נחמו נחמו עמי | פרשת יהדות

נחמו נחמו עמי

נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי יֹאמַר אֱלֹהֵיכֶם: (ישעיה מ. ב‘)

לאחר קריאת הפטרת חזון, בה רואים אנו כי כאב אוהב ודואג המוכיח מידי פעם את בניו. כן הקדוש ברוך הוא מוכיח את ישראל על ידי נביאיו, וכשהבנים סרים ממשמעת האב גם לאחר התוכחה, למרות כל הגישה הרכה, פונה האב בדברי תוכחה קשים ובאיומים נמרצים יותר, וכשגם זה אינו עוזר, וכל התוכחות היו ללא הועיל או אז מפעיל את הסנקציות גם אם הם כואבות ומכבידות.
השבת לאחר שעינינו את עצמנו ביום ט’ באב בעינוי הגוף ועינוי הנפש, קראנו את מגילת איכה והקינות בבכי ומספד גדול על חורבן הבית הגדול והקדוש, הראשון והשני שחרבו, ובכך חרב גם עולמו של העם היהודי, וכל הצרות והגזירות הגשמיות והרוחניות הן תוצאה של חורבן זה.
ונשאלת השאלה. כלום השתנה משהו מיום האבל הלאומי הגדול יום ט’ באב שבו התאבלנו על חורבן הבית? האם בינתיים נבנה בית המקדש? הלא המת עדיין מוטל לפנינו, אם כן מה מקום יש לנחמה “נחמו נחמו עמי”? במה ננחם, ובמה נתנחם?
ואפ”ל, הנה קוראים אנו השבת בפרשת ואתחנן שמשה רבנו התפלל תפילות כמנין “ואתחנן” והיה חוזר ומתפלל עד שאמר לו הקדוש ברוך הוא: “רב לך אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה”. אך עם זאת אומר לו הקדוש ברוך הוא “עלה ראש הפסגה ושא עיניך ימה וצפונה ותימנה ומזרחה וראה בעיניך כי לא תעבור את הירדן הזה” (דברים ג, בז).

לכאורה הדברים אינם נתפשים וקשים מאד להבנה, שהרי לא די שמשה רבנו אינו מורשה להיכנס לארץ, אלא זאת ועוד, מגרים אותו יותר בכך שהקדוש ברוך הוא מראה לו מראש הפסגה את הארץ הטובה אליה לא יזכה להיכנס, והרי במעשה זה הגזירה תהא קשה שבעתיים?

משל למה הדבר דומה, לאדם השרוי בתענית ואינו יכול לטעום דבר, ומגישים לפניו צלי אש חם כדי להריחו, וכל כולו משתוקק לטעום מעט אך אינו יכול, נמצא כי תִקשה עליו כעת התענית פי כמה וכמה, אם כן מה תועלת יש בזה?
וי”ל על פי המובא בגמרא (סוטה יד) “מפני מה נתאוה משה ליכנס לארץ ישראל, וכי לאכול מפריה הוא צריך או לשבוע מטובה הוא צריך? אלא כך אמר משה, הרבה מצוות נצטוו ישראל ואין מתקיימין אלא בארץ ישראל, אכנס אני לארץ כדי שיתקיימו כולן על ידי. אמר לו הקב”ה: כלום אתה מבקש אלא לקבל שכר, מעלה אני עליך כאילו עשיתם, שנאמר (ישעיהו נג) לָכֵן אֲחַלֶּק לוֹ בָרַבִּים וְאֶת עֲצוּמִים יְחַלֵּק שָׁלָל תַּחַת אֲשֶׁר הֶעֱרָה לַמָּוֶת נַפְשׁוֹ…וגו'”.
ולכאורה כיצד חשב משה רבנו להיכנס לארץ כדי לקיים את כל המצוות? והלא יש מצוות השייכות למלך, ויש לכהנים, ויש לבכורים וכו’..?

אלא שכאשר אדם יש לו עֹגמת נפש וצער מחוסר אפשרות לקיים מצוה זו או אחרת, מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה. וכן אמרו חז”ל, הלומד זבחים ומנחות, או האומר סדר הקרבנות מעלה עליו הכתוב כאילו הקריבן, וכן אמרו מחשבה טובה הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה. כל שכן אם זו לא רק מחשבה, אלא גם הבעה של צער על חוסר האפשרות לקיימה, הרי בודאי שהקדוש ברוך הוא מחשיב גם את המחשבה וגם את הרצון למעשה.

