין

קרא עוד »
אהבתם? שתפו ברשת!
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram
מאמרים חדשים שעלו לאתר
אבלות בין המצרים | פרשת יהדות
אבלות בין המצרים

ימים אלו ימי בין המצרים, אבלים אנו כל בית ישראל די בכל אתר ואתר, על חורבן בית מקדשנו ותפארתנו, על אשר ניטלה עטרת ראשנו, על

בין המצרים | פרשת יהדות
בין המצרים

בין המצרים הכל על תקופת בין המצרים אלו תאריכים נקראים בין המצרים? הימים שבין צום יז’ בתמוז ועד צום תשעה באב, נקראים “בין המצרים”.  ע”פ

פרשת דברים | פרשת יהדות
פרשת דברים

פרשת דברים פרשת דברים המלא – עם ניקוד וטעמים – חידושי תורה ופרפראות על הפרשה פרק א’ ראשון א אֵלֶּה הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל

פרשת מסעי | פרשת יהדות
פרשת מסעי

פרשת מסעי פרשת מסעי המלא – עם ניקוד וטעמים – חידושי תורה ופרפראות על הפרשה פרק לג’ ראשון א אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יָצְאוּ

פרשת מטות | פרשת יהדות
פרשת מטות

פרשת מטות פרשת מטות המלא – עם ניקוד וטעמים – חידושי תורה ופרפראות על הפרשה פרק ל’ ראשון ב וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת, לִבְנֵי

מעוניינים לפרסם כתבה? השאירו פרטים!
Translate »
שינוי גודל גופנים
ניגודיות