וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ: וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי וְהָיָה יְהוָה לִי לֵאלֹהִים: וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר שַׂמְתִּי מַצֵּבָה יִהְיֶה בֵּית אֱלֹהִים וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן לִי עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ: (פרשת ויצא פרק כח' כ).
במדרש נאמר: ושבתי בשלום אל בית אבי, רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי, נטל הקדוש ברוך הוא שיחתן של אבות ועשאן מפתח לגאלתן של בנים. אמר לו הקדוש ברוך הוא אתה אמרת: והיה לי לאלהים, חייך, כל טובות וברכות ונחמות שאני נותן לבניך איני נותנן אלא בלשון הזה, שנאמר (זכריה יד, ח): והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים. (ישעיה יא, יא): והיה ביום ההוא יוסיף ה' שנית ידו לקנות את שאר עמו. (יואל ד, יח): והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס. (ישעיה כז, יג): והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול וגו'.
כוונת הדברים שהקדוש ברוך הוא נוטל את מטבע לשונם של האבות הקדושים, סגנון הדיבור, ובאותם רוח דברים משתמש הקדוש ברוך הוא כמבוא לגאולתם של עם ישראל.
וכך אנו מוצאים כמעט בכל נבואות הנחמה של הנביאים שפותחות במילת מפתח זו והיה – (זכריה יד, ח): והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים. (ישעיה יא, יא): והיה ביום ההוא יוסיף ה' שנית ידו לקנות את שאר עמו. (יואל ד, יח): והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס. (ישעיה כז, יג): והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול וגו'. ועוד ועוד…
ויש לשאול מה המיוחד במילת קסם זו עד כדי שהקדוש ברוך הוא מתפעל ממנה ונוטלה ואומר ליעקב אבינו, חייך, כל טובות וברכות ונחמות שאני נותן לבניך איני נותנן אלא בלשון הזה?
וי"ל כי מצינו בחז"ל שמילת היה זה לשון עבר. ומילת והיה עם ו', ה – ו' היא ו' ההיפוך, לכן כל מקום שכתוב "והיה" הופך את העבר לעתיד! אם כן והיה פירושו יהיה.
לפי זה יובן העניין.
יעקב אבינו הולך לחרן. דרך מלאה סכנות, גשמיות ורוחניות. עשיו אורב לו בדרך, לבן ממתין לו לרמותו. הוא הולך לנכר, לגלות לבית מלא תרפים. מה מחכה לו? מה מצפה לו? לכן ראה יעקב צורך לחשל עצמו, הלך ונטמע בבית עבר, והיה עוסק בתורה במשך ארבע עשרה שנים כדי שיוכל לשרוד רוחנית.
והנה בא יעקב ואומר לקדוש ברוך הוא: וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי וְהָיָה יְהוָה לִי לֵאלֹהִים: והיה לשון עתיד כנז"ל, אם אשוב בשלום לביתי אחר כל התלאות שבדרכי ובבית לבן, אז והיה ה' לי לאלוהים, אשלם ואפרע כביכול את חובי על אותה תקופה שלא היה סיפק בידי לעבוד את הקדוש ברוך הוא כראוי.
והקב"ה משיב ליעקב על אותו משקל כדברי המדרש: אתה אמרת: והיה לי לאלהים, חייך, כל טובות וברכות ונחמות שאני נותן לבניך איני נותנן אלא בלשון הזה. דהיינו, אתן לבניך פיצוי גם על העבר שנשלל מהם, שנאמר (זכריה יד, ח): והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים. (ישעיה יא, יא): והיה ביום ההוא יוסיף ה' שנית ידו לקנות את שאר עמו. (יואל ד, יח): והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס. (ישעיה כז, יג): והיה ביום ההוא.
זו ההבטחה שהקב"ה מבטיח עפ"י המדרש, כשם שקיבלת על עצמך להשלים בעתיד את החסר, אף אני נוטל שיחתן של אבות, זו תפילתן, ועושה אותם מפתח לגאולתן של בנים.
מאת: הרב דוד הכהן – גן יבנה.
