לא תגלה ערותך עליו | פרשת יהדות

לא תגלה ערותך עליו

וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל מִזְבְּחִי אֲשֶׁר לֹא תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ עָלָיו: (פרשת יתרו כ. כ”ג).

הכלי יקר על פרשת יתרו כתב, שטעם איסור זה, הוא לפי שהעלייה במעלות היא דרך גאווה, והמזבח כולו ענווה, ועל כן אין לעלות אליו במעלות.
ולא תעלה במעלות. כשאתה בונה כבש למזבח, לא תעשהו מעלות מעלות אישיקלונ”ש בלעז [מדרגות] אלא חלק יהא ומשופע: אשר לא תגלה ערותך. שעל ידי המעלות אתה צריך להרחיב פסיעותיך, ואף על פי שאינו גלוי ערוה ממש, שהרי כתיב (שמות כח מב) ועשה להם מכנסי בד, מכל מקום הרחבת הפסיעות קרוב לגלוי ערוה הוא, ואתה נוהג בהם מנהג בזיון. והרי דברים קל וחומר ומה אבנים הללו שאין בהם דעת להקפיד על בזיונן אמרה תורה הואיל ויש בהם צורך, לא תנהג בהם מנהג בזיון, חברך שהוא בדמות יוצרך, ומקפיד על בזיונו, על אחת כמה וכמה: (רש”י)
מידת אהבת ישראל גדולה עד מאוד עד שנצטוינו מפי רבנו האר”י הקדוש זיע”א, לומר בכל יום קודם התפילה: “הריני מקבל עלי מצוות עשה של ואהבת לרעך כמוך, והריני אוהב את כל אחד מבני ישראל כנפשי ומאודי”.
מובא בגמרא במסכת שבת (לא.) מעשה בגוי אחד שבא לפני שמאי ובקשו ללמוד את כל התורה כולהעל רגל אחת. דחפו שמאי באמת הבנין שבידו, לא התייאש הגוי ונסה ללמוד אצל הלל הזקן, בא ואמר לו: רצוני ללמוד את התורה כולה על רגל אחת. לא הקפיד הלל ולא כעס. אמר לו: עמוד על רגל אחת ושמע: “מאן דסני עלך לחברך לא תעביד”. כלומר: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. זהו עיקר התורה, ואת השאר לך ולמד.
הקשה בעל החידושי הרי”ם מגור זיע”א, מדוע אמר לו הלל בלשון שלילה ולא בלשון חיוב כמו “ואהבת לרעך כמוך”? ותרץ שגוי אינו מסוגל להבין לעשות טוב, הוא אולי יכול להבין שלא לעשות רע, ולכן אמר לו הלל כך, וכשיתגייר יבין את תכלית האדם הרצויה לאהבת הזולת בבחינת חיוב של “ואהבת”. וכך אכן הדברים, יהודי צריך להעניק ולתת הכל מתוך לב טהור ומלא באהבת ישראל אמיתית.

