מידת החסד

מידת החסד

וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה אֶת צִפֹּרָה אֵשֶׁת מֹשֶׁה אַחַר שִׁלּוּחֶיהָ: (שמות יח. א)

מסביר רש"י: אחר שילוחיה. כשאמר לו הקב"ה במדין לך שוב מצרימה.

ויקח משה את אשתו ואת בניו וגו', ויצא אהרן לקראתו ויפגשהו בהר האלהים, אמר לו מי הם הללו, אמר לו זו היא אשתי שנשאתי במדין ואלו בני, אמר לו והיכן אתה מוליכן, אמר לו למצרים, אמר לו על הראשונים אנו מצטערים ואתה בא להוסיף עליהם, אמר לה לכי אל בית אביך, נטלה שני בניה והלכה לה: מובן אם כן שמשה לא גירש את ציפורה אשתו!

לאחר כל הניסים שעשה הקב"ה עם ישראל, יתרו חותן משה אף הוא נפעם כמו העולם כולו מהניסים והנפלאות שליוו את בני ישראל בצאתם ממצרים ועל ים סוף. הוא מחליט לבוא אל בני ישראל אל מקום חנייתם במדבר. הוא מביא איתו את ציפורה אשת משה ושני בניה גרשום ואליעזר. אלו, יצאו אומנם עם משה למצרים כאשר שלחו האלוקים לגאול את בני ישראל, אולם כשפגש משה את אהרון אחיו, שיצא לקראתו, תמה אהרון על כך שמשה מביא למצרים את בני משפחתו. לקחה ציפורה את שני בניה וחזרה לבית אביה. עתה, כאמור יצאה למדבר יחד עם המשפחה המורחבת.

מה פשר סעודת יתרו?

נאמר בפרשה (שמות פרק יח) "וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה עֹלָה וּזְבָחִים לֵאלֹהִים וַיָּבֹא אַהֲרֹן וְכֹל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל לֶאֱכָל לֶחֶם עִם חֹתֵן מֹשֶׁה לִפְנֵי הָאֱלֹהִים", מה פשר סעודה זו? אומר "משך חכמה" שזו היתה סעודת הודיה עם קרבן תודה על כל הטובה אשר עשה אלקים לישראל. ולכן אכלו לחם, כדין קרבן תודה הבא עם ארבעים לחמי תודה.

וכך משמע מכל אותה הפרשה, עצם הופעתו של יתרו היתה בגלל השמחה על טובתם של ישראל. נאמר "וישמע יתרו" ושאלו חז"ל (זבחים דף קטז עמוד א) "מה שמועה שמע ובא ונתגייר? ר' יהושע אומר: מלחמת עמלק שמע, ר"א המודעי אומר: מתן תורה שמע [ובא], ר"א אומר: קריעת ים סוף שמע ובא", ולאחר מכן אנו מוצאים את ההתעניינות של יתרו בכל מה שקרה לישראל, "וַיְסַפֵּר מֹשֶׁה לְחֹתְנוֹ אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְפַרְעֹה וּלְמִצְרַיִם עַל אוֹדֹת יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתַם בַּדֶּרֶךְ וַיַּצִּלֵם ה': וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ עַל כָּל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הִצִּילוֹ מִיַּד מִצְרָיִם:", ה"אור החיים" הקדוש לומד מכאן את גודל אהבת ישראל של יתרו ששמח על כל פרטי הטובה שלהם, ומפרש "ויחד" שנעשה בשרו חידודין חידודין מרוב שמחה עד שכמעט התעלף והרגיש זאת בבשרו.

כל הנהנה מסעודה שתלמיד חכם שרוי בתוכה כאילו נהנה מזיו שכינה

חז"ל למדו מן הנאמר על סעודה זו, את מעלת הסעודה שתלמיד חכם שרוי בתוכה, וז"ל הגמרא (ברכות דף סד עמוד א)

"ואמר רבי אבין הלוי: כל הנהנה מסעודה שתלמיד חכם שרוי בתוכה כאילו נהנה מזיו שכינה, שנאמר: ויבא אהרן וכל זקני ישראל לאכל לחם עם חתן משה לפני האלהים. וכי לפני אלהים אכלו? והלא לפני משה אכלו! אלא לומר לך: כל הנהנה מסעודה שתלמיד חכם שרוי בתוכה – כאילו נהנה מזיו שכינה".

מדוע התורה למדה חידוש זה כאן בסעודת הודיה דוקא? נראה לומר, מפני שבסעודת הודיה מגיעים להכרת הבורא שהכל ניתן בחסדו יתברך, עד שרואה עצמו נמצא לפני האלקים ונהנה מזיו השכינה. וכדי להגיע לדרגה זו צריך להזמין לסעודה תלמידי חכמים, שיכולים לעורר את האהבה לה', כמו שאמרו בגמ' (ברכות דף נד עמוד ב) "אביי אמר: וצריך לאודויי קמי עשרה, דכתיב: (תהלים ק"ז) וירוממוהו בקהל עם וגו'. מר זוטרא אמר: ותרין מינייהו רבנן, שנאמר: ובמושב זקנים יהללוהו".

