היזהרו בגחלתן | פרשת יהדות

היזהרו בגחלתן

וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי (פרשת קורח טז. א’)
בן יצהר בן קהת בן לוי. ולא הזכיר בן יעקב, שבקש רחמים על עצמו שלא יזכר שמו על מחלקתם, שנאמר (בראשית מט, ו) בקהלם אל תחד כבדי. (רש”י)

לעיתים רואים אנו משפחות שלא נמנות על אותם יהודים המקפידים על קיום תורה ומצוות, ואחד מילדיהם זכה להתקרב לאבינו שבשמים ולהסתופף תחת כנפי השכינה ובדרכו השיב וקירב את כל בני הבית לשוב לכור מחצבתם.

ופעמים הפוך, שמשפחה שלימה מידרדרת רוחנית לתהום וזונחת אחריה דרך קדושה של מסורת אבות בגלל אחד מילדיהם שפרש מדרך הישר וגרר אחריו את כל בני הבית.

אומר על כך ה”אור החיים הקדוש”

כאשר יש עץ שענפיו נוטים ונמשכים כלפי מעלה הרי שהעץ נמשך אחרי ענפים אלו וגדל הוא כלפי מעלה, ואם ענפיו נוטים ונמשכים כלפי מטה, הרי שגם העץ נמשך וגדל כלפי מטה.
כל יהודי באשר הוא מהווה ענף בעץ הגדול הנקרא ישראל, ובכוחו למשוך אחריו את העץ, קורח במעשיו הצליח למשוך אחריו כלפי מטה מאתיים וחמישים איש שהיו מחוברים אליו. אשר על כן ביקש יעקב אבינו שלא יוזכר שמו עם קורח על מחלוקתם ולכן ייחסו הכתוב עד לוי.

קורח היה ממורמר, חש מקופח. הוא זכה ונמנה על הדור שראה עין בעין את ניסי מצרים, חווה את קריעת ים סוף, עמד למרגלות הר סיני, קיבל תורה מפי הגבורה, וזה לא הספיק לו. ליקט בכל בוקר מן, לחם מן השמים, שתה מי באר מופלאה, הלך לאור עמוד האש, מוקף בענני כבוד, ולא היה לו די. הוא זכה, ונמנה על בני השבט שלא טעה בעגל, שנבחר לעבודת הקודש. וזכה ונמנה על בני קהת, אצולת שבט לוי. וזכה ונמנה על נושאי ארון ברית ה’, נבחרי משפחת בני קהת, ולא הסתפק בכך. זכה והיה בעל רוח הקודש, ולא אמר די. כל זה אינו שווה לו, אם לא יהיה כהן. ולא סתם כהן, אלא כהן גדול. ביקש להעפיל השמימה, ונבלע באדמה. “הגמל הלך לבקש לו קרניים, וגזזו לו את האוזניים”..

וליכאו’ טענותיו של קורח היו דברים של טעם “כי כל העדה כלם קדושים ובתוכם ה’ ומדוע תתנשאו על קהל ה'”: וקורח טען והצליח לשכנע חמישים ומאתיים איש, נשיאי עדה, קריאי מועד, אנשי שם. מכל שבט ושבט, ראשי סנהדראות. ולא אותם בלבד שיכנע, אלא ” ויקהל עליהם קרח את כל העדה אל פתח אוהל מועד “! כולם, מגדול ועד קטן!
ומה היה ענשם לבסוף? בריאה חדשה ברא ה’ להמית אותם במיתה שלא מת בה אדם עד הנה, ומה היא הבריאה, ופצתה האדמה את פיה ותבלעם, כמאמר הכתוב: ותפתח הארץ את פיה ותבלע אותם ואת בתיהם ואת כל האדם אשר לקרח ואת כל הרכוש: וירדו הם וכל אשר להם חיים שאלה ותכס עליהם הארץ ויאבדו מתוך הקהל: ואש יצאה מאת ה’ ותאכל את החמשים ומאתיים איש מקריבי הקטרת: (במדבר טז. לב’, לג’, לה’.)

עונש יוצא דופן של קרח ועדתו מלמדנו עד כמה קשה היא המחלוקת. מעולם לא מצאנו שבני אדם ימצאו את מותם בהבלעם באדמה. כמו – כן, אינו בדין לכאורה שימותו תנוקות בעוון אביהם, וכאן ירדו גם התינוקות חיים שאולה. על חומרת הענין תעיד גם העובדה שלקרח עצמו לא עמדה שום זכות להצילו: לא היותו שר גדול בישראל ולא היותו נמנה עם נושאי הארון. גם שושלת היוחסין שעתידה היתה לצאת ממנו לא הועילה לו.
והנה אמרו חז”ל (עירובין ס”ג.): רבי אליעזר אומר: לא מתו בני אהרן עד שהורו הלכה בפני משה רבן. ותלמיד אחד היה לו לרבי אליעזר, שהורה הלכה בפניו. אמר רבי אליעזר לאימא שלום אשתו: תמיה אני אם יוציא זה שנתו… ולא הוציא שנתו רח”ל! אמרה לו: נביא אתה? אמר לה: לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי, אלא כך מקובלני: “כל המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה!” אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: כל המורה הלכה בפני רבו ראוי להכישו נחש!

