מה נשתנה אוזן מכל אברים

מה נשתנה אוזן מכל אברים

ואם אמור יאמר העבד, אהבתי את אדוני את אשתי ואת בני לא אצא חופשי וכו', ורצע אדוניו את אוזנו במרצע ועבדו לעולם. (שמות כא. ה-ו).

דרש רבן יוחנן בן זכאי , מה נשתנה אוזן מכל אברים שבגוף, [שדווקא את האוזן של העבד אמרה התורה לרצוע כשהוא רוצה להישאר עבד], אמר הקב"ה, אוזן ששמעה קולי על הר סיני בשעה שאמרתי כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם ולא עבדים לעבדים, [שאדם צריך להיות רק עבד ה', ולא להיות בנוסף גם עבד של בן אדם שהוא עצמו עבד של הקב"ה], והלך זה וקנה אדון לעצמו, ירצע. (מסכת קידושין דף כ"ב ע"ב), והיינו שאחר ששמע באוזנו את ציווי ה' ולא עשה כפי ששמע, לכן תרצע אוזנו.

גאון עוזנו ותפארינו מרן הבן איש חי בספרו בן יהוידע הקשה על הגמ' בקידושין שם. שאם כך הוא שכשהאדם לא שומע לקול מה שציווהו ה', העונש על זה שתרצע אוזנו, אם כן על כל מצוה שאדם עובר במזיד צריך שתרצע אוזנו, שהרי שמע קודם את המצוה ועבר עליה ולא שמע לקול ה', ומדוע אמרה התורה דין רציעת האוזן רק בדין עבד ולא בשאר כל המצוות. 

וביאר כאן יסוד גדול וז"ל

רק בדבר הזה אשר לא בחר זה [העבד] בחרות, [אלא] אהב את העבדות, קשה דבר זה ביותר, שצריך לו רציעת האוזן, מפני כי להיות [שהעבד הזה] בוחר בעבדות של בשר ודם, אם כן כל שכן שיבחר להיות עבד ליצר הרע, אז יעבירנו על כל התורה כולה, ולכן רוצעו במרצע, לעורר אותו על הרע הנולד מזה שיהיה אחר כך עבד ליצר הרע, שיעבירו על מצוות עשה ועל מצוות לא תעשה עכ"ל.

וביאור הדברים הוא

שאפילו אם נכשל אדם פעם באיזו עבירה, מכל מקום איננו מוגדר עקב זה כעבד של היצר הרע, כי הרי אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא, אבל לא משום זה הוא נקרא כבר משועבד ליצרו הרע, אלא שיש מצב שהאדם נהיה ממש עבד של יצרו הרע שאז כבר עובר את כל המגבלות ויכול לעבור על כל התורה כולה, וכמו שאמרו חז"ל במסכת שבת (ק"ה  ע"ב), כך אומנותו של יצר הרע, היום אומר לו עשה כך, ולמחר אומר לו עשה כך, עד שאומר לו עבוד עבודה זרה והולך ועובד.

דהיינו שאם מתחיל האדם להימשך אחרי יצרו, אז כבר אין לדבר סוף, ואז הוא ימכור את עצמו ממש לעבד ליצר הרע לגמרי, והדבר הגרוע ביותר שמביא למצב כזה, זה אדם שנהיה עבד לאדם אחר, שאז חוץ מעבודת ה' יש לו עוד עבדות, שזה כבר מוציא אותו משעבוד מוחלט לבורא עולם, ואז ממילא בקלות מאוד ישתעבד גם ליצרו הרע, ויעבור על כל התורה כולה, ולכן בזה החמירה התורה ביותר שצריך לרצוע את אוזנו במרצע, על זה שלא שמע לציווי ה' כי לי בני ישראל עבדים, שאדם צריך להיות עבד רק לה' בשעבוד מוחלט, אנא עבדא דקודשא בריך הוא.