והנה רש"י הקשה "ויבא אהרן וגו' – ומשה היכן הלך, והלא הוא שיצא לקראתו וגרם לו את כל הכבוד, אלא שהיה עומד ומשמש לפניהם", והיכן משה רמוז בכתוב? נראה שמשה רמוז באמור "לפני האלקים", הוא היה התלמיד חכם שבסעודה שגרם לכך שהם ייהנו מזיו השכינה, מפני שעל ידי כך ששימש לפניהם לימד אותם פרק בהכרת הטוב כלפי חותנו, וכפי שאמרו חז"ל במדרש על יחס משה ליתרו "הפותח פתח לחברו את נפשו חייב לו", ובזה נראה ליישב איך משה מחל על כבודו, הלא משה רבנו היה כמלך, ומלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול? אלא כיון שאת נפשו חייב לו לא היה יכול להימנע מכך, והיה זה שעור בהכרת הטוב לבני ישראל.

זה הנאמר: לפני האלהים. מכאן שהנהנה מסעודה שתלמידי חכמים מסובין בה, כאילו נהנה מזיו השכינה (ברכות סד.): (רש"י)

בהזדמנויות שונות רואים אנו אנשים רחוקים שמשתתפים בסעודות מצוה כמו חנוכת בית וכדו'.. שומעים דברי תורה מפי תלמידי חכמים, ששים ושמחים לעשות רצון קונם, ואותם אנשים רחוקים מבסוטים עד השמים עד שאומרים שמחה כזו מעולם לא ראינו ולא חווינו. למה מה קרה? איך הגיעו להשגה כזו? אין זו אלא ששמחה זו שמחה רוחנית היא! זיו שכינה.

השפת אמת שואל על דברי רש"י שאמר שמשה רבנו היה עומד ומשמש לפניהם. כלומר משה רבנו אף הוא היה בסעודה. אם כך למה כתוב בפסוק רק "ויבא אהרון וכל זקני ישראל לאכול לחם…"  למה משה לא הוזכר אף הוא בפסוק? ע"ז משיב רש"י שמשה כן היה בסעודה אבל הוא היה משמש לפניהם. ובכל זאת אם הוא אכן היה בסעודה מה זה משנה אם הוא שימש אותם או לא, שיכתוב הפסוק שגם משה השתתף בסעודה?

אומר השפת אמת אם הוא היה כתוב בפסוק לא הייתי יודע שהוא היה משמש, היינו חושבים שגם הוא ישב לאכול כמו כולם, וזה שהתורה לא כתבה שהוא היה בסעודה בא לומר לנו שהוא היה משמש.

שואל השפת אמת איך אם כן יכלו עם ישראל לשבת לאכול בשעה שמשה רבנו, רבם של ישראל ממלצר ומשמש אותם?

אומר השפת אמת יש אנשים גדולים לא רק בתורה ומצוות אלא גם בחסדים גדולים, בעלי חסד, ובשעה שעושים הם חסד עם מישהו נותנים לו את התחושה שהוא עושה איתם חסד.

אדם נותן צדקה לעני ואומר לו בבקשה קח 500 שקלים אלו לצרכי שבת ובבקשה ממך תברך אותי בברכת המזון. אבל יש לי בקשה מיוחדת נוספת, אני מתחנן בפניך ואומר לו בבכי, תכוון להצלחת בני, בבקשה תעשה לי טובה אל תשכח. הוא מביא את העני להרגיש שהוא עושה לו טובה שהוא לוקח ממנו את ה – 500 שקלים. והאמת שהבן שלו בריא כמו שור. למה אם כן ביקש מהעני שיתפלל עבור בנו? זאת כדי שלא יתבייש לקבל ממנו את הכסף!

משה רבנו ידע לעשות חסד עם ישראל ולתת להם הרגשה כאילו הם עושים איתו חסד!  

הדרגה הגדולה ביותר בצדקה וחסד זה להעסיק את העני שתהיה לו פרנסה. לתת צדקה זה טוב מאוד, אך זו דרגה של כעין נתינת מטבע כסף, מאידך להעסיק אדם נצרך זה שווה מדליית זהב. רק צריך לעשות זאת בחכמה שחלילה לא יתבייש. כי הכלל בצדקה אומר: ככל שמפלס הבושה יורד מפלס השכר עולה. וככל שמפלס הבושה עולה מפלס השכר יורד.

בבני ברק גר רב ת"ח שמתחתיו גרו זוג צעיר. בכל יום היו דופקים להם בדלת, אפשר בבקשה כוס חלב, פשוט המכולת סגורה, מחר בבוקר אחזיר לכם. כן בשמחה קחו שקית חלב. למחרת שוב אולי יש לכם שלש ביצים עד מחר? כן בבקשה קחו תבנית אחר כך תחזירו. וכך הלאה.

יום אחד הרב אומר לאשתו, תעשי טובה רדי לזוג הזה ותבקשי מהם חצי מרגרינה עד מחר. אומרת לו אשתו, מרגרינה? יש במקרר שתיים. אמר לה בבקשה רדי לבקש שהמרגרינה תישן אצלנו לילה כדי שהם ירגישו שגם אנחנו זקוקים להם.

כך מורידים את מפלס הבושה ובמקביל מפלס השכר עולה.

משה רבנו יכול לשמש בסעודה ונותן הרגשה שהסועדים עושים עימו טובה ואף אחד לא מרגיש שמשה רבנו עושה לו טובה

כך גם נהגה רחל אימנו כשנתנה את הסימנים ללאה אחותה…

שתפו את המאמר:
עסקים מומלצים באינדקס אנ"ש​
דבר תורה על פרשת השבוע​
הישארו מעודכנים

הצטרפו אל רשימת התפוצה שלנו ותקבלו עדכונים בכל מה שחדש

מה חדש באתר
Translate »