בן או ילד - פרשת יהדות

בן או ילד

וַיְהִי הַמַּקְרִיב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן אֶת קָרְבָּנוֹ נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב לְמַטֵּה יְהוּדָה: (פרשת נשא ז. יב’)
בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי הִקְרִיב נְתַנְאֵל בֶּן צוּעָר נְשִׂיא יִשָּׂשכָר: (ז. יח’)
בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי נָשִׂיא לִבְנֵי זְבוּלֻן אֱלִיאָב בֶּן חֵלֹן: (ז. כד’)
בַּיּוֹם הָרְבִיעִי נָשִׂיא לִבְנֵי רְאוּבֵן אֱלִיצוּר בֶּן שְׁדֵיאוּר: (ז. ל’)
זכה יהודה להיות המקריב הראשון בגלל היותו בבחינת מלך, כמו כן התאפיין במסירות נפש. כאשר עמדו ישראל על הים, אמר הקדוש ברוך הוא למשה, “מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו”, ואכן הראשון שזרק עצמו לים היה נחשון בן עמינדב למטה יהודה!

ומי היה המקריב השני? נתנאל בן צוער נשיא יששכר! ומדוע זכה להיות המקריב השני?

אומר רש”י: הקריב נתנאל בן צוער. הקרב את קרבנו. מה תלמוד לומר הקריב בשבטו של יששכר מה שלא נאמר בכל השבטים, לפי שבא ראובן וערער ואמר, אחר שקדמני יהודה אחי אקריב אני אחריו, אמר לו משה מפי הגבורה נאמר לי שיקריבו כסדר מסען לדגליהם, לכך אמר הקרב את קרבנו והוא חסר יו”ד, שהוא משמע הקרב לשון צווי, שמפי הגבורה נצטוה הקרב. ומהו הקריב הקריב שני פעמים, שבשביל שני דברים זכה להקריב שני לשבטים, אחת שהיו יודעים בתורה שנאמר ומבני יששכר יודעי בינה לעתים (דברי הימים-א יב, לג), ואחת שהם נתנו עצה לנשיאים להתנדב קרבנות הללו, וביסודו של רבי משה הדרשן מצאתי, אמר רבי פנחס בן יאיר, נתנאל בן צוער השיאן עצה זו:

וה”אור החיים” הקדוש אומר – הקדים שבט יששכר לצד היותו בן תורה הורם שבטו וקדם לראובן הבכור. ולא זו בלבד, אלא גם זבולון המחזיק בידו ללמוד. דכתיב (דברים לג’) שמח זבולון בצאתך ויששכר באהליך. ישב בצילו וקדם לראובן:
אם כן סדר ההקרבה היה כך: ראשון היה יהודה – מלכות. השני יששכר – תורה, כי אי אפשר למלכות בלא תורה. ולאחר מכן זבולון שמחזיק את התורה. ורק לאחר מכן ראובן שהיה בכור.
ויש להבין מדוע הדגישה וייחסה התורה את המקריב שהוא בן של… נחשון בן עמינדב, נתנאל בן צוער, אליאב בן חלון, אליצור בן שדיאור וכן על זה הדרך.

ראשית עלינו לדעת כי יש הבדל בן ילד ל – בן.

