אדם רוצה להתקדם בחיים ובפרט ברוחניות ואז נערמים כל מיני קשיים, וכישלונות למיניהם. ואז אנו שואלים את עצמנו מה אנו אמורים לעשות עם כישלונות? האם זה סימן שהנכשל אבוד? או אולי יש כאן איזה סימן, איתות, משמים?
הכישלון הגדול ביותר בהיסטוריה שעד היום הוא לא מובן! כיצד הוא נעשה? וכל מי שמתבונן בו, ממש מתבייש! זהו החטא הגדול שנעשה לעם ישראל כעם, והוא חטא העגל!
זה דור שיצא ממצרים, דור שראה את הניסים והנפלאות שאירעו במצרים, עשרת המכות, קריעת ים סוף, שראתה שפחה מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי הכהן, מעמד בו הצביעו כלפי שמיא ואמרו "זה אלי ואנוהו", דור דעה, עם של נביאים, זכו לאכול את המן שירד משמים, לשתות מבארה של מרים, מוקפים בענני כבוד, מעמד הר סיני, רואים את הקולות, את הברקים, שמעו את הקב"ה אומר: "אנכי ה' אשר הוצאתיך מארץ מצרים", שמעו את הקב"ה אומר: "לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני", נשמתם פרחה מהם, מה קורה כאן? איך אפשר להבין זאת?
רק משה רבנו עוזב אותם לבד לארבעים יום, הם כבר בועטים ואומרים לרבונו של עולם, אין צורך בך, אנו כבר נסתדר, נעשה לנו איזה בעל חי שנקדש אותו והוא ינהיג אותנו, הוא ידאג לנו למים, לאוכל, הוא יוביל אותנו לארץ ישראל, הכל יהיה בסדר!
מה קורה כאן? יש להם דעת? מה הולך כאן? כזו כפיות טובה לקב"ה? רק הבוקר קיבלתם לחם משמים, הבגדים שלכם כובסו, מים בשפע בלב המדבר, אז מה אלו אנשים נורמליים?
וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב
דוד המלך ביטא זאת בתהילים קו', במספר מילים עוצמתיות: "וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב"! הם המירו את הקב"ה הכל יכול, שעשה להם ניסים ונפלאות, בשור!
מה אם כן עומד אחרי מעשה העגל? שאלה נוספת: למה עשו דוקא עגל ולא בעל חי אחר? ועוד יותר, למה בעל חיים ולא בן אדם, אם משה המנהיג נעלם, אז ממנים אדם אחר במקומו, וב"ה יש את מי למנות במקום משה, יש את אהרון, שהרי כשרצו עגל למי הלכו? לאהרון! אז שיקחו את אהרון וימנו אותו למנהיג במקום משה, למה הלכו ועשו עגל!
השאלה הגדולה ביותר היא, למה קרה כל הסיפור הזה?
בהשקפה מלמעלה על כל הפרשיות הללו שאנו עסוקים בהם בשבועות הללו, כל התקופה הזו היא למעשה תקופת הזוהר של עם ישראל, התקופה הכי יפה בתולדות עם ישראל, יציאתם ממצרים עם כל הניסים והמופתים, קריעת ים סוף, התהוות עם ישראל כעם, קבלת התורה, מקימים את המשכן, ועשו לי מקדש ושכנת בתוכם. אלו פסגות עלאיות הגיע העם הזה, וכך באמצע כל העליה הרוחנית הזו, נפילה מרסקת כזו גדולה, כישלון חרוץ כזה, איך זה קורה? ובפרט שאנו מאמינים שהכל מלמעלה, יש יד מכוונת, אם כן מדוע כל הסיפור הזה של העגל נדחף לכאן, דוקא בזמן העליה המטאורית של עם ישראל, מה טמון כאן? מה רוצים משמים לומר לנו, ללמד אותנו?
השאלה היא, האם בכלל הקב"ה מעורב בכישלונות שלנו או לא? ואיך עלינו להגיב על כישלונות?
שאלה נוספת: כל עיתון מחפש שיצרכו אותו ולכן הוא מבליט בענק ובצבע את הכותרת וזה מה שצד את העין, זה מה שמושך את הקורא לרכוש את העיתון, הכותרת למעשה אמורה לשקף את המאמר.
פרשתנו עוסקת בכישלון, בהתרסקות, בנפילה הגדולה של העם, ומה הכותרת של הפרשה? "כי תשא"! מה זה תשא? תרים את ראש בני ישראל, בתרומות שנדבו למשכן הורם קרנם של ישראל. אז דווקא הפרשה הזו שמדברת על הנפילה הכי גדולה שהיתה נקראת כי תשא? איך מתחברת הכותרת עם התוכן?
כנראה שלכישלון יש היבט עמוק יותר ממה שאנו חושבים. מלבד הנפילה והעגמת נפש שיש בכישלון, כנראה שיש בו גם עליה והתרוממות.
מספרים על איזה סטודנט איש רוח
עם ראש טוב אך הוא נחל כשלונות רבים, הוא חשב אולי הוא צריך לשנות מסלול, ללמוד משהו אחר, היה מאוד מבולבל ורצה לדעת כיצד מתמודדים עם כישלונות?
שלחו אותו להודו, שם אמרו לו נמצא איזה גורו זקן שיודע את סוד החיים והוא כבר ינחה אותו מה עליו לעשות. מיודענו הגיע להודו חיפש וחיפש עד אשר מצא בין שני הרים באיזו מערה חשוכה איזה גורו זקן, עם זקן ארוך וגבות עבוטות, מנותק לגמרי מהעולם החיצון.
