צריך להיזהר בלימוד התורה בלילה יותר מאשר ביום (שו"ע). מעלה גדולה היא ללמוד בצבור בלילה וכתוב על כך, שתלמידי חכמים העוסקים בתורה בלילה, כאילו עסוקים בעבודה (מנחות קו.). וכן ע"י הלימוד בציבור מתרבה כבוד שמים יותר (באור הלכה). וכן יש מעלה שילמד אף בביתו וכתוב על כך, שכל בית שנשמעים בו דברי תורה בלילה שוב אינו נחרב (עירובין יח.) וכן להיפך, שכל בית שאין דברי תורה נשמעים בו בלילה, אש אוכלתו (סנהדרין צב.). עוד נאמר, שלא נברא הלילה אלא כדי שיעסקו בו בתורה (ערובין סד.).
וכתב הרמב"ם, "מי שרוצה לזכות בכתרה של תורה, יזהר בכל לילותיו ולא יאבד אפילו לילה אחד בשינה, באכילה, בשתיה ובשיחה וכיו"ב, אלא בדברי חכמה ותלמוד תורה." עכ"ל (הובא בשו"ע יו"ד קנ"ה).
דברי הרמב"ם, אמורים על כל לילות השנה, אך בעיקר על לילות החורף הארוכים, החל מט"ו באב וכלה בט"ו באייר, שבלילות אלו יש זמן רב וצריך שינצל את זמנו מלבד לשינה אכילה ושיחה הנצרכת לקיומו, ללימוד התורה הקדושה בכל הזמן שנותר, אולם גם בלילות הקיץ הקצרים, אע"פ שנצרכים הם ברוב הלילה לשינה, מ"מ ילמד בהם ולו מעט, כדי שלא יעבור עליו לילה בלא דברי חוכמה ותלמוד תורה והמרבה תבוא עליו ברכה (פרישה).
מה הראוי והנכון לעשות?
והראוי והנכון לעשות, ישתדל ללכת לביהכ"נ או לביהמ"ד, ללמוד שם בחלק מהלילה כפי יכולתו, וירוויח כמה וכמה רווחים מכך. האחד, את מצוות הלימוד החשובה והמיוחדת שבלילות (שו"ע). והרווח השני הוא, חשיבות הלימוד בציבור, ונחשב כאילו עסוקים בעבודת בית המקדש (מנחות קו.) ומתרבה כבוד שמים על ידם (ביאור הלכה). והרווח השלישי, שהשהות בבית הכנסת ובבית המדרש היא בפני עצמה מצווה (משנה ברורה), מלבד שכר הליכה שיקבל על הליכתו לבית המדרש (רמ"א והוא ממסכת אבות פ"ה). והרווח הרביעי, שהלימוד בבית הכנסת ובבית המדרש, מסוגל לכך שתלמודו יתקיים בידו ולא תשתכח ממנו תורתו (ירושלמי ברכות פ"ה והביאו השו"ע).
אח"כ, ילך לביתו וילמד גם שם משהו והוא מסוגל לשמירת הבית (ערובין יח. סנהדרין צב. והובא בשו"ע) ובוודאי שדבר חשוב הוא.
את הלימוד ילמד בקול, שהוא ג"כ מעלה גדולה לזיכרון (עירובין נד. והובא בשו"ע).
מה יעשה מי שאינו מבין הלימוד
אפילו מי שאינו מבין הלימוד ילך לביהמ"ד, כי השהות בבית המדרש בפני עצמה היא מצווה ואפילו אינו לומד וכמו שהזכרנו למעלה בשם המשנה ברורה.
ואל יאמר לעצמו שראשו חלש ומה תועלת במה שילמד, כי מובא בשם הזוהר הקדוש, כי מי שיגע בזה העולם, אע"פ שאין לו לב להבין ולזכור, יהיה לו לב בעוה"ב וישיג הכל (ספר חסידים).
ויתפלל על כך הרבה, כי בכח התפילה והשקידה להפוך טבעו ולפתוח את ליבו ושכלו. ומסופר על הרבה גדולי הדורות שבקטנותם לא היו מבינים וע"י התמדה וקריעת שערי שמים בתפילה, נפתח ליבם להבין.
