לא להתנתק | פרשת יהדות

לא להתנתק

כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְקֻדֵיהֶם וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לַיהוָה בִּפְקֹד אֹתָם וְלֹא יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף בִּפְקֹד אֹתָם: (פרשת כי תשא לב. יב')
כי תשא. לשון קבלה, כתרגומו, כשתחפוץ לקבל סכום מנינם לדעת כמה הם, אל תמנם לגלגולת, אלא יתנו כל אחד מחצית השקל ותמנה את השקלים ותדע מנינם: ולא יהיה בהם נגף. שהמנין שולט בו עין הרע והדבר בא עליהם, כמו שמצינו בימי דוד: רש"י
אפ"ל סיבה נוספת שלא למנות את עם ישראל, אלא שכל אחד יתן מטבע של חצי שקל וימנו המטבעות וכך יוכלו לדעת מניינם זה בכדי לשמור על שוויוניות בין כולם, כמו שבמחצית השקל נצטוו כולם לתת אותו הדבר "העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל לתת את תרומת ה'" ללא הבדל מעמדות בין עשיר לעני, אותה הסיבה נצטווינו לתת מטבע ולא למנות אנשים, כיוון שאנשים שונים הם זה מיזה, דעותיהם שונות ופרצופיהם שונים, וכשסופרים אנשים אי אפשר להימנע מלדרג אותם על פי ייחוסם, או מעמדם, עשיר ועני, תלמיד חכם או בור ועם הארץ וכו'. כל זה יימנע אם וכאשר מונים אותם על ידי מטבעות שנותנים, שהרי כל המטבעות זהות ולא ניתן לשייך שום מטבע לאדם מסוים ובכך אנו למעשה מגיעים להכרה כי כולם בני האלוקים, ובצלם אלוקים ברא את האדם וכולם שווים בפניו כי אל אחד ואב אחד לכולנו.

הרב הגאון משה אביגדור עמיאל זצ"ל שנבחר לכהן כרב הראשי האשכנזי בעיר תל אביב – יפו והמחוז בשנת תרצ"ו. באחת מדרשותיו בבית הכנסת הגדול בתל אביב, אמר בדרך מליצה פירוש על הפסוק: "ולא יהיה בהם נגף בפקוד אותם". וכך אמר:
בעבר כשהיינו בגלות מתגוררים בין הגויים, היו כולם שומרים תורה ומצוות, כשרצו לדעת את מספרם של היהודים הגרים בעיר, היו דרכים רבות לעשות זאת. אפשר היה למנות כמה בתי כנסת בעיר, כמה מושבים יש ועל פי מניין הכיסאות בבתי הכנסת אפשר היה לדעת כמה יהודים יש בעיר, כיוון שלא היה יהודי שלא פקד את בית הכנסת.
כמו כן ניתן היה לדעת על ידי בירור קצר אצל הקצבים בעיר שמכרו בשר כשר, הם הרי הכירו את כל משפחות היהודים שהרי היהודים היו אוכלים רק בשר כשר. והקצבים ידעו גם כמה נפשות יש בכל משפחה. אם כן גם על ידי הכשרות אפשר היה לדעת את מספרם של היהודים בעיר.
דרך נוספת היתה לדעת את מספר היהודים בעיר, על ידי בתי הספר היהודיים. היהודים לא שלחו את ילדיהם לבתי ספר של נוכרים. אלא לבית ספר יהודי, וכל הנהלת בית הספר ידעו והכירו כל ילד אם יש לו גם אבא וגם אמא, אחים ואחיות וכו'. אם כן על פי הילדים אפשר היה לפקוד את העם ולדעת כמה יהודים יש בעיר.
אך היו זמנים לאחרונה בהם לא הקפידו כל כך לא על כשרות, ולא על חינוך יהודי, וגם רבים לצערנו שהפסיקו לפקוד את בתי הכנסת. הדרך היחידה שנותרה לדעת את מספר היהודים, זה על פי פנקסי חברות קדישא בבתי העלמין, על פי המצבות, כך ידעו כמה נפטרים יהודים יש.
ועל כך רומזת התורה: "ולא יהיה בהם נגף בפקוד אותם": כשיבואו לפקוד את בני ישראל ולמנותם, שלא יהיה מצב שלא יוכלו למנותם אלא רק אם חלילה יהיה בהם נגף, מגיפה וכדומה ויהיו מתים וכך יוכלו לדעת כמה יהודים יש, שהרי על קבר ישראל כולם הקפידו. בכדי למנוע זאת נצטווינו לתת מטבע של צדקה לכפר על נפשותיכם, ובכך נהיה מקושרים לכלל עם ישראל, "וצדקה תציל ממות".

מאת: הרב דוד הכהן – גן יבנה.

פוסטים נוספים באתר

ונתנו איש כפר נפשו | פרשת יהדות
ונתנו איש כפר נפשו

וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לַיהוָה.. (כי תשא ל. יב')מעלת עושה הצדקה גדולה היא עד מאוד, ומובא בספר "קב הישר": על הפסוק: "וצדקה תציל ממוות" אמר

קרא עוד »
מחילה בתשובה וצדקה | פרשת יהדות
מחילה בתשובה וצדקה

זֶה יִתְּנוּ כָּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ עֶשְׂרִים גֵּרָה הַשֶּׁקֶל מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל תְּרוּמָה לַיהוָה: …לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם: (כי תשא ל. יג'-טו') מחצית

קרא עוד »
לתת בחום | פרשת יהדות
לתת בחום

זֶה יִתְּנוּ כָּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ עֶשְׂרִים גֵּרָה הַשֶּׁקֶל מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל תְּרוּמָה לַיהוָה: (פרשת כי תשא ל. יג')יש שני סוגי נתינה,

קרא עוד »
מבצע מטורף! ניקוי ספות עד הבית

החל מ- 250 ₪ בלבד

עסקים מומלצים באינדקס אנ"ש
דבר תורה על פרשת השבוע
תכנים חדשים שעלו לאתר
הלכות ביקור חולים

להלכה: מצווה לבקר את החולים, ומצווה זו נאמר על כל אחד מישראל. ונאמרו ג' טעמים בכך, ולכן המבקר את החולה צריך לשאול את החולה האם

מה מברכים על חמאת בוטנים?

להלכה: חמאת בוטנים ברכתה 'שהכל נהיה בדברו'. בביאור הדברים: חמאת בוטנים, יש לברך עליו ברכת 'שהכל נהיה בדברו', כמבואר בספר הליכות ברכות (סימן ר"ב אות

מה מברכים על תן צ'אפ?

להלכה: על תן צ'אפ יש לברך 'שהכל נהיה בדברו'. בביאור הדברים: תן צ'אפ הוא מחטיפי התירס, שברכתו 'שהכל נהיה בדברו', וכתב בספר הליכות ברכות (סימן

הנחת אפר בראש החתן בחופה

להלכה: בני אשכנז וחלק מבני הספרדים נהגו להניח אפר בראש החתן במקום הנחת תפילין, כמבואר בגמרא, ואילו חלק מבני הספרדים נהגו שלא להניח אפר, אלא

Translate »