לולי תורתך שעשועי | פרשת יהדות

לולי תורתך שעשועי

וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד: (פרשת תצווה כז. כ‘)
הה”ד: “זית רענן יפה פרי תואר” (ירמיהו יא, טז). מה הזית הזה עד שהוא באילנו מגרגרין אותו ואח”כ מורידין אותו ונחבט וכו’, טוחנין אותו ואח”כ מקיפין אותו בחבלים ומביאין אבנים, ואח”כ נותנים את שמנן. כך ישראל, באין אומות העולם וחובטין וכו’, ואח”כ עושים תשובה, והקב”ה עונה להם ‘הוי זית רענן יפה פרי תואר’. (מדרש רבה לו, א)
עוצמתם וגבורתם של עם ישראל נובעות מעמידתם האיתנה ביסורים, מהלחץ ומהחבטות של אומות העולם כדברי המדרש, סבל זה הוא המחשל ונותן בנו את הכוח לשרוד.
דוד המלך בתהילים (כג, ד’) אומר: “גם כי אלך בגיא צלמוות לא אירא רע כי אתה עמדי” – אם הולכים אנו בדרך ה’ ועוסקים ומקיימים את התורה הקדושה אזי גם במצב הכי קשה של גיא צלמוות, של רדיפות ויסורים אל לנו לפחד, כיוון שהקדוש ברוך הוא עימנו. שומר ישראל ה’ לא ינום ולא ישן. בכוח התורה להגן ולהציל את עם ישראל מכל מרעין בישין.

בספר “אור דניאל” הביא משל על כך שכתב בספר “חיים של תורה”:
קבוצת עשירים מארה”ב ביקשה לתרום סכומים נכבדים למדינת ישראל. לשם כך הם ביקשו מהרמטכ”ל לראות את היחידה המובחרת ביותר של צה”ל בפעולה. כמובן שלמשימה נבחרה אחת הסיירות המובחרות שיודעת לעשות את המלאכה היטב.
ביום הביקור הגיעה קבוצת העשירים לאחד המקומות בצפון הארץ. מפקד הסיירת בחר את אחד ההרים התלולים והמסוכנים, וכדי לבצע את המשימה דרשה מהחיילים גבורה וסיכון גבוה. הם נשאו על גבם ציוד כבד, פגזים, מכשירי קשר וציוד רב אחר.
תוך כדי טיפוס על הצוק נבהל אחד העשירים ופנה אל הרמטכ”ל והציע לתרום סכום כסף לסלילת כביש על ההר ואף לתרום רכבים שיוכלו להעפיל אל ההר בלא סיכון.
המפקד שמח על התרומה אך הגיב מיד בתנועת ביטול: “הצעתך מחממת את הלב אך היא זו שתפגע בכושרם של החילים. מטרתנו היא ללמד את חיילים לחימה במצב אמת, לחימה תוך תעוזה וחירוף נפש. החיילים נדרשים להתמודד עם משימות הדורשות כוחות בלתי רגילים.”
בכדי לזכות לתורה כבר נאמר בספר במדבר (יט. יד’): “אדם כי ימות באוהל” וכן בפרקי אבות (פרק ו. משנה ד’) “כך היא דרכה של תורה , פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה ובתורה אתה עמל , אם אתה עשה כן , (תהלים קכח) אשריך וטוב לך . אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא: חיים של תורה אינם מתקיימים ללא הקרבה עצמית ומסירות נפש למען התורה.
בספר “מראש אמנה” הביא דרשה שנשא הרב ש”ך שליט”א בפתיחה ל”ירחי כלה”, על הקרבה עצמית ומסירות לתורה. יש והקב”ה מזמן לאדם רגעים נדירים של התעלות בעולם הזה שאיתם יכול לזכות בחיי העולם הבא. אל לנו לפספס אותם רגעים!
קבוצת צעירים יהודים הובלו לתאי הגזים ובבואם לחדר שבו היו צריכים להתפשט לפני היכנסם לתאי המוות, נזכרו הם שהיום זהו יום שמחת תורה.
ולפתע שכחו לגמרי מהעובדה שהם ניצבים ברגעיהם האחרונים, ואמרו איש לרעהו: “הלא שמחת תורה היום! אמנם אין לנו ספר תורה לרקוד עמו אבל בורא עולם יש לנו ונוכל לרקוד לפניו.” ויצאו כולם בשירה ובריקודים של שמחת תורה לכבודו של בוראם!
שואל אני אתכם, רבותי! פונה הרב שך אל קהל השומעים האם הם מתו על קידוש ה’ או חיו על קידוש ה’? הם מתו במסירות נפש או חיו במסירות נפש?
באותה שעה היה להם עולם הזה ועולם הבא. אינני יודע מה אתם חושבים, אבל אני יודע מה אני חושב, את כל חיי הייתי נותן עבור אותם רגעים של אושר ותענוג שהיו להם! אותו תענוג שהיה להם רגעים אחדים לפני המיתה – אין להעריכו בכסף! זה שווה כל הון שבעולם! כך הוא יהודי!
מעשה נוסף מסופר על המובלים לאושוויץ, שהייתה קבוצה שנשלחה להריגה והיו מחכים לרכבת. היה זה בשבת קודש אחר המנחה ופתאום הם נזכרו: “אוי! שבת היום ועדיין לא אכלנו סעודה שלישית!” כל אחד הוציא מעט מהלחם שהיה אצלו, רחצו ידיהם במעט המים שהיה להם, אכלו מן המעט, וישבו לשיר שירי סעודה שלישית לפני שנכנסו לעגלות. האם יש לנו ציור על תענוגם? האם העולם יכול להבין את זה?
סיפורים אלו מבטאים את יחודנו כעם סגולה, שמשמעותו היא שאנו לא רק מתים על קידוש ה’ אלא גם חיים על קידוש שמו יתברך!
כדאי לתת את כל החיים כדי לזכות באותם רגעים מועטים של אותם יהודים הרוקדים עם רבש”ע לפני הסתלקותם מהעולם הזה…
וזוהי למעשה העצה לכל אדם בכל מצב שהוא אף שנראה לו כי אפסה כל תקוה עליו להתחזק בלימוד התורה. לפי שרק התורה היא זו היכולה להפיג את המרירות. שמחת התורה יכולה להשכיח מאיתנו את העול הרובץ עלינו.
נשכיל לדעת ולהבין שכמו שהזית, לאחר שחובטים בו הוא נותן את שמנו, כך ישראל ע”י הייסורין מתחילים להאיר וזוהי חיותם, ואין אור נפלא ומאיר כאורה של תורה.
מעשה שאירע עם ר’ עזריאל דביר ז”ל בהיותו במצב של חוסר הכרה לאחר ניתוח לב פתוח בעקבותיו עמד הוא בפני בית-דין של מעלה (מניתוח זה קם ל”תחיה” ונפטר לאחרונה). דבריו כלשונם מובאים להלן:
“אני הח”מ, א’ עזריאל דביר, רואה חובה לעצמי לפרסם ברבים את נס הצלת חיי ולספר בחסדי ה’ ומשמעותם הדתית, בבחינת ‘ישמע חכם ויוסיף לקח ונבון תחבולות יקנה’ (משלי א, ה).
סיפור המעשה כדלהלן: אני, במיטב שנותיי, כל ימיי הייתי חזק וחסון וכמעט לא ידעתי חולי, מכאוב וחולשה. והנה לפתע נהפך עלי עולמי בש”ק פרשת בחוקותי כ”ב אייר ה’תשמ”ט לקיתי בהתקף לב, אושפזתי בבית-חולים והתברר שמצבי קשה ויש לנתח אותי בהקדם. הרופאים המליצו שהניתוח יערך בארה”ב בבית-חולים המתמחה במקרים מעין אלה. בעזרת המשפחה וידידים הוטסתי לחו”ל תוך זמן קצר. הניתוח היה מורכב וממושך ולדברי הרופאים עבר בהצלחה. אולם שעות אחדות אח”כ החלו סיבוכים והייתי במצב קריטי במשך עשרה ימים. הרופאים נתנו סיכויים מועטים בלבד שאיחלץ ממצב זה, ואילו האחיות פנו לאשתי ואמרו לה: ‘תתפללי, רק תפילה תעזור!
‘המשפחה והידידים אירגנו מניינים רבים בכל רחבי הארץ שהתפללו יום-יום להצלת חיי. ואכן הקב”ה שהוא ‘שומע תפילת עמו ישראל ברחמים’ קיבל את התפילות וחיי ניצלו.
מטבע הדברים חוויה קשה מעין זו מותירה רושם חזק בלב. אני והסובבים אותי זכינו לראות עין בעין את ישועת ה’. ברשותכם אשתף אתכם בחלק מהמחשבות והתחושות שהיו לי בעת שחזיתי בישועת ה’.
… באותם הימים שישבתם לידי או התפללתם עלי הרגשתי בחוש שנשמתי עולה למרומים ומתייצבת לפני כסא הכבוד. ראיתי בבירור את הגוף שלי שוכב בבית-החולים. לידי ניצבת רעייתי המסורה ואני מובל ממש ברגעים אלה לבית-דין של מעלה… רגעי המשפט היו קשים מנשוא. בבי”ד של מעלה האשימו אותי בדברים קשים. ביקשו להוציא את דיני למוות. ביקשתי והתחננתי על עצמי: ‘יש לי אשה וילדים. רחמו עלי ואל תדינוני למוות.’ בכיתי. אבל השיבו לי: ‘לכולם יש אשה וילדים ואינך מיוחס בכך.’ האשימו אותי שלא פעלתי די להפצת התורה ויראת שמים. מאידך הגיעו מלאכים רבים עד אין מספר והמליצו עלי להצגת זכויותי ומעשי הטובים. אני לא פסקתי כל העת מלבכות ולהתחנן על נפשי.
בשלב מסוים הודיעו לי בבי”ד של מעלה שמאות איש מתפללים עלי למטה ואף שינו לי את השם… כשראיתי שכלתה עלי הרעה ועוד מעט יצא גזר דין אותו אין להשיב, ניסיתי להבטיח לבי”ד של מעלה שמעתה ואילך אקדיש את כל חיי להרבצת תורה ויראת שמים ואעשה כל אשר ביכולתי להאדרת כבוד שמו של הקב”ה בעולם.
למרבה השמחה קיבל ביה”ד את ההבטחה וביקש ממני שאחזור שוב על מה שקיבלתי על עצמי במילים מפורשות. הבטחתי פעם נוספת שאני מקבל על עצמי להקדיש את עצמי להפצת תורה ויראת שמים… באותו רגע פסק ביה”ד שיינתן לי עוד פסק זמן קצוב לחיות.
כששמעתי את הפסק יכולתי לצעוק בשמחה רבה ‘לא אמות כי אחיה’ (תהלים קח, יז)… זה מה שראיתם למטה על המיטה…”.