ומצינו במדרשים לא אחת ששואלים לו לאדם ביום הדין, האם המליך את חברו עליו בנחת רוח? מה זה להמליך? לעשותו מלך עליך!!! ולא סתם כך אלא בנחת רוח!!!
ובגמרא במסכת מגילה (כח.) שאלו תלמידיו את רבי נחוניא בן הקנה, בזכות מה הארכת ימים? אמר להם מימי לא נתכבדתי בקלון חברי. מסבירה הגמרא איזהו מתכבד בקלון חברו? כגון אותו מעשה שהיה ברב הונא, שהיה נושא בידיו כלי כבד, בא רב חנא בר חנילאי ליטול את הכלי מידיו של רב הונא לסייע לו, אמר לו רב הונא, אם רגיל אתה כשאתה בעירך לישא כלי כגון זה (שאין בכך פגיעה במעמדך), הריני מאפשר לך לסייע לי, ואם לאו, אין אני רוצה בטובתך, שנמצא אני מתכבד בקלונך. נמצא שאף שרב חנא רצה לסייע בידיו של גאון הדור רב הונא לסחוב את הכלי במקומו, לא הסכים לכך רב הונא, אלא אם רב חנא רגיל בכך ואין בזה פגיעה בכבודו, אבל אם אין הוא רגיל בכך והוא רוצה לעשות כן אך ורק מפני שרצונו לסייע לרב הונא, אבל סוף סוף הוא מתבזה בכך, לא חפץ רב הונא בעזרה כזו, שאם כן נמצא שהוא מתכבד בקלון חברו.
ובאבות דרבי נתן שנינו, ושנאת הבריות כיצד? מלמד שלא יכוין אדם אהוב את החכמים ושנא את התלמידים, אהוב את התלמידים ושנא את עמי הארץ, (כלומר, לא יאמר אני אוהב את החכמים ושונא את הטיפשים וכדומה), אלא אהוב את כולם, וכן הוא אומר “ואהבת לרעך כמוך”, מה טעם? כי אני בראתיו. שכל מי ששומר תורה ומצוות ועושה מעשה עמך אתה אוהבו.
בימינו עדים אנו לצערנו לשפיכות דמים נוראה שכזו, ילדים ל”ע חולים במחלות שונות ומשונות, אבות קוברים את בניהם, פגועים רעים בהם נקטפים עוללים ומותיהם, ממש אותו ואת בנו ביום אחד. עומדים ותוהים אנו, על מה עשה ה’ ככה לנו? אומר הגה”ק רבי מרדכי בנעט זיע”א: “כי יפלא ממך דבר למשפט בין דם לדם, בין דין לדין – דבר ריבות בשעריך”. מדוע ולמה יש דינים קשים? מדוע אין הבדל בין דם לדם? בגלל, דברי ריבות בשעריך! מחלוקות ומריבות שבשעריך הם שגרמו זאת.
והחכם ישכיל לאהוב ולכבד את הזולת ואת עצמו כמאמר חז”ל, איזהו מכובד המכבד את הבריות.

מאת: הרב דוד הכהן – גן יבנה.

פוסטים נוספים באתר

להכיר את ה' | פרשת יהדות
להכיר את ה’

עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל יְהוָה מִכָּל הָאֱלֹהִים כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם:  (פרשת יתרו יח, יא) מכירו הייתי לשעבר, ועכשיו ביותר (רש”י) בספר “לקוטי שמשון”

קרא עוד »
איך לא לחמוד? | פרשת יהדות
איך לא לחמוד?

וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר: לֹא תַחְמֹד: (פרשת יתרו כ. א’ יד’). שואל רבנו אברהם אבן עזרא בפירושו על התורה, כיצד התורה מצווה

קרא עוד »
כל אחד וחבילתו | פרשת יהדות
כל אחד וחבילתו

וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ עַל כָּל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה לְיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הִצִּילוֹ מִיַּד מִצְרָיִם: (פרשת יתרו יח, ט). רבי אליעזר פאפו זצ”ל בספרו “אלף המגן” כתב:

קרא עוד »
אהבתם? שתפו ברשת!
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram
תכנים חדשים שעלו לאתר
האם מותר להרוג ג’וק בשבת?

להלכה: אסור להרוג ג’וק בשבת, וכן אסור להרוג יתושים וכדומה, על אף שהם עוקצים אותו ומפריעים לא באכילתו, משום נטילת נשמה שהדבר אסור מהתורה.אבל לרסס

האם מותר לבלוע כדורים בשבת?

להלכה: יש חילוק בין סוגי הכדורים:כדורים כגון אקמול, דקסמול וכדומה שהם למטרת כאב ראש/בטן/צינון וכיוצ”ב לדעת רוב הפוסקים אסורים בשבת.אך אם נפל למשכב, או שסובל

האם אישה כשרה לכתוב מגילה?

נשאלתי מהאברך רבי עמנואל דויב שליט”א שביקש לכתוב מגילה לעצמו ולהרגיש סיפוק שאדם שמח ממעשה ידיו ואשת חבר חשקה גם היא בכתיבה כנאמר במגילה וגם

אמירת במה מדליקין בבית האבל

מנהג ישראל מקדמא דנא לומר פרק  משנת במה מדליקין בזמן קבלת שבת והביאו מרן (בסימן ר”ע) ומרן הביא באיזה זמן אין לומר אך לא הביא

מעוניינים לפרסם כתבה? השאירו פרטים!
Translate »
שינוי גודל גופנים
ניגודיות