דוד המלך ע"ה במזמור ל"ד בתהילים, שואל שאלה: "מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב?", כלומר, מי האיש שמעונין שחייו יהיו ארוכים ומלאים בטובה?
ועונה בפסוק שלאחר מכן: "נצור לשונך מרע, ושפתך מדבר מרמה".
במדרש חז"ל (בתחילת פרשת מצורע), מופיע הסיפור הבא:
מעשה ברוכל אחד שהיה מחזר בעיירות שהיו סמוכות לציפורי.
והיה מכריז ואומר: מי רוצה לקנות סם חיים? והיו הבריות דוחקות עליו לקנות ממנו.
ר' ינאי היה יושב ועוסק בתורה בטרקלינו, שמע את אותו רוכל שהיה מכריז: מי רוצה לקנות סם חיים? אמר לו ר' ינאי: בא ועלה לכאן, ומכור לי.
אמר לו הרוכל: אתה אינך צריך לסחורתי, ולא מי שכמותך. הפציר בו ר' ינאי, ועלה אליו הרוכל.
הוציא לו הרוכל ספר תהילים, והראה לו את הפסוק: 'מי האיש החפץ חיים'. מה כתוב אחריו? 'נצור לשונך מרע… סור מרע ועשה טוב'.
אמר ר' ינאי: גם שלמה מכריז ואומר 'שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו' (משלי כ"א). אמר ר' ינאי: כל ימי הייתי קורא הפסוק הזה, ולא הייתי יודע היכן הוא פשוט. עד שבא רוכל זה והודיעו 'מי האיש החפץ חיים'. (מדרש ויקרא רבה, פרשה ט', ג').
מי לא רוצה להאריך ימים ולחיות חיים מאושרים?
נראה כי דוד המלך בתהילים הציג את שאלת השאלות, ונתן תשובה מדויקת. כל אדם חפץ בחיים, אבל התרופה המבוקשת שמאריכה ימים והופכת אותם להיות טובים יותר, אינה נמצאת על מדף בית המרקחת. למעשה, היא נמצאת בלב של כל אחד מאיתנו.
אומר לנו בפשטות דוד המלך: אדם המעוניין לחיות חיים ארוכים ואיכותיים, צריך להסיר את המחשבות הרעות על אחרים, ולראות את כלל פרטי חייו באור חיובי.
כך נמנעים מכל המחלות הנובעות מעין רעה, דוגמת: כעס, קנאה, מרירות ודיכאון.
החפץ חיים: מוביל שמירת הלשון בדורנו
החפץ חיים, רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, חיבר את ספרו על הלכות לשון הרע. על שמו, קיבל את כינויו "החפץ חיים". החפץ חיים סבר שאחת הסיבות העיקריות לאריכות הגלות הוא הזלזול וחוסר הידיעה בענייני שמירת הלשון. חוסר ספר הלכה מרכזי בנושא, הוא אחד הסיבות העיקריות לרפיון בנושא. בהקדמה לספרו כתב: "נתמוטט העניין מכל וכל, כי ממילא הורגל האיש לדבר כפי שיזדמן שיצא מפיו, ולא להתבונן בו מתחילה פן דבר זה נכנס בכלל איסור רכילות ולשון הרע". עוד הוא מסביר כי בית המקדש השני חרב מפני עוון שנאת חינם. הביטוי המעשי של שנאת החינם היא אמירת/קבלת לשון הרע על שלל סוגיו.
אם ברצוננו לזכות שיבנה בית המקדש בימינו, עלינו לנסות למגר את חטא לשון הרע, ככל יכולתנו.
שמירת הלשון מדבר רע אינה פרט שולי, אלא מפתח למסגרת חיים מרוממת יותר. לדברי דוד המלך, זו הדרך בה האדם האוהב ימים וחפץ בחיים חייב לאחוז. דרך קיום המצוות ולימוד התורה, אדם מתעלה במדרגות הקרבה לאלוקים, לחיים ערכיים בהם הוא מצליח להתבונן על כל מה שמסביבו במבט חיובי.
