יברכך ה' וישמרך | פרשת יהדות

יברכך ה’ וישמרך

יְבָרֶכְךָ יְהוָה וְיִשְׁמְרֶךָ: (פרשת נשא ו. כד’)

“יברכך ה’ וישמרך” – יברכך ה’ בממון וישמרך מן המזיקים. (במדבר, מדרש רבה ה’). וכן אמרו חז”ל: “יברכך”, בכל מילי דמיטב!
יוצא איפוא שהשלום כבר נכלל בכלל הברכות, ככתוב: “ה’ עוז לעמו יתן ה’ יברך את עמו בשלום” (תהילים כט. יא’).

ונשאלת השאלה: מדוע מסיימת הברכה במילים: “וישם לך שלום”?

הרי השלום כבר נכלל בברכה הכללית: “יברכך”!

התשובה לכך היא, שהשלום אינו רק ברכה ככל הברכות, אלא הוא תנאי ובסיס ותשתית לברכות.
וכך אומרת המשנה בסוף מסכת עוקצין: “לא מצא הקדוש ברוך הוא כלי מחזיק ברכה לישראל, אלא השלום!” השלום אינו רק ברכה, אלא הוא הכלי שמחזיק את כל הברכות, בלעדיו אין להם בית קיבול וממילא אינם חלות.
פעמים שאדם זוכה לברכה אך מאבדה בידיו וזאת מחוסר בית קיבול שאין לו לאדם וזהו השלום.

סיפור נפלא הממחיש את הדברים

אל התנא הקדוש רבי שמעון בר יוחאי הגיעו בני זוג שביקשו להתגרש וביקשו שיסדר להם גט, שאל אותם רבי שמעון, מדוע רוצים אתם להתגרש? אמרו לו, כיון שמזה עשר שנים שהם נשואים ולא זכו לפרי בטן.

אמר להם רבי שמעון, כשם שנישאתם מתוך שמחה ומשתה, כך תסיימו את ברית נישואיכם מתוך שמחה ומשתה. קיבלו את דבריו של רבי שמעון בר יוחאי וערכו סעודה גדולה אליה הוזמנו משפחתם ומכריהם.

כטוב ליבו של האיש בעל בסעודה, עמד והכריז כי אשתו תוכל לקחת לבית אביה את החפץ היקר ביותר שליבה חפץ בו.

דאגה האשה בחכמתה להשקות את בעלה יין לשכרה, ובתום הסעודה כטוב לבו של בעלה ביין שכב ונרדם. ציוותה האשה למשרתים לשאת את בעלה לבית אביה וכך עשו. כשהתעורר שאל את רעייתו, היכן הוא נמצא? כיצד הגיע הנה? הסבירה לו אשתו, עשיתי כמצוותך, שהרי כך הכרזת ואמרת באוזני כולם, כי הרשות נתונה בידי לקחת לבית אבי את החפץ היקר ביותר שליבי חפץ בו. ואכן, לא מצאתי חפץ יקר ממך!

חזרו ובאו לפני רבי שמעון בר יוחאי וסיפרו לו את דבר המעשה. בירכם שלשנה הבאה יזכו לבן זכר, וכך היה. לשנה הבאה זכו ונפקדו בבן זכר.

ויש לשאול, מדוע שלח אותם רבי שמעון בר יוחאי לערוך סעודת פרידה ולא ברכם בזרע של קיימא מיד כשבאו אליו בפעם הראשונה כאשר ביקשו להתגרש? הלא אם היה מברכם בתחילה, היו מייחלים ומאמינים שתתגשם ברכתו וממילא לא היו חושבים להתגרש?

התשובה לכך היא כדלעיל, שהשלום הוא תנאי ובסיס ותשתית לברכות! בכדי שתחול ברכתו של רבי שמעון היה צריך שיהא לבם של בני הזוג כלי קיבול מוכן ומוכשר לקבלת הברכה, ולכן ביקש שיעשו סעודה ועל ידי זה ישרור השלום ביניהם, כפי שאמרו חז”ל “גדולה לגימה שמקרבת את הלבבות”, וכפי שאכן קרה בסופו של דבר.

מאת: הרב דוד הכהן – גן יבנה.

פוסטים נוספים באתר

כה תברכו את בני ישראל | פרשת יהדות
כה תברכו את בני ישראל

דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר כֹּה תְבָרֲכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם: (במדבר ו. כג’)אמור להם. כמו זכור, שמור (רש”י פרשת נשא) שאל פעם

קרא עוד »
עונשה של סוטה | פרשת יהדות
עונשה של סוטה

“וְהִשְׁקָהּ אֶת הַמַּיִם וְהָיְתָה אִם נִטְמְאָה וַתִּמְעֹל מַעַל בְּאִישָׁהּ וּבָאוּ בָהּ הַמַּיִם הַמְאָרֲרִים לְמָרִים וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ וְהָיְתָה הָאִשָּׁה לְאָלָה בְּקֶרֶב עַמָּהּ”: (פרשת נשא

קרא עוד »
הנזיר והכהן - פרשת יהדות
הנזיר והכהן

אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר נֶדֶר נָזִיר לְהַזִּיר לַיהוָה: מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה… כָּל יְמֵי הַזִּירוֹ לַיהוָה עַל נֶפֶשׁ

קרא עוד »
אהבתם? שתפו ברשת!
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram
מאמרים חדשים שעלו לאתר
אבלות בין המצרים | פרשת יהדות
אבלות בין המצרים

ימים אלו ימי בין המצרים, אבלים אנו כל בית ישראל די בכל אתר ואתר, על חורבן בית מקדשנו ותפארתנו, על אשר ניטלה עטרת ראשנו, על

בין המצרים | פרשת יהדות
בין המצרים

בין המצרים הכל על תקופת בין המצרים אלו תאריכים נקראים בין המצרים? הימים שבין צום יז’ בתמוז ועד צום תשעה באב, נקראים “בין המצרים”.  ע”פ

פרשת דברים | פרשת יהדות
פרשת דברים

פרשת דברים פרשת דברים המלא – עם ניקוד וטעמים – חידושי תורה ופרפראות על הפרשה פרק א’ ראשון א אֵלֶּה הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל

פרשת מסעי | פרשת יהדות
פרשת מסעי

פרשת מסעי פרשת מסעי המלא – עם ניקוד וטעמים – חידושי תורה ופרפראות על הפרשה פרק לג’ ראשון א אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יָצְאוּ

פרשת מטות | פרשת יהדות
פרשת מטות

פרשת מטות פרשת מטות המלא – עם ניקוד וטעמים – חידושי תורה ופרפראות על הפרשה פרק ל’ ראשון ב וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת, לִבְנֵי

מעוניינים לפרסם כתבה? השאירו פרטים!
Translate »
שינוי גודל גופנים
ניגודיות