וכך מצינו אצל יעקב אבינו בצאתו מלבן הארמי אמר לעשו “עם לבן גרתי ואחר עד עתה” (בראשית ל, ד) ופרש”י “עם לבן גרתי ותרי”ג מצוות שמרתי ולא למדתי ממעשיו הרעים”. ואף כאן יש לתמוה, איך יתכן לומר שיעקב אבינו קיים את המצוות כולן בביתו של לבן שהיה בחוץ לארץ, וכל המצוות התלויות בארץ וכן עוד מצוות רבות אחרות לא יכול היה לקיים בשום פנים.
אלא שאם נדייק בדברי יעקב אבינו ע”ה נראה שאמר “ותרי”ג מצוות שמרתי” ולא אמר “ותרי”ג מצוות קיימתי”. ואיך באמת “שמר” את תרי”ג המצוות? אלא על ידי שלמד את הלכותיהם, ועל ידי הצער והעֹגמת נפש שהיו מנת חלקו בבית לבן על כך שאין באפשרותו לקיים אותן מצוות, נחשב לו כאילו קיים או לפחות שמר את המצוות כולן.
מעתה נבין מדוע אומר לו הקדוש ברוך הוא למשה “עלה ראש הפסגה ושא עיניך ימה וצפונה ותימנה ומזרחה וראה בעיניך.” (דברים ג,) וזאת כדי שיביט בעיניו בחלקי הארץ השונים ובודאי יהיה לו צער גדול ביותר על כך שאין הוא יכול להיכנס ולקיים את המצוות התלויות בארץ. וצער זה יעלה לו כאילו קיים את כל המצוות התלויות בארץ.

וזה שאמרו חז”ל (בגמרא סוטה שם) שמשה רבנו ביקש לקיים בארץ ישראל את המצוות כולן, ועל כך השיב לו הקדוש ברוך הוא, כי ניתן לעשות זאת גם מראש הפסגה, וכל צער שיצטער משה רבינו ממרום ההר על כל מצוה שאין ביכולתו לקיימה, “מעלה אני עליך כאילו עשיתם”, ובכך יקיים את כל תרי”ג המצוות.

כך גם מוצאים אנו כי יש נחמה גדולה גם בתקופה של חורבן, אדם שמצטער בתקופה זו של חורבן מגלה הוא בצערו את מניעת התקרבותו לשכינה ששרתה במקדש, ואת מניעתו מלקיים את המצוות שהיו נוהגות במקדש, הרי שבעצם צערו זה מעלה עליו הכתוב כאילו קיימן. ויתכן כי זהו עומק דברי חז”ל “כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה”, כי בצער עצמו שהוא מצטער בחסרונה של ירושלים של מטה זו שכנגד ירושלים של מעלה, הרי בכך הוא כבר זוכה ורואה בשמחתה, כי זה נחשב לו כאילו קיים כל המצוות שיכול היה לקיים אילו בית המקדש היה קיים.
זו הנחמה הגדולה – “נחמו נחמו עמי יאמר אלוקיכם”. (ע”פ אלה הדברים)

מאת: הרב דוד הכהן – גן יבנה

פוסטים נוספים באתר

כל דעביד רחמנא לטב עביד | פרשת יהדות
כל דעביד רחמנא לטב עביד

וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת אֵין עוֹד: (פרשת ואתחנן ד. לט’) מובא בשמו של “האלשיך הקדוש”

קרא עוד »
פרידת מנהיג | פרשת יהדות
פרידת מנהיג

וַיהוָה הִתְאַנֶּף בִּי עַל דִּבְרֵיכֶם וַיִּשָּׁבַע לְבִלְתִּי עָבְרִי אֶת הַיַּרְדֵּן וּלְבִלְתִּי בֹא אֶל הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה: כִּי אָנֹכִי מֵת בָּאָרֶץ

קרא עוד »
אהבתם? שתפו ברשת!
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram
תכנים חדשים שעלו לאתר
פרשת עקב | פרשת יהדות
פרשת עקב

פרשת עקב פרשת עקב המלא – עם ניקוד וטעמים – חידושי תורה ופרפראות על הפרשה פרשת עקב פרק ז’ ראשון (יב) וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת

פרשת ואתחנן | פרשת יהדות
פרשת ואתחנן

פרשת ואתחנן פרשת ואתחנן המלא – עם ניקוד וטעמים – חידושי תורה ופרפראות על הפרשה פרשת ואתחנן פרק ג’ ראשון (כג) וָאֶתְחַנַּן אֶל יְהוָה בָּעֵת

הלכות תפילין

מצוות תפילין, היא מצווה מהתורה כמו שנאמר “וקשרת לאות על ידך והיו לטוטפות בין עינך”. ולכן מחויב אדם להניח תפילין בכל יום, וחייב שיהיו עליו

הלכות מעלית חשמל בשבת

מעלית חשמל שבת היא פיתוח ישראלי בעקבות בנייה של בניינים רבי קומות, ומהם מתגוררים לא מעט דיירים שומרי שבת ולא מעוניינים לחלל השבת המציאו מנגנון

מלאכת צובע

אחת מל”ט אבות מלאכות שחייבים עליהם ועוברים באיסור תורה היא מלאכת צובע. ואין הצובע חייב עד שיהא צבע המתקיים, אבל הצובע בצבע לא מתקיים, הרי

מעוניינים לפרסם כתבה? השאירו פרטים!
Translate »
שינוי גודל גופנים
ניגודיות