בראש אחד

בראש אחד | פרשת יהדות

וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה מִמִּדְבַּר פָּארָן עַל פִּי יְהוָה כֻּלָּם אֲנָשִׁים רָאשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה: (שלח לך יג, ג),
על פי ה'. ברשותו, שלא עכב על ידו: כלם אנשים. כל אנשים שבמקרא לשון חשיבות, ואותה שעה כשרים היו: (רש"י)

יש לתמוה, כיון שהקב"ה לא הוא ששלחם למה נאמר על פי ה', שמשה בחרם והקדוש ברוך הוא לא עכב על ידו.

ומעשה היה ברבי יהושע בן לוי. שרצה להיפגש עם אליהו הנביא ז"ל: התפלל לפני הקב"ה שימלא לו מבוקשו, ותפילתו נתקבלה ונגלה אליו אליהו הנביא. אמר לו אליהו: מה אתה מבקש. אמר לו: רוצה אני לראות מה אתה עושה בעולם. אמר לו אליהו: דבר זה לא יתכן אמר לו: למה. אמר לו: מפני, שתראני עושה דברים שלא תובל לסבול. אמר לו: אעפ"כ רוצה אני לילך עמך. אמר לו: טוב, בא עמי.

התחילו שניהם ללכת. כשהחשיך היום נשארו ללון אצל עני אחד שהיו איש ואשתו ולא היה להם אלא פרה קטנה. והעני קיבל אותם בסבר פנים יפות ונתן להם לאכול ולשתות, וחלק להם כבוד מלכים כפי ערכם. בחצות הלילה קם אליהו ונתן מכה אחת על ראש הפרה והמיתה. כשראה זאת רבי יהושע אמר: חס ושלום שזה אליהו הנביא, שדבר זה לא יעשה אפילו השודד שבהרים. אמר לו לאליהו הנביא: האם אין זה חטא מה שעשית. והלא פרה זו היא כל חייו של העני הזה, ואתה באת והרגת אותה. האם זהו הגמול שנתת לו על שהאכילך והשקך וחלק לנו כבוד מלכים. אמר לו אליהו ז"ל אם תשאלני עוד הפעם, אפרד ממך ולא תוסיף עוד ללכת עמי. ואם אתה רוצה ללכת עמדי תשתוק ולא תשאלני כלום למה אני עושה דברים.
והם הלכו לדרכם ובלילה השני לנו בביתו של עשיר גדול שבאותו לילה היה עסוק בבנין ביתו. וכשראה אותם לא רצה להפנות ראשו

אליהם ולא קם ולא זע ממקומו, ולא נתן להם לא מאכל ולא משקה. בחצות קם אליהו הנביא ואמר לר' יהושע בן לוי קח קצה החבל הזה. נטל ריב"ל קצה האחד של החבל ואליהו את הקצה השני ומדדו את הקירות ובנה לו ארמון נפלא בהדרו ובו ק"פ חדרים.
היה ריב"ל מתמה ואומר: אותו עני הכניס אותך לביתו ונתן לך מאכל ומשקה וחלק לך כבוד מלכים, ובלילה עמדת והרגת את פרתו. ועשיר זה לא עשה לך שום טובה, ואפילו לא ערך לך קבלת פנים כראוי לך, ועשית לו טובה כזו שבנית לו ארמון גדול כזה שאין לבנותו בדמים מרובים.
משם הלכו למקום אחר. ששם היו כלם עשירים. והם היו בעלי גאוה כאלה שלא רצו אפילו להסתכל על שני החכמים האלה, ולא רצו לתת להם לא מאכל ולא משקה.
למחרת עמד אליהו והתפלל להשי"ת שייעשו כולם מנהיגים, משם הלכו למקום אחר וכולם היו שם עניים וכשראו את שני החכמים קיבלו אותם בסבר פנים יפות, ונתנו להם לאכול ולשתות וחלקו להם כבוד גדול והכל במיעוט ממונם. למחרת עמד אליהו ובקש רחמים מאת השי"ת שלא יתן להם אלא פרנס אחד. אמר ריב"ל לאליהו: איני יכול לסבול המעשים שאתה עושה. ואני רוצה שתבאר לי פשר כל המעשים שעשית, לפי שאין אני מבינם כלל. אמר לו אליהו: אם אני אסביר לך הכל, שוב לא תלך עמי. אמר לו רבי יהושע: אני מסכים לכל, ובלבד שתסביר לי למה הרגת פרתו של אותו עני. אמר לו אליהו: דע שבאותו לילה עמדה אשתו למות. והיתה חביבה עליו יותר מאלפי אלפים דינרי זהב. לכן עמדתי והרגתי פרתו שתהיה כפרה לאשתו, נפש תחת נפש.
אמר לו ריב"ל: ולמה לאותו עשיר שלא הפך פניו להסתכל עלינו, ולא נתן לנו לא מאכל ולא משקה בנית הארמון הגדול הזה. אמר לו: דע, אם היה אותו עשיר חופר שתים שלש אמות תחת אותו בית, היה מוצא אוצר גדול. ולכן הקדמתי ובניתי לו הארמון. והארמון הזה לא יתקיים זמן מרובה מפני שהוא מעשה נסים ויפול פתאום ולא ימצא את האוצר הזה.

אמר לו: ולמה ברכת אותם העשירים שלא נתנו לנו כלום שיהיו להם מנהיגים הרבה. אמר לו: לא ברכה היא זו אלא קללה. שכן ברבות המנהיגים סופם הרס. כמו שאומרים העולם: ברבות הקברניטים טובעת הספינה.
ואותם העניים שעשו לנו טובה ברכתים יהיו להם רק מנהיג אחד. כי כל עיר שיש לה ראש אחד, סופה להתקיים. שכן אומר בן סירה באיש מבין תיושב עיר. ואם אתה רואה רשע שהוא שלו ובוטח בעושרו, דע שאין זה לטובתו, האם אתה רואה צדיק הסובל צער וחוסר מזונות, אין זה לרעתו אלא לטובתו, לכפרת נפשו. ואם יש לאדם כסף והוא נותן צדקה לעניים יתקיימו נכסיו. ואם לא, יפרח כספו, שכן יש כנפים לכסף.
וזהו שאומר כאן הכתוב: כל נשיא בהם. שאמר משה לאנשים שיתנהגו רק על פי נשיא אחד ולא יהיו כולם ראשים ונשיאים. וזהו שנאמר כאן: וישלח אותם משה וגו' כולם אנשים. ר"ל שעשו ההיפך ממה שציוה אותם ונעשו כולם ראשים ואלופים ולכן יצא מה שיצא.

מאת: הרב דוד הכהן – אור דוד על התורה.

שתפו את המאמר:
עסקים מומלצים באינדקס אנ"ש​
דבר תורה על פרשת השבוע​
הישארו מעודכנים

הצטרפו אל רשימת התפוצה שלנו ותקבלו עדכונים בכל מה שחדש

מה חדש באתר
Translate »