התמימות והשלמות שבעבודת ה' | פרשת יהדות

התמימות והשלמות שבעבודת ה’

ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו: (במדבר ט. ב’)
במסורה שלש פעמים נאמר “ויעשו”.

  • הראשון ‘תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה” (שמות ה. ט’)
  • השני: “וכל חכם לב בכם יבואו ויעשו את כל אשר צוה ה'” (שם לה. י’)
  • השלישי: הפסוק כאן, “ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו”.

באור הדבר הוא: כי אף על פי שהאדם צריך לכוון בכל מצוה ומצוה כוונות פנימיות וסודות עמוקים, על פי מה שנמסר בקבלה איש מפי איש, בכל זאת הכוונה המעולה ביותר היא, שיכוון האדם בעשותו המצוה, לעשות נחת רוח לבורא יתברך, משום שכך צוה ה’.

וכן פירש רש”י עי מה שאמרו חז”ל (תענית ז): כל העוסק בתורה לשמה, תורתו נעשית לו סם חיים. ופרש רש”י, לשמה, משום “כאשר צוני ה’ אלהי”, ולא כדי להיקרא רבי. וזה הוא: “ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו”, לומר שעשייתם היתה לשם ה’. כמו שנאמר: “פסח הוא לה'” (שם יג’), ופירש רש”י, ואתם עשו כל עבודותיו לשם שמים.

וראיה ממה שנאמר: “תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה” (שמות ה,ט’), כלומר כשם שקיימו גזירת פרעה שהיא גזירת מלך מבלי לערער עליה, ומבלי לצפות לשום גמול או שכר ממנו, כך חייבים לעשות צווי הבורא יתברך. ולכן, כל חכם לב בכם יבואו ויעשו, זאת אומרת כי אף על פי שיש חכמי לב היודעים לכוון בכל מצוה את הכוונות הנעלות והרצויות, כפי שקבלה נשמתם, עם כל זאת “יבאו ויעשו את כל אשר צוה ה”‘, הינו שהכוונה העיקרית בעשיית המצוה תהיה “כאשר צוה ה'” – “לשם ה'” בתמימות ובשלמות!

סיפור מאת הבן איש חי

רבינו יוסף חיים זיע”א בספרו ‘עוד יוסף חי” (פרשת מטות): סיפר על איש אחד תם ועם הארץ, שאינו יודע אפילו פירוש המילים של פסוקים ושל תורה, ואינו יודע להתפלל. וחננו השי”ת בעושר ובריבוי בנים, שיש לו יותר מעשרה בנים זכרים, וכולם עומדים לפניו בליל שבת ומברך אותם. והוא אינו יודע אפילו פסוק אחד של ברכות לברכם בו. וכשהיה הולך לבית הכנסת אינו אוחז הסידור בידו, כי אינו יודע אפילו צורת האותיות, ורק היה יושב בבית הכנסת ומאזין לשליח ציבור.

היה שם אדם אחד שהיה קולו ערב, והיה מסדר התפילה מפרשת העקידה עד הודו לה’ וכו’. והיה קורא הקרבנות בקול ערב מאוד, וכשהיה קורא פרשת ‘איזהו מקומן’ היה קורא אותה בניגון ובמיתון, ובסיומה של פרשת ‘איזהו מקומן’ כשהיה אומר את המילים: ‘אלו ואלו נשרפין בבית הדשן’, היה מגביהה קולו, ומאריך באלו התיבות יותר מהאחרות, ואומרם בניגון ערב ביותר.

וזה האיש העם הארץ שאינו יודע פירוש המילות, חשב לעצמו, למה באלו החמישה תיבות מאריך יותר ועושה ניגון מיוחד ביותר? אלא ודאי, כי אלו החמישה תיבות ברכות גדולות הם, ומברך את כל הקהל בהם, ולכן מגביה קול בהם, להשמיעם את הציבור. וברוב הימים קלט חמישה תיבות אלו לאומרם בעל פה. ובחושבו שהם ברכות, היה בכל ליל שבת מניח ידיו על ראש בניו, והיה קורא על כל אחד ואחד דברים אלו של ‘אלו ואלו נשרפין בבית הדשן’.

