לאשכנזים האם אישה חייבת בתפילה
לכו"ע, בין לפוסקים האשכנזים ובין לספרדים, נשים חייבות להתפלל. אלא שנחלקו הפוסקים מה חייבות וכמה פעמים ביום עליהם להתפלל והאם החיוב מדאוריתא או מדרבנן.
ולהלכה למעשה לפי הפוסקים האשכנזים, נשים חייבות מדרבנן בתפילה, החיוב הוא על שתי תפילות שחרית ומנחה, שאותם הן חייבות כגברים.
תפילת ערבית, ודאי שנשים אינן חייבות בה. ויש שנוקטיםשהיא רשות אצלן, שאע"פ שהגברים קיבלו עליהם כחובה מ"מ הנשים לא קיבלו כחובה. ויש שנוקטים שאפילו במדרגת רשות אינו נחשב, כי לא תוקנה עבורם, שהרי אף לגברים שכן תיקנו לא תיקנו כחובה. אולם ודאי שראוי שלמרות שפטורות, יתפללו אף ערבית.
אישה שמטופלת בילדים או שעובדת לפרנסת ביתה האם דינה יותר קל
לדעת רוב הפוסקים, מעיקר הדין ניתן לסמוך בשעת הדחק על דעת הרמב"ם, שהחיוב הוא רק על בקשה אחת בכל נוסח שתרצה, פעם אחת ביום ותוסיף לכך שבח בתחילה והודיה בסוף (חפץ חיים במכתבים, רש"ז אויערבך ועוד).
ולדעת החזו"א, מעיקר הדין מחויבת בחיוב גמור ואין קולא לסמוך על דעת הרמב"ם בזה, אלא שבמקרה שהיא צריכה לטפל בילדיה, היא פטורה כדין 'חולים ומשמשיהם', שפטורים המשמשים מן התפילה, מפני שעוסק במצווה פטור מן המצווה.
אע"פ שכפי שאמרנו, יכולות לסמוך מעיקר הדין ולהתפלל בקשה בכל נוסח כדעת הספרדים, מ"מ כתבו גדולי אחרוני זמננו הליטאים, שראוי שאף אישה המטופלת בילדים, תתפלל את התפילה הרגילה לכל הפחות בדילוגים, כפי שיובא להלן,
וכן כתב החזו"א, שנשים צדקניות מוצאות תמיד זמן להתפלל (מכתבי הגרב"צ במברגר).
איזה חלקים מהתפילה אישה חייבת להתפלל
מלבד ברכות התורה וברכות השחר, שאותן צריכות לומר בכל יום, גם בלי קשר לחיוב התפילה, יתפללו הנשים המטופלות בילדים או האנוסות בזמן את חלקי התפילה כדלהלן –
פרשת התמיד שבסדר הקרבנות (כך הביא רי"ש אלישיב),
ברוך שאמר, אשרי, ישתבח, שע"פ הרעק"א, הינם חלק מעכב בתפילה, כיון שהם הכנה לתפילת שמונה עשרה (והביאו המשנה ברורה).
שני ברכות ראשונות של קריאת שמע (כך הביא ראמ"מ שך),
קריאת שמע, שעליה כתוב בשו"ע שנכון לאומרה וברמ"א הביא מהבית יוסף שלכל הפחות פסוק ראשון והאחרונים נקטו שתקרא לכל קריאת שמע.
שני הברכות שלאחר קריאת שמע, שבהם יש דעות שהם חובה מחמת זכירת יציאת מצרים שחייבות בה, ומאחר שחייבות בהם, חייבות אף לסמוך גאולה לתפילה ולאומרם קודם שמונה עשרה (מג"א).
ותפילת שמונה עשרה שהיא עיקר התפילה (סדר זה הינו ע"פ דעת רי"ש אלישיב והוראת ראמ"מ שך).
הסדר הזה הוא לאישה שאנוסה, כדי שתוכל לצאת ידי עיקר הדין של תפילה להרמב"ן, אולם אם יכולה, חייבת בכל חלקי התפילה, למעט חלקים שבאים מחמת הציבור, שבזה אין לה כל שייכות, כי אישה לא שיייכת בחיוב תפילה בציבור.
האם אישה שמתפללת מקיימת מצווה דאורייתא לאשכנזים שפוסקים כהרמב"ן
לעניין החיוב של תפילה נתבאר למעלה, שנשים בפשטות אינם חייבות מדאורייתא, מאחר ופוסקים כהרמב"ן (מיהו בשעת הדחק, יש קיום לדעת הרמב"ם אף לרוב הפוסקים האשכנזים והחזו"א נחלק).