ילד, זה מתייחס לילד שנולד להוריו, הוי אומר ילד ביולוגי.
מאידך בן – לא חייב להיות בן ביולוגי.
על דרך זה מצאנו את שאמרו חכמים: (סנהדרין י”ט:). כל המלמד את בן חברו תורה, מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו! ילדו ממש.
דוגמת זה מצאנו בתחילתה של מגילת רות:
ויהי בימי שפט השפטים ויהי רעב בארץ וילך איש מבית לחם יהודה לגור בשדי מואב הוא ואשתו ושני בניו: (א. א’)
וימת אלימלך איש נעמי ותשאר היא ושני בניה: (א. ג’)
וימותו גם שניהם מחלון וכליון ותשאר האשה משני ילדיה ומאישה: (א. ה’)
מחלון וכליון, פעם מוזכרים כבנים ופעם כילדים.
ואין לומר כי ילד נקרא בעודו קטן, וכשהוא גדול נקרא בן, שהרי מצאנו אצל יעקב אבינו שאמר בפגישתו עם עשיו: “הילדים אשר חנן אלוקים את עבדיך”, והילדים לא היו ממש ילדים, הם היו די גדולים.
המפרשים מפרשים! שיש הבדל בין המושג בן לבין המושג ילד. כאשר מדובר על ילד מדובר על ילד ביולוגי גרידה! וזה לא משנה אם הנולד אוהב את המוליד או להיפך, אם הוא דומה לו או לא, אם ממשיך דרכו או לא, זה ילד שלו, הוא ילד אותו.
ואילו המושג בן, מקורו משורש המילה בנין. הבן בונה את המשך הבניין – יש בונה ויש נבנה, כמו שאומר הפסוק: ויחי למך שתים ושמנים שנה ומאת שנה ויולד בן: (בראשית ה. כח’) אומר רש”י: ‘ויולד בן’. שממנו נבנה העולם:
לכן, אם מדובר בבן שממשיך את דרך האבות הקדושים ומהווה חוליה שזורה באותה שרשרת קדושה ונפלאה וממשיך לבנות את המשפחה אזי לזה יקרא בן. אבל אם מדובר בסתם ילד, לא ממשיך את הבנייה, את הדרך שהנחיל לו אביו, אזי סתם ילד הוא!
נמצא שאדם יכול להיות לו גם ילד וגם בן. ואכן נעמי קיוותה שבניה יהיו בנים ממשיכים את הדרך ולכן נקראו בתחילה בנים! אבל לאחר מותו של בעלה אלימלך, חלה הידרדרות אצל בניה מחלון וכליון, עזבו את דרך ה’ ונשאו נשים נוכריות, ואמרו חז”ל הנושא כותית ומביא ממנה ילדים מעמיד אויבים למקום! אזי במעשיהם הפסיקו מעליהם את שם בנים והפכו להיות ילדים סתם! ולכן ילדים הם!
כעת נבין מדוע הדגישה וייחסה התורה את המקריב שהוא בן של… נחשון בן עמינדב, נתנאל בן צוער, אליאב בן חלון, אליצור בן שדיאור וכן על זה הדרך. כיוון שהם ממשיכים את בנין האבות! מתי נקראים בנים? רק כאשר ממשיכים בדרך ה’, בדרך האבות, ‘בנים אתם לה’ אלוקיכם’. קרויים בנים אתם, רק כאשר אתם לה’ אלוקיכם! ואלו הם היו הנשיאים שתפסו דרך אביהם וממשיכים לבנות את משפחתם ואת עם ישראל, ולכן אמרה תורה בן עמינדב, בן צוער, בן חלון, בן שדיאור וכו’..
ובגמרא ברכות (סד. ע”א) נאמר: “אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם” שנאמר: (ישעיה נד-יג) ‘וכל בניך למודי ה’ ורב שלום בניך אל תקרי בניך אלא בוניך’ (תהילים קיט-קסה). תלמידי חכמים נקראים בנים שנאמר אל תקרא בנייך… ופעמים שמתעלמים מבנים אלו, לא תמיד רואים אותם, לא תמיד יודעים להעריך ולהחשיב אותם כראוי.
ידוע כשרוצים לבנות בנין לוקחים מלט, חצץ וחול. אם נערבב את המלט, החצץ והחול לבד לא יצא מזה כלום! כיון שהעיקר חסר, ומהו העיקר החסר? ‘מים’ המים הם המחברים בין כל החומרים, לאחר שנוסיף מים נקבל את המוצר המוגמר, הבטון. ובבטון נוכל לראות את המלט ואת החצץ מלבד המים! המים לא נראים! הם מוסתרים ומוצנעים! ולצנועים חכמה. ובלי המים לא היה כלום! אין מים אלא תורה! אם כן מי בונה ? מי נקרא בן? אל תקרי בנייך אלא בונייך! ‘והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם’. ‘וראה בנים לבניך שלום על ישראל’!

מאת: הרב דוד הכהן – גן יבנה.

פוסטים נוספים באתר

כה תברכו את בני ישראל | פרשת יהדות
כה תברכו את בני ישראל

דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר כֹּה תְבָרֲכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם: (במדבר ו. כג’)אמור להם. כמו זכור, שמור (רש”י פרשת נשא) שאל פעם

קרא עוד »
יברכך ה' וישמרך | פרשת יהדות
יברכך ה’ וישמרך

דבר תורה נפלא ועצום על פרשת נשא על הפסוק “יברכך ה’ וישמרך” מאת: הרב דוד הכהן גן יבנה, בספרו אור דוד על הפרשה.

קרא עוד »
עונשה של סוטה | פרשת יהדות
עונשה של סוטה

“וְהִשְׁקָהּ אֶת הַמַּיִם וְהָיְתָה אִם נִטְמְאָה וַתִּמְעֹל מַעַל בְּאִישָׁהּ וּבָאוּ בָהּ הַמַּיִם הַמְאָרֲרִים לְמָרִים וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ וְהָיְתָה הָאִשָּׁה לְאָלָה בְּקֶרֶב עַמָּהּ”: (פרשת נשא

קרא עוד »
אהבתם? שתפו ברשת!
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram
מאמרים חדשים שעלו לאתר
אבלות בין המצרים | פרשת יהדות
אבלות בין המצרים

ימים אלו ימי בין המצרים, אבלים אנו כל בית ישראל די בכל אתר ואתר, על חורבן בית מקדשנו ותפארתנו, על אשר ניטלה עטרת ראשנו, על

בין המצרים | פרשת יהדות
בין המצרים

בין המצרים הכל על תקופת בין המצרים אלו תאריכים נקראים בין המצרים? הימים שבין צום יז’ בתמוז ועד צום תשעה באב, נקראים “בין המצרים”.  ע”פ

פרשת דברים | פרשת יהדות
פרשת דברים

פרשת דברים פרשת דברים המלא – עם ניקוד וטעמים – חידושי תורה ופרפראות על הפרשה פרק א’ ראשון א אֵלֶּה הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל

פרשת מסעי | פרשת יהדות
פרשת מסעי

פרשת מסעי פרשת מסעי המלא – עם ניקוד וטעמים – חידושי תורה ופרפראות על הפרשה פרק לג’ ראשון א אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יָצְאוּ

פרשת מטות | פרשת יהדות
פרשת מטות

פרשת מטות פרשת מטות המלא – עם ניקוד וטעמים – חידושי תורה ופרפראות על הפרשה פרק ל’ ראשון ב וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת, לִבְנֵי

מעוניינים לפרסם כתבה? השאירו פרטים!
Translate »
שינוי גודל גופנים
ניגודיות