הארות ליל שבועות

הארות ליל שבועות | פרשת יהדות

כתב הרמח"ל הקדוש, יום זה של חג השבועות הקב"ה, משפיע הארה והשפעה עצומה על כל אחד ואחד מישראל ונותן את התורה והמצוות לכל יהודי בעם ישראל. כמה היו מתרגשים ומתקדשים הצדיקים שבכל הדורות לפני הגיע היום הקדוש, יום מתן התורה המחודש. אם היו יודעים בני האדם כמה קדוש יום זה היו נבהלים, שכבר כתב ה'בית אברהם': "החג הקדוש הזה חג השבועות, הוא כנגד יום כיפור, והלילה הזה מכפר על חייבי כריתות כמו יום כיפור".

מסופר על הרב הקדוש, בעל ה'אוהב ישראל' מאפטא זצ"ל, שנכנס לבית הכנסת בבוקר חג השבועות, והחל לומר את ברכות השחר בדמעות ובכיות. כשסיים את ברכות השחר שאל הצדיק את הנוכחים האם בירך את ברכת 'שעשה לי כל צרכי'? עד אשר ילד אחד שנכח במקום אמר ששמע שהרבי בירך זאת ואף ענה אמן.
הרבי הסביר לתלמידיו שהוא אינו זוכר אם ברך זאת מפני שבחג השבועות יש מחילת עוונות, כפי שמוחלים לחתן ולכלה, ולכן הוא שקוע כל החג הקדוש בכוונה כמו ביום כיפור, וכיון שביום כיפור לא מברכים ברכת 'שעשה לי כל צרכי', לכן אינו זוכר אם בירך, מחמת הדבקות והכוונות כמו ביום כיפור.

וכותב האר"י הקדוש: "צריך האדם שלא לישן בלילה הזה כלל אפילו רגע אחד ולהיות כל הלילה ניעורים ועוסקים בתורה… ודע כי מי שלא ישן בלילה הזה כלל אפילו רגע אחד ויעסוק בתורה כל הלילה, ולא יפסיק בשיחה בטילה – מובטח לו שישלים שנתו ולא יארע לו שום נזק בשנה ההיא… ולא עוד אלא שהוראת חיי האדם בשנה ההיא תלויה בעניין זה..".

הוראת חיי האדם בשנה זו תלויים בלילה זה: האם ילמד תורה מתוך בריאות ונחת, האם יהיה טרוד לפרנסתו או ישב במנוחה, האם יצליח בעסקיו ויוכל ללמוד בשלווה, וכתב ר' לוי יצחק מברדיטשוב זצ"ל שביום זה יכול לבקש האדם על כל צרכיו שהם לצורך עבודת ה': בריאות, פרנסה, שמחה וכדומה.
ובפרט אם יראה האדם בלילה זה שהוא עוסק בתורה מאהבה ובשמחה, יזכה בעזרתו יתברך לחידושי תורה לכל השנה, שכן כתב ה"שפת אמת": "בכל חג שבועות זמן מתן תורתנו מקבלים בני ישראל חלק התורה המתחדשת על כל ימי השנה, ואחר כך מוציאים מכח אל הפועל כל אחד במקומו ובשעתו, וזה ההתחדשות תלוי כפי הכנת כל אחד ויום זה שורש התורה של כל השנה".
לכן יעסוק בתיקון הקדוש בלילה זה בהתלהבות גדולה, אך אסור לשכוח שלימוד הלילה הוא הכנה לקראת התגלות השכינה ונתינת התורה לכל אחד בשעת קריאת עשרת הדברות בספר התורה.
על כן, יתגבר האדם בהתלהבות ובהתעוררות שלא ירדם בשעת נתינת התורה בקריאת ספר התורה, אשר אליה התכונן כל הלילה. מלבד הלימוד בלילה, כותב הרב "סדר היום": "בחג השבועות ראוי שישמח בו האדם שמחה יתירה, מפני שהוא יום שניתנה בו תורה לישראל והכל מודים בקדושתו יותר משאר ימים טובים. ולכן כותב ה"חתם סופר" זצ"ל שיש לערוך סעודות ולשורר לה' על היום בו נתן אך ורק לעמנו את התורה הקדושה".
ומוסיף החיד"א הקדוש ואומר, שגם אחר שנח מלימוד הלילה ואכל את סעודת היום, יקבע לו זמן ללימוד התורה שכן נבחן האדם ביום זה בחביבות התורה שלו. והעיקר לשמוח ולהודות ביום קדוש זה שנתן לנו את תורתו והבדילנו משאר העמים. ונכון ללמוד את התהילים ביום חג השבועות, כיון שזו שעת רצון לעסוק בדבריו של דוד המלך ביום פטירתו.
וכתב המהרח"ו הקדוש שיש לתת בעיקר ביום זה צדקה ומזון לעניים ביד רחבה.
וכן נהגו ישראל ללמוד ביום זה את מגילת רות, מפני שאירע זה בזמן חג השבועות, ובזכות כך נולד דוד המלך ע"ה.
וכן כתב "הכל בו" שמנהג ישראל לאכול בחג זה מאכלי חלב ודבש, שנמשלו לתורה: 'דבש וחלב תחת לשונך'.

מאת: הרב דוד הכהן – גן יבנה.

שתפו את המאמר: