סור מרע ועשה טוב | פרשת יהדות

סור מרע ועשה טוב

וַתֵּלֶךְ וַתָּבוֹא וַתְּלַקֵּט (מגילת רות ב. ג’)

סור מרע

הלקח המוסרי הגדול שאנו למדים ממגילת רות, שנקראת בכל תפוצות ישראל בחג השבועות, הוא כי הדרך לזכות באושר האמיתי היא על ידי הסתפקות במועט בבחינת “איזה הוא עשיר השמח בחלקו”.
רות שהיתה ברום המעלות ובת מלך, נאותה להשליך את כל העושר, הפאר, הגדולה והכבוד אחר גבה, לירד לשפל המדרגה וללקט אחר הקוצרים ובלבד שתזכה להדבק בעם הנבחר. כך וכתה להגיע לרום המעלות שנולד ממנה דוד המלך ע”ה.

הפסוק המרכזי המבטא זאת הוא הפסוק שלפנינו: “ותלך ותבוא ותלקט”. שואלים חכמי המוסר הרי היה צריך לומר ותלך ותלקט ותבוא, ומבארים זאת על פי מה שאומר הפסוק “נבהל להון איש רע עין ולא ידע כי חסר יבאנו:” (משלי כח. כב’)
שכל הזמן ירא וחרד שמא אחרים יטלו את המגיע לו. ותאות הממון מוציאה את האדם מהעולם הזה ומהעולם הבא. מהעולם הזה: ממה נפשך אם יזכה לעושר הרי “עושר שמור לבעליו לרעתו” ואמרו חז”ל “מרבה נכסים מרבה דאגה” ואם הוא רק מתאוה לעושר, והוא ממנו והלאה, הרי עליו הכתוב אומר “תוחלת ממושכה מחלה לב (משלי יג. יב’) צפיה ממושכת לדבר מסוים גורמת לחולי לב. ומהעולם הבא: כי בהיותו עמל ומתייגע לצבור עוד ועוד ממון ונכסים ימנע מלעמול בתורה הנותנת חיים לעושיה. א”כ, מי פתי לרדוף אחר הממון?

ועשה טוב

ויש להתבונן מה פירוש הפסוק: “ותלך ותבוא ותלקט” וכי בכדי טרח הכתוב לתאר לנו את פסיעותיה של רות אחת לאחת?
אלא בא ללמדנו כי לא זו בלבד שנאותה להשפיל את עצמה וללקט אחר הקוצרים, אלא שכל המלקטים היו מלקטים מיד עם כניסתם לשדה ובסוף השדה כבר היה על גבם משא של סאה או שתיים ועם משא זה היה עליהם לחזור ולהתייגע כל הדרך חזרה, ומדוע נהגו כך? שילכו ריקנים ויאספו רק בחזרתם, שלא תכבד עליהם העבודה?
אלא חששם היה שמא ח”ו אחרים ילקטו הכל ולא יישאר להם דבר.
רות, לעומתם, נהגה בחכמה מתוך אמונה ובטחון, וכי לשווא היא עמלה לסחוב את כל אשר לקטה הן בהליכתה והן בחזרתה? לכן נאמר ותלך שהלכה ריקנית מבלי ללקט” ותבוא ותלקט (שרק בחזרתה לקטה) כל זאת מאחר וידעה כי “אין אדם נוגע במה שמוכן לחברו”. לכן, בגודל דבקותה בצור עולמים ומעלתה באמונה ובטחון, זכתה להגיע לרום המעלות שתצא ממנה שושלת המלוכה.

ואפשר שלכך נסמכו שני מאמרים הללו: “אין אדם נוגע במוכן לחברו” וסמיך ליה “ואין מלכות נוגעת בחברתה”. ללמדנו שהמדקדק בזה זוכה לזה. לכן מאחר והיתה לה נכונות לוותר על הכל כדי להתחבר לעם הנבחר כנ”ל, זכתה למלוכה, כי הכל לפי מה שהוא אדם פועלים עמו, כדכתיב: “כי פועל אדם ישלם לו וכארח איש ימצאנו: (איוב לד.יא’).

מאת: הרב דוד הכהן – גן יבנה.

פוסטים נוספים באתר

כאיש אחד | פרשת יהדות
כאיש אחד

כאיש אחד בלב אחד – דבר תורה נפלא בנושא אחדות עם ישראל במעמד הר סיני מאת: הרב דוד הכהן על חג מתן תורה הוא חג השבועות.

קרא עוד »
חג שבועות ברמז | פרשת יהדות
חג שבועות ברמז

וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה: (חומש ויקרא כג. טו’)בפרשת אמור (פרק כג’) נאמר: “דבר אל בני ישראל

קרא עוד »
אהבתם? שתפו ברשת!
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram
מאמרים חדשים שעלו לאתר
פרשת נח | פרשת יהדות
פרשת נח

פרשת נח פרשת נח המלא – עם ניקוד וטעמים – חידושי תורה ופרפראות על הפרשה פרק ו’ ראשון ט אֵלֶּה, תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ אִישׁ צַדִּיק

פרשת וזאת הברכה | פרשת יהדות
פרשת וזאת הברכה

פרשת וזאת הברכה פרשת וזאת הברכה המלא – עם ניקוד וטעמים – חידושי תורה ופרפראות על הפרשה פרק לג’ ראשון א וְזֹאת הַבְּרָכָה, אֲשֶׁר בֵּרַךְ

פרשת האזינו | פרשת יהדות
פרשת האזינו

פרשת האזינו פרשת האזינו המלא – עם ניקוד וטעמים – חידושי תורה ופרפראות על הפרשה פרק לב’ ראשון א הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם, וַאֲדַבֵּרָה; וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ, אִמְרֵי

הלכות ערב שבת | פרשת יהדות
הלכות ערב שבת

הלכות ערב שבת השו”ע בסימן רנ’ סעיף א’ כותב: ישכים בבוקר ביום שישי להכין צרכי שבת מסביר המשנה ברורה דכתיב: והיה ביום השישי והכינו את

הלכות נרות שבת | פרשת יהדות
הלכות נרות שבת

הלכות נרות שבת נרות שבת עניינם הוא משום שלום בית. והפירוש: בעבר, לא היו מנורות ואורות כמו היום ולכן כדי שיהיה אור בבית היו מדליקים

מעוניינים לפרסם כתבה? השאירו פרטים!
Translate »
שינוי גודל גופנים
ניגודיות