מאת: הרב דוד הכהן – גן יבנה.

פוסטים נוספים באתר

ערכה של אבן | פרשת יהדות
ערכה של אבן

וְעָשִׂיתָ חֹשֶׁן מִשְׁפָּט מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב כְּמַעֲשֵׂה אֵפֹד תַּעֲשֶׂנּוּ זָהָב תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר תַּעֲשֶׂה אֹתוֹ: רָבוּעַ יִהְיֶה כָּפוּל זֶרֶת אָרְכּוֹ וְזֶרֶת רָחְבּוֹ: וּמִלֵּאתָ

קרא עוד »
הכר את חסרונך | פרשת יהדות
הכר את חסרונך

וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד: (פרשת תצווה כז. כ’)מעשיה מופלאה שהיה נוהג רבי נחמן מברסלב

קרא עוד »
עשית = התברכת | פרשת יהדות
עשית – התברכת

וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד: (פרשת תצווה כז. כ’)ויש להבין מה עניין הדלקת נר תמיד

קרא עוד »
אהבתם? שתפו ברשת!
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram
תכנים חדשים שעלו לאתר
מה מברכים על גרנולה?

נחלקו האחרונים מה ברכתה של אכילת גרונלה (גרעינים העשויים שיבולת שוער ואפויים בתנור), חלק מהאחרונים סוברים שברכתה בורא פרי האדמה, ויש מאחרונים שסוברים שברכתה בורא

מה מברכים על סמבוסק?

האור לציון (חלק ב’ פרק מ”ו הלכה י”א) כותב סמבוסק עשוי כבצק לחם בלא תוספת בעיסה, וממלאים אותו בחומוס, ומטגנים אותו בשמן, ברכתו בורא מיני

מה מברכים על אפרופו?

אפרופו ברכתו שהכול נהיה בדברו, ובסופו ברכת בורא נפשות רבות. וכך מובא בספר הליכות ברכות (סימן ר”ב הלכה ל”א), וזהו דעת השולחן ערוך, והרמב”ם.ואף שהם

מי יכול להיות עד בחופה?

עד לחופה צריך להיות אדם לחפש עד כשר לעדות, שהוא הוחזק עוסק במצוות, ובגמילות חסדים, ונוהג ביושר, ויש בו דרך ארץ, ומצווה לחזר אחר עדים

מה מברכים על קורנפלקס?

קורנפלקס, אם עשוי מקמח תירס ברכתו שהכול נהיה בדברו, ואם עשוי מגרעיני תירס ברכתו אדמה.האור לציון (חלק ב’ פרק מ”ו הלכה מ”א) כתב על הקורנפלקס

מעוניינים לפרסם כתבה? השאירו פרטים!
Translate »
שינוי גודל גופנים
ניגודיות