והנה נזדמן בליל שבת אחד, נתאכסן בביתו של זה, אחד תלמיד חכם, וראה את מנהגו של איש זה, כיצד מניח ידיו על ראשיהם של ילדיו ואומר: ‘אלו ואלו נשרפים בבית הדשן’, וחרד החכם חרדה גדולה וצעק ויאמר לו, מה אתה עושה עם בניך לקללם בליל שבת, ותביאם לשריפה בבית הדשן?

ובליל שבת הגידו לאותו חכם בחלום, ויאמרו לו , לא טוב עשית שביטלת אותו ממנהגו, כי הוא אומר לפי תומו, וכיוון שהקב”ה אוהב מעשיו ותמימותו, היה לוקח אותיות של חמישה מילות אלו ועושה מהם צירופים אחרים של ברכות, כי השי”ת יתקנם בחסדו, ועל כיוצא בזה נאמר: “ודגלו עלי אהבה”, ודרשו אל תקרי “ודגלו”, אלא “ודילוגו” או “ולגלוגו” עלי אהבה. אף על פי שהוא מדלג אותיות או תיבות, שבזה תשתנה משמעות הדברים ותתהפך מטוב לרע, עם כל זה הם אהבה אצל הקדוש ברוך הוא, שיהיו נשלמים ונתקנים בסדר הנכון. עכ”ל

מעשה נפלא עם האר”י הקדוש

מעשה נפלא ארע בימי רבנו האר”י הקדוש זיע”א, שדרש רב אחד בבית הכנסת על מעלת לחם הפנים והחביבות של הלחמים בעיני השם יתברך, ועתה בעוונותינו שאין בית המקדש קיים, אין נחת רוח זאת לפניו יתברך. והאריך לספר ולתאר את העניין בפני הצבור.
והנה בתוך הצבור ישב יהודי תמים, וחשב לעצמו: “דבר כזה פעוט, ואף אדם לא חושב לעשות נחת רוח להשם יתברך? אני יטול לעצמי את המצוה”. בסיום הדרשה רץ לביתו וקרא לאשתו, ואמר: “מהיום אני ואת נדאג לעשות נחת רוח להשם יתברך. תקומי בבקר יום ששי ותאפי חלות טובות וטעימות, ואני אקח זאת להשם יתברך שישמח בהן”. וכך היה, האשה קמה ואפתה חלות, והוא לקח אותם והניח אותם בארון הקודש, ובקש מהקדוש ברוך הוא סליחה שלא ידע זאת עד עתה, וקבל על עצמו, שמהיום והלאה לא יחסיר שום שבת וכו’.
לעת ערב היה בא שמש בית הכנסת ומוצא את החלות, לוקח אותם לביתו ומשבח את הקדוש ברוך הוא שהוא זן ומפרנס לכל ושולח את מזונו עד אליו וכו’.
ספור זה נמשך כמה שבועות ארוכים, היהודי התמים שמח שהקדוש ברוך הוא נהנה מהחלות “והראיה” שבכל שבת הם נעלמים והשמש שמח על המציאה שבאה לו בהיסח הדעת, ועוד חלות גדולות וטעימות שכאלה…
ערב שבת אחת ישב הרב בבית הכנסת להכין דרשה, והנה נכנס כהרגלו אותו יהודי תמים והחלות בידיו. התבונן הרב וראה שאותו אדם שם את החלות בארון קודש, ממלמל בשפתיו משהו ויוצא. קרא לו מיד ובקש שיסביר לו את מעשיו. בתחילה סירב אותו יהודי, אך כשלא היתה ברירה סיפר לרב את כל הסיפור כפשוטו. צחק הרב ואמר לאותו יהודי:
“שוטה שכמותך, וכי הקדוש ברוך הוא צריך את החלות שלך, הלא מלא כל הארץ כבודו, בודאי השמש לקחם לביתו וקיים בהם מצוות ענג שבת”.
שלח לקרא לשמש וכדברי הרב כן היה ! !
הצטער אותו יהודי והלך לביתו בפחי נפש. שבועות רבות של ענג ושמחה הפכו ליגון ואנחה, ושמא אינו ראוי לשמח את בוראו?
ראה זאת רבנו האר”י זיע”א ברוח קדשו, ושלח להרב שיצוה אל ביתו כי מחר בעת ההיא יפטר מן העולם.
נבהל הרב ורץ לרבינו האר”י ושאל מה חטאו ומה פשעו?
השיבו רבנו האר”י: מיום שנחרב בית המקדש לא היתה נחת רוח גדולה כזו לפני השם יתברך יותר מאשר היהודי התמים שהביא “חלות” לכבוד השם יתברך, ובהיות שהרב בתוכחתו בטל נחת רוח זאת מהשם יתברך, צריך הוא מחר ביום שבת להפטר מן העולם, וכך היה.

