נשיאת פנים - פרשת יהדות

נשיאת פנים

יִשָּׂא יְהוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם: (פרשת נשא ו-כו)
בפרשתינו קוראים אנו על ברכת הכהנים, ובתלמוד הירושלמי סוף מסכת סוטה נאמר: יום שחרב בית המקדש אין לך יום שאין קללתו מרובה מחברו. ומה מעכב את הפורענות? ברכת כהנים! וידועים דברי בעל ספר ‘דברי חרדים’, שכשם שמצוה על הכהנים לברך, כך מצוה על בני ישראל להתברך. בורא עולם הטוב והמטיב חפץ שנקבל את הברכות, שיוכל להשפיע להרעיף עלינו שפע!
שלושה חלקים בברכת הכהנים. שלוש מילים, חמש מילים ושבע מילים:

  • יְבָרֶכְךָ יְהוָה וְיִשְׁמְרֶךָ:
  • יָאֵר יְהוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ:
  • יִשָּׂא יְהוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם:

על החלק השלישי שבברכה: ישא ה’ פניו אליך וישם לך שלום: שאלו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא: מפני מה אתה נושא פנים לישראל, והלא כתבת בתורתך אשר לא ישא פנים? אמר להם הקדוש ברוך הוא: והאיך לא אשא להם פנים, שאני כתבתי בתורתי ואכלת ושבעת וברכת והם מדקדקין על עצמם עד כזית עד כביצה (ברכות כ’ ובמדרש)

מקשים העולם: אם מחמירים הם על עצמם לברך אפילו על כזית. שהוא קטן מכביצה, לשם מה איפוא מזכיר גם כביצה?

ברם, בידוע ששיעורו של זית הוא שליש של ביצה, כלומר: ביצה מכילה כשיעור של שלושה זיתים. ואילו הזהר הקדוש אומר, שיש בו משהו יותר מזה, זאת אומרת ששלוש ביצים – שלפי שיטתו של הרמב”ם זהו שיעור סעודה (פרס מזון שתי סעודות הן שש ביצים) – מכילות כשיעור עשרה זיתים.
ובכן, בני ישראל מחמירים על עצמם, שאף-על – פי שהם מנין שלם ואין להם אלא כדי סעודה אחת לאיש אחד, הריהם מחלקים זאת חלק חלק בין עשרה אנשים, כך שכל אחד מקבל רק כזית, כדי שיוכלו לברך במנין.
ו”עד כביצה” – אם שלושה אנשים הם, הריהם מחלקים את הסעודה בין שלושתם כדי שיוכלו לברך במזומן, ויוצא שכל אחד מקבל כביצה.” (הגר”א מוילנה ז”ל)

והשאלה הנשאלת, מספיק היה לומר שהם מדקדקים לברך ברכת המזון אם אכלו אפילו רק כזית או כביצה, ולא רק כששבעו כמו שכתוב בתורה: “ואכלת ושבעת וברכת”.. אלא אפילו אכילה קטנה כבר מברכים ומודים לה’ בברכת המזון, אם כן מדוע כתוב שהם מדקדקים על עצמם?
ר’ חיים מוולוז’ין מסביר: אם עם ישראל היו מחמירים עם עצמם לברך ברכת המזון על אכילת כזית או כביצה היה משתמע מכך שלגביהם אכילה בשיעור כזית נחשבת לסעודה שלימה. ואם בשיעור כזה של כזית נחשבת הסעודה לסעודה שלימה אם כן אפשר היה לצאת ידי חובה של הכנסת אורחים ומתן סעודה לעני בשיעור כזה של כזית. או לכל היותר כביצה כדי לצאת ידי חובת נתינה לעני שהרי על כמות כזו אנו מברכים ברכת המזון.
כעת נבין את הדגש בדברי הקדוש ברוך הוא למלאכי השרת.

אומר הקב”ה – בני חביבי כשצריכים להאכיל עניים, לקיים מצוות הכנסת אורחים ומעשה חסד, אינם מסתפקים לתת רק כזית או כביצה בצמצום, אלא נותנים בעין יפה ורחבה. ואילו על עצמם הם מדקדקים לברך ברכת המזון על אכילת כזית או כביצה, הם מחמירים עם עצמם אבל לא מחמירים על העניים והנדכאים. ולכן אומר הקדוש ברוך הוא באותה מידה אני מודד להם ואני נושא להם פנים.

ובמה מתבטאת נשיאת הפנים שהקב”ה נושא לנו? ישא ד’ פניו אליך וישם לך שלום!

אחד התנאים ההכרחיים לשלום זה אוכל – מזון – כלכלה.
שבחי ירושלים את ה’, הללי אלוקיך ציון, כי חיזק בריחי שערייך, ברך בנייך בקרבך, השם גבולך שלום, מתי? כאשר חלב חיטים ישביעך. כאשר הקב”ה ישביע אותך ירושלים – כנסת ישראל אז גבולך שלום. אין צורך במלחמה, כיון שיש שובע, יש שפע, יש שקט…
וידוע הפתגם – כאשר השעורים נגמרות מן הכד – המריבה מתדפקת על השער. כשאין אוכל בבית חלילה, האישה מקטרת והאיש משיב וכו’ וכו’ ומה הגורם לכך? הרעב ב”מ, האבטלה, חוסר תעסוקה וממילא חוסר פרנסה.
לכן כשישראל מחמירים על עצמם מודד להם הקדוש ברוך הוא באותה מידה ונושא להם פנים, הדא הוא דכתיב: “ישא ה’ פניו אליך וישם לך שלום”!

מאת: הרב דוד הכהן – בספרו אור דוד.

פוסטים נוספים באתר

כה תברכו את בני ישראל | פרשת יהדות
כה תברכו את בני ישראל

דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר כֹּה תְבָרֲכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם: (במדבר ו. כג’)אמור להם. כמו זכור, שמור (רש”י פרשת נשא) שאל פעם

קרא עוד »
יברכך ה' וישמרך | פרשת יהדות
יברכך ה’ וישמרך

דבר תורה נפלא ועצום על פרשת נשא על הפסוק “יברכך ה’ וישמרך” מאת: הרב דוד הכהן גן יבנה, בספרו אור דוד על הפרשה.

קרא עוד »
עונשה של סוטה | פרשת יהדות
עונשה של סוטה

“וְהִשְׁקָהּ אֶת הַמַּיִם וְהָיְתָה אִם נִטְמְאָה וַתִּמְעֹל מַעַל בְּאִישָׁהּ וּבָאוּ בָהּ הַמַּיִם הַמְאָרֲרִים לְמָרִים וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ וְהָיְתָה הָאִשָּׁה לְאָלָה בְּקֶרֶב עַמָּהּ”: (פרשת נשא

קרא עוד »
אהבתם? שתפו ברשת!
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram
מאמרים חדשים שעלו לאתר
אבלות בין המצרים | פרשת יהדות
אבלות בין המצרים

ימים אלו ימי בין המצרים, אבלים אנו כל בית ישראל די בכל אתר ואתר, על חורבן בית מקדשנו ותפארתנו, על אשר ניטלה עטרת ראשנו, על

בין המצרים | פרשת יהדות
בין המצרים

בין המצרים הכל על תקופת בין המצרים אלו תאריכים נקראים בין המצרים? הימים שבין צום יז’ בתמוז ועד צום תשעה באב, נקראים “בין המצרים”.  ע”פ

פרשת דברים | פרשת יהדות
פרשת דברים

פרשת דברים פרשת דברים המלא – עם ניקוד וטעמים – חידושי תורה ופרפראות על הפרשה פרק א’ ראשון א אֵלֶּה הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל

פרשת מסעי | פרשת יהדות
פרשת מסעי

פרשת מסעי פרשת מסעי המלא – עם ניקוד וטעמים – חידושי תורה ופרפראות על הפרשה פרק לג’ ראשון א אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יָצְאוּ

פרשת מטות | פרשת יהדות
פרשת מטות

פרשת מטות פרשת מטות המלא – עם ניקוד וטעמים – חידושי תורה ופרפראות על הפרשה פרק ל’ ראשון ב וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת, לִבְנֵי

מעוניינים לפרסם כתבה? השאירו פרטים!
Translate »
שינוי גודל גופנים
ניגודיות