מלחמת היצר | פרשת יהדות

מלחמת היצר

כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ וּנְתָנוֹ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּיָדֶךָ וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ: וְרָאִיתָ בַּשִּׁבְיָה אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר וְחָשַׁקְתָּ בָהּ וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה: (פרשת כי תצא כא. י’).

ולקחת לך לאשה. לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע. שאם אין הקדוש ברוך הוא מתירה, ישאנה באסור. (רש”י).

אלכסנדר מוקדון לאחר ששב ממלחמותיו הקשות, התגאה בפני אריסטו על הצלחתו הגדולה במלחמה. אמר לו אריסטו, דע לך שהמלחמה הקשה עדיין לפניך, והיא מלחמת היצר, מלחמה שבה אתה נבדק אם מייחס אתה את נצחונותיך לעצמך, לכישורך ולכבודך ולא לכבודו יתברך, או שתדע שהטובות והרעות ממנו יתברך ואנחנו בידנו רק ההשתדלות.
מלחמת היצר מלחמה מערכתית גדולה ומכרעת היא, ואמר הכתוב “כי תצא למלחמה על אויביך”, ולא “כי תלחם”, בכדי לנטוע בתוכנו מידת האמונה שהניצחון במלחמות זה לא ביד האדם, ואילולא שהקדוש ברוך הוא מסייע אותנו, לא היינו מצליחים להכניע את יצרנו. וכפי שאנו אומרים בתפילה, “כי הוא מאש ואני בשר ודם ולא אוכל לו”.
ובאמת אויבו הגדול ביותר והאמיתי ביותר של האדם הוא יצר הרע, וכמו שאומרת הגמרא “יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום, ואלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו אין יכול לו”, ומשמע מכאן שבדרך הטבע חשש שהאדם יתייאש ולא ינסה להלחם עם היצר, על כן אמר הכתוב: “כי תצא למלחמה על אויבך” – כאשר רק תצא להילחם עם היצר, אזי מיד “ונתנו ה’ אלהיך בידך” – מן השמים יסייעוך לנצחו, כיון שהבא ליטהר מסיעים בידו.

ובספר “שפתי כהן” (מגורי האר”י) ביאר:

ידוע כי דרכו של היצה”ר לפתות את האדם רק לדבר שהוא עבירה ואיסור, אבל לא לדבר היתר, כמו שנאמר “מים גנובים ימתקו”. וכפי שמסופר בירושלמי (יומא פ”ו ה”ד) ר’ מנא הלך ביום כיפור לבקר את ר’ חגי שהיה חלוש, א”ל ר’ מנא שתה אם אתה רוצה, הניחו והלך לו, לאחר שעה חזר אליו א”ל מה עשית? ענה לו: משהתרת לי לשתות הלך לי הצמא, שאין יצה”ר תאב אלא דבר שהוא אסור לו. ואמרו חז”ל (מסכת עבודה זרה ג.) גדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה, ופירשו התוס’ כי מי שמצווה, היצה”ר מפתהו ומסיתו שלא לקיים, אבל מי שאינו מצווה אין היצר מפתהו.

וכיון שידעה התורה שקשה איסור יפת תואר, אם הדבר היה אסור. לכן התחכמה התורה כביכול והתירה את האיסור, וזאת רק כדי להטעות את היצר שיראה שהוא דבר היתר, ועי”ז אדרבה יפתה אותם שלא ישאו אותה.
ולמרות זאת אם לא יוכל נגד יצרו ויחשוק בה לשאתה לאשה הרי שהתורה אינה מתעלמת מקושי זה לעמוד כנגד היצר, ועל כן, בהכירה את טבעו של האדם, אינה אומרת לצדיק זה כי עליו להתעלות ולהפיג את חשקו להוציא אשת יפת תואר זה מליבו, היא רק מביאה בפניו דרך שבעצם יש בכוחה לעמוד אל מול הקשיים, היא נותנת לו סדרה של מעשים המנוולים את אותה אשה בפניו, וזאת למען יוכל בסופו של דבר להתגבר על יצרו, ורק אם גם דברים הללו לא יעזרו כנגד יצרו התקיף, יוכל לשאתה כדת וכדין. ובעצם, עיקר הדבר ללמד לאדם, כי מלחמת היצר היא מלחמה גדולה וקשה, מלחמה שבעבור נצחונה מובטח לו שכרו בעולם שכולו טוב – עולם הנצח.