הנה לנו עד כמה חשובים לפני ה’ יתברך מעשים הנעשים מכל הלב, בתמימות ורגש לכבוד השם יתברך.

מאת: הרב דוד הכהן – גן יבנה.

פוסטים נוספים באתר

ותדבר מרים ואהרן במשה | פרשת יהדות
ותדבר מרים ואהרן במשה

וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח כִּי אִשָּׁה כֻשִׁית לָקָח: (במדבר יב. א’)בילקוט “מעם לועז” כתב וז”ל: על זה אמר שלמה

קרא עוד »
קוה אל ה' | פרשת יהדות
קוה אל ה’

אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ: (פרשת בהעלותך יב. יג’) גאון עוזנו מרן החיד”א זצ”ל פירש בשם הקדמונים, ששתי הפעמים הן לשון בקשה ותחנונים, ועל דרך

קרא עוד »
אל תגעו במשיחי | פרשת יהדות
אל תגעו במשיחי

וּמַדּוּעַ לֹא יְרֵאתֶם לְדַבֵּר בְּעַבְדִּי בְמֹשֶׁה (פרשת בהעלותך יב. ח’) בעבדי במשה. אינו אומר בעבדי משה, אלא בעבדי במשה, בעבדי, אף על פי שאינו משה,

קרא עוד »
אהבתם? שתפו ברשת!
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram
מאמרים חדשים שעלו לאתר
אבלות בין המצרים | פרשת יהדות
אבלות בין המצרים

ימים אלו ימי בין המצרים, אבלים אנו כל בית ישראל די בכל אתר ואתר, על חורבן בית מקדשנו ותפארתנו, על אשר ניטלה עטרת ראשנו, על

בין המצרים | פרשת יהדות
בין המצרים

בין המצרים הכל על תקופת בין המצרים אלו תאריכים נקראים בין המצרים? הימים שבין צום יז’ בתמוז ועד צום תשעה באב, נקראים “בין המצרים”.  ע”פ

פרשת דברים | פרשת יהדות
פרשת דברים

פרשת דברים פרשת דברים המלא – עם ניקוד וטעמים – חידושי תורה ופרפראות על הפרשה פרק א’ ראשון א אֵלֶּה הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל

פרשת מסעי | פרשת יהדות
פרשת מסעי

פרשת מסעי פרשת מסעי המלא – עם ניקוד וטעמים – חידושי תורה ופרפראות על הפרשה פרק לג’ ראשון א אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יָצְאוּ

פרשת מטות | פרשת יהדות
פרשת מטות

פרשת מטות פרשת מטות המלא – עם ניקוד וטעמים – חידושי תורה ופרפראות על הפרשה פרק ל’ ראשון ב וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת, לִבְנֵי

מעוניינים לפרסם כתבה? השאירו פרטים!
Translate »
שינוי גודל גופנים
ניגודיות