פרשת משפטים עוסקת במשפט העברי המקורי ובזכויותיהם של העבד והשפחה, דיני נזיקין ושומרים, שלא לצער גר, יתום ואלמנה, שלא לקלל אדם ושלא להטות משפט. דינים שבין אדם לחברו.
אדם שמכר את עצמו או שנמכר לעבד מגדירה אותו התורה בשם עבד עברי מדוע?
עם ישראל נקראו עבריים על שם אברהם אבינו, אברהם העברי. כך מפורש בתורה: וַיָּבֹא הַפָּלִיט וַיַּגֵּד לְאַבְרָם הָעִבְרִי וְהוּא שֹׁכֵן בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא הָאֱמֹרִי אֲחִי אֶשְׁכֹּל וַאֲחִי עָנֵר וְהֵם בַּעֲלֵי בְרִית אַבְרָם: (בראשית יד יג).
אומר המדרש בבראשית רבה פרשת לך לך (פרשה מב סימן ח')
"ויגד לאברם העברי", מדוע נקרא שמו אברהם העברי? רבי יהודה אומר: כל העולם כולו היה מעבר אחד ואברהם מעבר אחד. ר' נחמיה אמר: שהוא מבני בניו של עבר. ורבותינו אומרים: שהוא מעבר הנהר ושהוא מֵשִׂיחַ, מדבר בלשון עברי. ומאז קרואים אנו עבריים
רְאוּ הֵבִיא לָנוּ אִישׁ עִבְרִי לְצַחֶק בָּנוּ. בָּא אֵלַי הָעֶבֶד הָֽעִבְרִי אֲשֶׁר הֵבֵאתָ לָּנוּ. אמרה אשת פוטיפר על יוסף הצדיק. מאז יציאת מצרים נקראנו ישראל. ומאז לא מצאנו ולו פעם אחת שהתורה קוראת לנו בשם עבריים אלא בשם ישראל
שואל רבנו בחיי מדוע אם כן מכנה התורה את העבד בשם עבד עברי ולא עבד ישראלי, או עבד יהודי?
ומשיב: עבד זה שמכר את עצמו לעבדות מבטל את שליטתו על הזמן שלו ונותן את כל זמנו לאדונו. האדון שלו הוא שקובע לו מה לעשות בכל רגע ורגע נתון משעות היממה. אדם כזה שאין לו שליטה עצמית על הזמן שלו והוא נתון בידי אחרים הוא עדיין לא יצא ממצרים, הוא עדיין מתבוסס בעבדות ולכן הוא נושא את השם הקודם שהיה לעם ישראל לפני יציאת מצרים, עבריים, עבד עברי. עבד זה עדיין לא יצא ממצרים וממילא גם לא קיבל את התורה. על פי התורה היסוד במהות היהודי זה להיות חופשי לעצמו, שהזמן שלו יהיה נתון בידיו ובכך יהיה עבד לה' יתברך "כי לי בני ישראל עבדים", ולא עבדים לעבדים, לא עבד ביד אדונו שמשעבד אותו
עבד זה המדובר כאן בתחילת פרשתנו אינו אלא עבד שמכרוהו בית-דין, וסיבת מכירתו של אדם זה אומרים חז"ל נבעה מכך שגנב ותפסוהו ולא היה לו לפרוע, וכדי להשיב את אשר גנב לבעליו, נאלצים בית-הדין למכור אותו, ובדמי מכירתו משלמים את הגניבה או חלק ממנה. וכמו שכתבה התורה בהמשך: "ואם אין לו ונמכר בגניבתו".
האלשיך הקדוש שואל: מדוע התורה מכנה אותו 'עבד עברי'? הרי בתחילה הוא היה אדם עברי מהשורה, הוא לא היה עבד, רק כעת שמוכרים אותו הוא נהיה לעבד, אז היתה צריכה התורה לומר כי תקנה 'עברי לעבד' ולא 'עבד עברי'?
אומר האלשיך הקדוש דע לך כי מה שגרם לעברי זה להימכר לעבד, כיוון שהיה עבד לתאוותיו מרצונו ושאיפתו, בכל לבו ונפשו, עבד נרצע לחברה הדורסנית והתובענית ולמושגיה ודרישותיה. להחליף רכב לא משום שהישן אינו טוב, אלא כדי שאחרים יראו, ומשום שהשכנים כבר החליפו. לצאת לחו"ל כמו כולם. לנהור עם העדר. עבד לא לאדון אחד אלא לחברה שלימה!
לימים התהפך עליו הגלגל ולא יכול היה להמשיך לחיות באותה רמת חיים שהתרגל בה, נטל חובות מכאן ומשם עד שאיבד שליטה, איבד את מעמדו ואת כבודו העצמי ומשם היתה הדרך קצרה ללסתם את הבריות.
בסופו של יום נתפס הגנב וכמו שאמרו סוף גנב להיתפס, אך בהיות שלא היה לו להשיב את הגניבה בית הדין מכרו אותו לעבד. במרוצת שנות העבדות איבד עבד זה את זהותו, איבד צלם אנוש, מאיגרא רמה לבירא עמיקתא. מה גרם לו לכך? שלא ידע להתגבר על יצרו ותאוותיו, לא ידע לשלוט בעצמו, בכך איבד את זהותו הרוחנית. וזה שגרם לנפילתו עד כדי מכירתו לעבד
הגמרא במסכת סוכה נב ע"א אומרת: שבעה שמות ליצר הרע, אחד מהם 'שונא'. יצר הרע שונא הוא את האדם, ומי ששונא לא מחלק מתנות. לכן אם יצר הרע גורם לך הנאה מסוימת דע לך שהוא טומן לך רשת להפילך.
מספרים על אזרח אנגלי שנהג ברכבו ברחובות סקוטלנד
הוא נהג בחוסר זהירות ורכבו נתקע ברכב של אחר. מן הרכב הנפגע יצא סקוטי מקומי. האנגלי נבהל מפני הצפוי לו. אך ראה זה פלא: במקום לפתוח במטר צעקות וגידופים הנהג הסקוטי פנה אליו באדיבות ובמאור פנים ואמר לו: "לא נורא, אל תיבהל! אני רואה שאתה חיוור. יש לי וויסקי ברכב, תשתה כמה כוסיות ותירגע"..
האנגלי הופתע מהתנהגותו האדיבה של הסקוטי וחשב בליבו: 'כנראה טעיתי, לא כל הסקוטים שונאים את האנגלים'… הוא הודה לנהג הסקוטי על אדיבותו וגמע בשקיקה כמה כוסיות מהוויסקי היקר שהציע לו הסקוטי
כשסיים ללגום מן הוויסקי, נפרד לשלום מהנהג הסקוטי האדיב ונכנס לרכבו כדי להמשיך בדרכו. עצר אותו הסקוטי ואמר: "אל תזוז! התקשרתי למשטרת התנועה. היא בדרך לכאן. כעת יבדקו את רמת האלכוהול בדמך ויאשימו אותך בתאונה כתוצאה מנהיגה בשכרות"…
אמר האנגלי בליבו: כעת התגלתה האמת. כשסקוטי נוהג באדיבות עם אנגלי ומציע לו ללגום וויסקי, אין זה מראה על חיבתו אליו, אלא בדיוק להפך, הוא טומן לו פח…
אם ראית שהיצר הרע נותן לך איזו מתנה, גורם לך להנאה תיזהר! אתה בדרך להילכד ברשתו
הבה נצא לחרות, ננתק את הכבלים. ואז יהיה לנו יותר זמן לעצמנו, לשיעורי תורה, ויותר פנאי לילדנו.