הם משוחחים ביניהם, הסטודנט שואל אותו את כל השאלות המעיקות עליו, ולבסוף הוא שואל: תאמר לי בבקשה, איך מתמודדים עם כישלון?
חייך הגורו ואמר: הבט שם לאחור, מביט הסטודנט ורואה ארגז מונח לו שם בפינה. תפתח את הארגז בבקשה. הוא פותח ומוצא שם: גזר, ביצה ופולי קפה. אומר לו הגורו בבקשה תרתיח אותם במים. לאחר שרתחו אומר לו הגורו בוא ונראה מה קרה לכל אחד מהם. הגזר התרכך. הביצה נתקשתה, והפולי קפה הפיצו את ריחם
אומר לו הגורו, איך מתמודדים עם כישלון? יש שלש דרכים!
יש מי שהוא כמו גזר, הוא מתרכך, נשבר, לא מחזיק את עצמו ואומר עזוב זה לא בשבילי.
יש מי שהוא כביצה, מתקשה, מקשה את לבו ועורפו ובא בטרוניא כלפי מי שאמר והיה העולם, עד שכבר התחלתי להיות בן אדם ולהתחזק ברוחניות, תראה איזה נפילות, איזה כשלונות עזוב זה לא בשבילי.
ויש מי שהוא כפולי קפה, שמנסה להשתבח ולהפיץ ארומה, ריח נעים גם מהכישלון שבו הוא נתון, הוא מנסה ללמוד מהכישלון דברים חדשים איך להישמר שלא למעוד שוב ושוב.
הגמרא בשבת פח ע"ב: מבטאת בחמש מילים את מצבם של עם ישראל באותה תקופה: "אמר עולא עלובה כלה מזנה בתוך חופתה". כמה עלובה אותה כלה שעדיין עומדת תחת החופה וכבר מזנה! כך היו עם ישראל, עוד באותו יום שהקב"ה מוריד להם לחם משמים, נותן להם מים, ענני כבוד מקיפים אותם, הם רק קיבלו את התורה, משה רבנו עולה למרום להביא את התורה, זו הכתובה המאשררת את הנישואים ביננו לבין הקב"ה, ומה הם עושים? זונים אחרי אלוהים אחרים, בוגדים!
רבינו יהודה הלוי זצ"ל כתב בספר הכוזרי
כי לא התכוונו בעשיית העגל לעבודה זרה. בני אותו דור ידעו פרק בהנהגות הרוחניות ובכוחות הפועלים בעולמות העליונים כיצד אפשר למשוך מהם שפע ולנצלם. הפעם בחרו בצורת עגל, לכווין באמצעותה להנהגה מסוימת של הבורא שתחלצם מן המדבר הנורא.
ידוע כי ע"פ המיתולוגיה היוונית כל אלוה היה מוחשי, היה משהו שרואים, ואפילו למשש, ואותו עובדים. דוגמת השמש, הירח, הטלה וכל העבודות זרות האחרות, האלוהים שהיו, היו חלק מהטבע, לא היה משהו מעל הטבע, עד שבא אברהם אבינו וחידש בעולם שהאלוקים הוא מעל הטבע, אלוקים זהו כח עליון רוחני בלתי נראה, אַבְּסְטְרַקְטִי ושלא ניתן לשוחח איתו, וזה היה החידוש הגדול שחידש אברהם אבינו בעולם.
אם כן אומר הכוזרי: בעצם עשיית העגל לא התכוונו לעבודה זרה, הם לא היו טיפשים עד כדי כך, אלא שהחליטו ליצור אמצעי, תחליף למשה חלילה. אם אין הבורא חפץ להנהיגנו באמצעות שלוחו משה יש תחליף שדרכו יוכלו לתקשר עם האלוקים, ניצור עגל ונזבח לו. בהשראתו ומכוחו נחלץ מכאן בשלום. עגל זה ישמש להם כצינור, כאלוהים מוחשי קטן שיחבר אותם לקב"ה.
הרמב"ן אומר שלמעשה האלוקים לא נעלם, מי שנעלם זה משה, אז מה יש למרוד בקב"ה, לכן עשו תחליף כביכול למשה רבינו.
ולמה עשו שור דוקא? מחשבתם היתה שהעגל הוא זה הראוי לחבר בינם לבין הקב"ה.
כיון שבמתן תורה נפתחו השמים ונתגלו בפניהם מראות אלוקים, ומשם העתיקו את דמות השור, כפי שמתאר הנביא יחזקאל את הפמליא שמלווה את הקב"ה ואת כסא הכבוד. ובמרכבת השכינה מוצבים ארבע דמויות, האדם, האריה, השור, והנשר אלו ארבעת בעלי חיים שמלווים את המרכבה.
וכיון שהיו במצרים, והמצרים עבדו את הטלה, אמרו לעצמם המזל שאחרי מזל טלה הוא מזל שור, השור הוא עוצמתי ביותר, הוא מנצח את הטלה, והיות והם התגברו על הטלה ושחטו אותו לכן ראוי לקחת את השור שהוא חזק הרבה מהטלה, וגם הוא מככב במרכבת השכינה.
ולכן נענשו כי עברו על אנכי ה' אלוקיך… על לא תעשה לך כל פסל וכל תמונה, ועל לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני וכו'… הקב"ה מצוה אותנו לעבוד אותו בעצמו, לא לעבוד לדמויות, לא של אנשים ולא של כל בעל חי אחר, או כל דמות שהיא.