ובזה מובן מאוד, מדוע לאחר הפרשה הקודמת של מתן תורה, "ואלא המשפטים אשר תשים לפניהם". פותחת התורה דבר ראשון בעניין עבד עברי, והרי מבואר בהמשך פרשתינו הרבה דברים יותר אקטואליים שבהם יכלה התורה להתחיל, ומדוע התחילה דווקא במצות עבד עברי, והדבר מובן מאוד, כי בזה מלמדת לנו התורה את יסוד כל שמירת התורה, שקודם כל ידע לו האדם שבשביל לשמור את כל התורה כולה, עליו להיות עבד ה' כל ימי חייו, שיעבוד על עצמו שכל רגע ורגע מימי חייו יהיה בהתבוננות ומגמה של עשיית רצון ה', ומזה יגיע לשמירת כל התורה, אבל אם לא יעבוד על זה אלא ייתן ליצרו הרע שליטה עליו, אז בסוף ידיחו לגמרי ממצוות ה' וכנ"ל.

חז"ל אמרו במסכת חולין (ה' ע"ב) כתיב: אדם ובהמה תושיע ה', ואמר רב יהודה אמר רב אלו בני אדם שהן ערומים בדעת [חכמים גדולים], ומשימים עצמן כבהמה, ופירש רש"י "דכאי רוח", והיינו שצריך האדם להתקדם עוד שלב, שלא רק לא ללכת אחרי יצרו לעשות רע, אלא גם כשעושה מצוה, להיות כבהמה בלי דעת כלל, בנמיכות רוח, שלא תהיה לו בשעת עשיית המצות שום פניה וכוונה שאינה לרצון ה'.

פוסטים נוספים באתר

שקופים אטומים
שקופים אטומים

וַיַּעַשׂ לַבָּיִת חַלּוֹנֵי שְׁקֻפִים אֲטֻמִים: (מלכים א ו, ד.) מעשה ברב שעלה לעת ערב לבקר חולה בביתו, לקיים מצות ביקור חולים. כאשר פתחו בפניו את

קרא עוד »
משה ואהרון
משה ואהרון

ז' באדר ע"פ מה שלמדו חז"ל הוא יום הסתלקותו של אבי הנביאים, האיש הענק והגדול, האיש הנבחר כלשון הרמב"ם ושהתורה קוראת לו איש האלוקים הלא

קרא עוד »
מפגש עם הבורא
מפגש עם הבורא

פרשת תצוה הינה אחת מהפרשיות העוסקות בכלי המשכן. ארון הברית, הכרובים, הכפורת, שולחן לחם הפנים, ומנורת הזהב הטהור, יריעות המשכן וקרשיו, בריחיו ואדניו. בפרשה זו

קרא עוד »
מבצע מטורף! ניקוי ספות עד הבית

החל מ- 250 ₪ בלבד

עסקים מומלצים באינדקס אנ"ש
דבר תורה על פרשת השבוע
תכנים חדשים שעלו לאתר
הלכות ביקור חולים

להלכה: מצווה לבקר את החולים, ומצווה זו נאמר על כל אחד מישראל. ונאמרו ג' טעמים בכך, ולכן המבקר את החולה צריך לשאול את החולה האם

מה מברכים על חמאת בוטנים?

להלכה: חמאת בוטנים ברכתה 'שהכל נהיה בדברו'. בביאור הדברים: חמאת בוטנים, יש לברך עליו ברכת 'שהכל נהיה בדברו', כמבואר בספר הליכות ברכות (סימן ר"ב אות

מה מברכים על תן צ'אפ?

להלכה: על תן צ'אפ יש לברך 'שהכל נהיה בדברו'. בביאור הדברים: תן צ'אפ הוא מחטיפי התירס, שברכתו 'שהכל נהיה בדברו', וכתב בספר הליכות ברכות (סימן

הנחת אפר בראש החתן בחופה

להלכה: בני אשכנז וחלק מבני הספרדים נהגו להניח אפר בראש החתן במקום הנחת תפילין, כמבואר בגמרא, ואילו חלק מבני הספרדים נהגו שלא להניח אפר, אלא

Translate »