כל זה כשדנים מצד החיוב, שלגבי זה לרמב"ן אין חיוב,
אולם בחידושי ר"ח הלוי כתב, שאף לדעת הרמב"ן למרות שאין חיוב מן התורה בתפילה, מ"מ כשמתפללים, מקיימים מצווה דאורייתא (הל' תפילה פ"ד ה"א) והוא הדין יהיה לנשים.
אבל במחצית השקל כתב, שלדעת הראשונים שתפילה מדרבנן, הפסוק הינו אסמכתא ולפי שיטתו אין בכלל מצווה דאורייתא על תפילה באופן רגיל.
אולם יש מצבים שיתכן שאף המחצית השקל יסכים שיש מצווה וחיוב מדאורייתא, ואף לשאר הפוסקים יהיה חיוב וזה ע"פ דעת הסמ"ק שהובאה בשער הציון והביאה המשנה ברורה, שאע"פ שאין חיוב מדאורייתא בתפילה, מ"מ בשעת צרה יש חיוב מדאורייתא להתפלל ובחיוב זה חייבות אף הנשים.
אישה שמטופלת בילדים וסומכת בדיעבד על עיקר הדין שיכולה לבקש בקשה כיצד תנהג
גם בלי שאישה מחויבת בתפילה, היא חייבת לומר את ברכות השחר ואף את ברכות התורה ותצטרך לאומרם גם באופן כזה שמסתמכת על דעת הרמב"ם
וכן פסוק ראשון של קריאת שמע ראוי מאוד שתאמר כדי שתקבל על עצמה עול מלכות שמים ויש דעות שזה אפילו חובה.
ולגבי התפילה עצמה הבאנו למעלה, שבדיעבד יכולה לסמוך על דעת הרמב"ם ולבקש בקשה אישית בכל נוסח ונבאר עתה כיצד תעשה זאת.
דנו הפוסקים האם מספיק שתאמר בקשה לבד, כפי משמעות הלשון של המג"א בדעת הרמב"ם. או שצריכה לצרף אף שבח והודיה, כפי שהרמב"ם אומר (וכן נקטו רוב הפוסקים ובשער הציון הביא לפוסקים שתמהו על לשון המג"א מהרמב"ם, שכתב שצריך לומר שבח, בקשה והודיה).
אופן סידור ה'שבח בקשה והודיה' מובא בפוסקים בכמה דרכים,
- רש"ז אויערבך נקט, שתוסיף בקשה עם השבח והודיה שאומרת ב'מודה אני' בקומה ממיטתה בבוקר.
- ר' יעקב קמינצקי כתב, שתכוון לצאת בברכות השחר, שאותם מברכת בכל מקרה מחמת שחייבת בהם.
- אולם ר"ח קנייבסקי כתב, שיש להקפיד על הסדר, שתתחיל תחילה בשבח ואח"כ תאמר בקשה ותסיים בהודיה. ולפי דבריו לא יועיל להוסיף בקשה למודה אני, או אמירת ברכות השחר, כי אינו כפי הסדר הנ"ל.
- דרך נוספת המובאת בפוסקים היא, שתכוון באמירת ברכות התורה לצאת ידי חובת התפילה, כי בברכות התורה מופיע שבח, בקשה והודיה כפי הסדר.
אולם יש שכתבו על כך, שאינו ראוי כ"כ, מחמת שבברכות התורה מבקשים רק על עניין אחד, ולכן נטו יותר שתכוון לצאת בברכות השחר וטוב שתכוון בשתיהם.
נדגיש כי כל זה הוא בדיעבד, אך כאמור אמרו גדולי הפוסקים, שהראוי הוא שלכל הפחות תתפלל את התפילה כסדר הדילוגים המובא למעלה.
אישה שלא יכולה להתפלל ואומרת בקשה אחת ביום האם יכולה לומר זאת לאחר השקיעה
כפי שכתבנו בשם האחרונים, שבדיעבד יש לאישה המטופלת בילדים על מה לסמוך להתפלל בקשה בנוסח שלה,
בעיקרון ראוי שתעשה זאת בבוקר, קודם שעושה דברים. אלא שאם לא הספיקה ישנה מחלוקת בפוסקים, האם יכולה לעשות כן אף לאחר השקיעה,
כי נחלקו הפוסקים, האם הלילה הולך אחר היום שלפניו, לעניין חיוב התפילה לדעת הרמב"ם (אשר לשלמה), ולדעה זאת יכולה להתפלל אף לאחר השקיעה, אם לא הספיקה ולא תבטל את חיובה בכך. אולם דעת הפרי מגדים, שהחיוב מתחיל מהלילה וא"כ הלילה הולך אחר היום שבא אחריו. ועל כן כתב הפרי מגדים, שלא תדחה לאחר השקיעה, כי תבטל את מצוות התפילה של אותו היום (וכן נקט ר"י קמינצקי).