ולהמחיש דבר זה נביא את המעשה המובא בספר “קול חוצב” על הגאון הצדיק רבי שלום שבדרון זצ”ל:

אחד הבחורים שהשתתף בקביעות בשעורי הערב החל להיעדר. יום, יומים, שלושה. ר’ שלום החליט שמחובתו לאתר את הנער ולהשיבו לחיק אהבת התורה.
ר’ שלום נקש על דלת בית הוריו והנער נראה בפתח. שיחה מרתקת התפתחה בין ר’ שלום לתלמידו הצעיר. להלן קטעים מתוך שיחתם:
“שלום עליך יקירי. בימים האחרונים לא ראינו אותך – חששנו אולי נפלת למשכב, או שמא משהו אחר מציק לך…
מורי ורבי, לא, ב”ה אני מרגיש טוב, אני גם אוהב ללמוד גמרא, זו ההנאה האמיתית שלי, אלא שהשבוע אחסיר. בשבוע הבא אשוב לספסל הלמודים ביתר שאת.
מה קרה? מישהו חולה במשפחה?
לא, חלילה. יש לי סיבה צדדית שמונעת ממני להשתתף בשעור, אך כמו שכבר אמרתי אני מבטיח להשתתף בשקידה מיד עם סילוק הטרדה.
סתם מעניין, מה היא הטרדה שמצליחה להפריע לך דוקא באותה שעת ערב מוקדמת של השעור?
קשה לי לספר, אני מתבייש.
למה להתבייש? אתה יכול לספר אני לא אכעס עליך.
זה לא בשביל הרב…שבוע הבא אני אשוב לספסלי בית המדרש שהרב לא יהיה מודאג.
בסדר גמור. אבל תספר לי רק בקצרה. אם זה לא דבר אישי במיוחד, מה קורה בשבוע זה, ורק שבוע אחד ולא יותר. מעניין מאוד..
הבחור נכנע להפצרותיו של ר’ שלום ונאות לספר:
השבוע מתקיים המשחק המרכזי ב”כדור – רגל” שעת המשחק חופפת לשעת השעור ואני, כמו שאני, לא מסוגל לוותר על רגעים אלו. אני “מכור” לכדור רגל, אני אוהב בכל ליבי את המשחק והשחקנים.
ר’ שלום שמע את הדברים ושתק שתיקה קצרה. אחריה הרים עיניים אוהבות, עיניים שופעות סיעתא דשמיא, ואמר:
ידידי היקר. טוב שמעתי והבנתי. רק שמעניין אותי מהו סוד האושר במשחק הכדור. הייתי שמח מאוד לשמוע מקרוב על מהלך המשחק.
השיחה ביניהם גלשה לפסים ידידותיים, ר’ שלום התיישב וביקש, באמת, לשמוע על משחק הכדור. התלמיד התיישב גם הוא והחל לספר בהנאה אישית.
התלמיד חש בנוח ליד ר’ שלום החביב והדברים קלחו מפיו בפשטות:
“אם הרב רוצה אסביר לו” אמר בחיוך, “המשחק כמו שהוא מתחלק לשתי קבוצות ואם נרצה להגדיר את ההצלחה על רגל אחת נאמר – שמי שמבקיע את השער הוא המנצח המאושר. זאת אומרת, בצידי המגרש יש שער רחב ממדים ומי שבועט בכדור ומכניסו לשער הוא המנצח. הרגע שהכדור נכנס לשם – הוא הרגע הענק של המשחק”.
הבחור סיים את דבריו ונכרה על פניו אשרה של התרגשות, הוא לא האמין שהוא ישב אי פעם ליד ר’ שלום ויספר לו סיפורי “כדור רגל”…
ר’ שלום העמיד פני תם כמי שאינו מבין כלל בכדור ושאל שאלה:
מה החכמה הגדולה להכניס כדור לתוך שער?! בוא עמי ואני אראה לך איך שאני בועט לתוך השער עשרים כדורים במהירות הבזק…
הבחור חייך: את העיקר שכחתי לספר לרב! ליד השער עומד שומר והוא משתדל למנוע, והחכמה היא להתגבר עליו ולהכניס את הכדור….
ואיך, באמת, מצליחים להתגבר עליו. שאל ר’ שלום.
נו זו החכמה במשחק. ומי שמצליח הוא השמח והמאושר, הוא ה… זה הסיפוק הגדול של המשחק, של האהדים ,של – כ ו ל ם.
“אני רוצה להבין” ביקש ר’ שלום “השומר לא הולך לישון? הוא נמצא ליד השער עשרים וארבע שעות ביממה אוכל שם וישן שם?”
מה פתאום! צחק הנער, ודאי שהוא הולך לישון, הוא עומד שם רק בשעת המשחק, ואח”כ הוא שב לחיי היום יום.
“אם כך” שאל ר’ שלום “אז מה הבעיה, נבוא בלילה כשהשומר הולך ונבקיע את השער ללא שום בעיה”…
הבחור הגביה את קולו: “דווקא משום כך, דווקא בגלל שהשומר מסתלק ואין קושי להכניס את הכדור, אין זו חכמה להכניס את הכדור. החכמה והגבורה היא רק בשעת הקושי, עומדים שם במגרש עוד נערים שמונעים להכניס את הכדור, ולמעשה, כל הקבוצה מונעת מנערי הקבוצה השניה להכניס את הכדור…”
ר’ שלום נעמד על רגליו הביט על הבחור ואמר בקול: “ישמעו נא אזניך מה שפיך מדבר. האם לבוא לשיעור בשבוע הבא זו גבורה?! אתה הרי רוצה ללמוד ובשבוע הבא אין לך שום מניעה לבוא לשיעור, אם כך, החכמה היא לא גדולה במיוחד. החכמה הגדולה היא בשעה שיש מפריע שעומד בשערי בית המדרש ומונע את הכניסה, בשעה זו נקודת האושר – להבקיע את השער…”
“כן, כן, לפום צערא אגרא” תפס הבחור את עומק הדברים ומלמל בחכמה “אבל אני…”
“אל תפר את כללי המשחק. הכנס נא לשערי בית המדרש ברגע הקשה והמשמח” חייך ר’ שלום וסייע בידו להיחלץ מהמאבק הפנימי.
ר’ שלום הושיט לו יד לבבית ונפרד.
למחרת הוא הגיע לשיעור….

מאת: הרב דוד הכהן – גן יבנה.

פוסטים נוספים באתר

לשם ה' | פרשת יהדות
לשם ה’

לֹא תִרְאֶה אֶת שׁוֹר אָחִיךָ אוֹ אֶת שֵׂיוֹ נִדָּחִים וְהִתְעַלַּמְתָּ מֵהֶם הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם לְאָחִיךָ: (כי תצא כב. א’). מצווה אותנו התורה לא להתעלם כאשר אנו

קרא עוד »
איננו שומע בקול אביו ובקול אמו | פרשת יהדות
איננו שומע בקול אביו ובקול אמו

כִּי יִהְיֶה לְאִישׁ בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקוֹל אָבִיו וּבְקוֹל אִמּוֹ וְיִסְּרוּ אֹתוֹ וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵיהֶם: (כי תצא כא. יח’). בגמרא במסכת סנהדרין (עב.)

קרא עוד »
בן סורר ומורה | פרשת יהדות
בן סורר ומורה

כִּי יִהְיֶה לְאִישׁ בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקוֹל אָבִיו וּבְקוֹל אִמּוֹ וְיִסְּרוּ אֹתוֹ וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵיהֶם: (כי תצא כא. יח’). פרשת בן סורר ומורה

קרא עוד »
אהבתם? שתפו ברשת!
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram
תכנים חדשים שעלו לאתר
פרשת ראה | פרשת יהדות
פרשת ראה

פרשת ראה פרשת ראה המלא – עם ניקוד וטעמים – חידושי תורה ופרפראות על הפרשה פרשת ראה פרק יא’ ראשון (כו) רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם

פרשת עקב | פרשת יהדות
פרשת עקב

פרשת עקב פרשת עקב המלא – עם ניקוד וטעמים – חידושי תורה ופרפראות על הפרשה פרשת עקב פרק ז’ ראשון (יב) וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת

פרשת ואתחנן | פרשת יהדות
פרשת ואתחנן

פרשת ואתחנן פרשת ואתחנן המלא – עם ניקוד וטעמים – חידושי תורה ופרפראות על הפרשה פרשת ואתחנן פרק ג’ ראשון (כג) וָאֶתְחַנַּן אֶל יְהוָה בָּעֵת

הלכות תפילין

מצוות תפילין, היא מצווה מהתורה כמו שנאמר “וקשרת לאות על ידך והיו לטוטפות בין עינך”. ולכן מחויב אדם להניח תפילין בכל יום, וחייב שיהיו עליו

הלכות מעלית חשמל בשבת

מעלית חשמל שבת היא פיתוח ישראלי בעקבות בנייה של בניינים רבי קומות, ומהם מתגוררים לא מעט דיירים שומרי שבת ולא מעוניינים לחלל השבת המציאו מנגנון

מעוניינים לפרסם כתבה? השאירו פרטים!
Translate »
שינוי גודל גופנים
ניגודיות