יש לתמוה: הן אמר הכתוב: “גם ענוש לצדיק לא טוב” (משלי י”ז), ואיך העניש רבי אליעזר את אותו תלמיד?
אלא כל המבזה תלמידי חכמים, הורג את עצמו במו ידיו! למה נמשלו תלמידי חכמים, לכנפיים. כשם שיונה שכנפיה נמרטות אינה כשירה עוד למעוף, אף יהודי שכורת את עצמו מגדולי הדור ונשיאיו על ידי שמבעט בהם וכופר בדבריהם, קוצץ את מקור חייו וגורם לעצמו להתדלדל ולהיאבד מן העולם.

וכן מצינו בחז”ל (שבת קי”ט:): אמר רבי יהודה: לא חרבה ירושלים אלא בשביל שביזו בה תלמידי חכמים, שנאמר “ויהיו מלעיבים במלאכי האלוקים ובוזים דבריו ומתעתעים בנביאיו עד עלות חמת ה’ בעמו עד לאין מרפא” (דברי הימים ב’ ל”ו). מאי עד לאין מרפא? אמר רב יהודה אמר רב כל המבזה תלמידי חכמים, אין לו רפואה למכתו!

שכן תלמידי חכמים הם האילן אשר עליהם נשען כל בית ישראל. ירושלים חרבה, משום שאנשיה ביזו תלמידי חכמים ובכך כרתו את העץ אשר היה לה למשען ולסעד. גם אדם פרטי שפוגע בתלמידי חכמים, מחסל את נביעתו ופוגע בזכות קיומו, משום כך קבעו חז”ל אין רפואה למכתו!

מאת: הרב דוד הכהן – גן יבנה.

פוסטים נוספים באתר

זהירות מחלוקת | פרשת יהדות
זהירות מחלוקת

דבר תורה נפלא לשבת פרשת קורח, בנושא: “זהירות מחלוקת” ועל מחלוקת קורח ועדתו עם משה רבינו, עונשם ומה נלמד מהפרשה. מאת: הרב דוד הכהן.

קרא עוד »
אוי לרשע ואוי לשכנו | פרשת יהדות
אוי לרשע ואוי לשכנו

קורח היה ממורמר, חש מקופח. הוא זכה ונמנה על הדור שראה עין בעין את ניסי מצרים, חווה את קריעת ים סוף, עמד למרגלות הר סיני,

קרא עוד »
השפעת האישה | פרשת יהדות
השפעת האישה

וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו: (קורח טז. ד’)וישמע משה ויפול על פניו מה שמועה שמע אמר רבי שמואל בר נחמני א”ר יונתן שחשדוהו מאשת איש

קרא עוד »
אהבתם? שתפו ברשת!
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram
מאמרים חדשים שעלו לאתר
אבלות בין המצרים | פרשת יהדות
אבלות בין המצרים

ימים אלו ימי בין המצרים, אבלים אנו כל בית ישראל די בכל אתר ואתר, על חורבן בית מקדשנו ותפארתנו, על אשר ניטלה עטרת ראשנו, על

בין המצרים | פרשת יהדות
בין המצרים

בין המצרים הכל על תקופת בין המצרים אלו תאריכים נקראים בין המצרים? הימים שבין צום יז’ בתמוז ועד צום תשעה באב, נקראים “בין המצרים”.  ע”פ

פרשת דברים | פרשת יהדות
פרשת דברים

פרשת דברים פרשת דברים המלא – עם ניקוד וטעמים – חידושי תורה ופרפראות על הפרשה פרק א’ ראשון א אֵלֶּה הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל

פרשת מסעי | פרשת יהדות
פרשת מסעי

פרשת מסעי פרשת מסעי המלא – עם ניקוד וטעמים – חידושי תורה ופרפראות על הפרשה פרק לג’ ראשון א אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יָצְאוּ

פרשת מטות | פרשת יהדות
פרשת מטות

פרשת מטות פרשת מטות המלא – עם ניקוד וטעמים – חידושי תורה ופרפראות על הפרשה פרק ל’ ראשון ב וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת, לִבְנֵי

מעוניינים לפרסם כתבה? השאירו פרטים!
Translate »
שינוי גודל גופנים
ניגודיות