אמונה ובטחון - פרשת יהדות

אמונה וביטחון בה’

וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר: (ויקרא כה. א’)

פרשת בהר סיני: מה ענין שמיטה אצל הר סיני, והלא כל המצות נאמרו מסיני, אלא מה שמיטה נאמרו כללותיה (ופרטותיה) ודקדוקיה מסיני, אף כולן נאמרו כללותיהן ודקדוקיהן מסיני, (רש”י)
כתב רבינו ומאורינו הרמב”ם זצ”ל , בהקדמתו לספרו “היד החזקה”: “כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני – בפירושן ניתנו, שנאמר: “ואתנה לך את לוחות האבן, והתורה והמצוה” (שמות כד. יב’). “תורה” – זו תורה שבכתב, “והמצוה” – זו פירושה, וציוונו לעשות התורה על פי המצוה, ומצוה זו היא הנקראת תורה שבעל פה”.
הכל נמסר למשה רבינו בהר סיני. זהו אחד משלושה עשר העיקרים של היהדות, שגם אותם קבע רבינו הרמב”ם זצ”ל: “אני מאמין באמונה שלמה, שכל התורה המצויה עתה בידינו – היינו זו שבכתב וזו שבעל פה – היא הנתונה למשה רבינו עליו השלום!”

מדוע נבחרה דווקא מצוות השמיטה?

אך יש לנו להבין, מדוע בחרה התורה כדוגמא לכך דווקא את מצות השמיטה, ולא למשל את מצות סוכה, או תפילין וכדו’? ומהם נלמד את העיקרון שכללותיה ופרטיה של מצוה זו נאמרו בסיני, וממנה ללמד על התורה כולה. מדוע בחרה התורה דוקא במצות שמיטה? כנראה, שישנו קשר מיוחד בין מצוה זו – להר סיני. מהו?
תשובה לכך נתן לנו הגאון הקדוש בעל ה”אמרי יוסף” מספינקא זצ”ל. במצוה זו הדגישה התורה עיקרון מיוחד, שאנו צריכים לדעת אותו ולשנן אותו ולחיות על פיו. העיקרון הנשגב, ש”העולם פועל על פי התורה”!

הנה עם ישראל מתיישב בארצו, איש תחת גפנו ותחת תאנתו, כולם עובדי אדמה. והתורה מצוה לשבות שנה שלמה! לא לזרוע, לא לקצור, למען תדע כי לה’ הארץ. “וכי תאמרו, מה נאכל בשנה השביעית, הן לא נזרע ולא נאסוף את תבואתנו? וציויתי את ברכתי לכם בשנה השישית, ועשתה את התבואה לשלוש השנים!” (ויקרא כה. כ’-כא’)

נס ופלא! במחזוריות קבועה של שבע שנים, בהגיע השנה השישית ישנו יבול גדול פי שלוש! כאלף וארבע מאות שנים ישב עם ישראל על אדמתו. הווי אומר, שהוא חזה בפלא הזה כמאתיים פעמים, בעיקביות, שמיטה אחר שמיטה וכך – עד לימינו אלו, הטבע מתגייס לעזרתם של שומרי תורה ומצוות.
ובספר מורה נבוכים מסביר הרמב”ם טעם מצות שמיטה, שלאחר מאמץ של שש שנות פריון, תשה כוחה של האדמה, ועליה לשבות ולנוח, והחולקים על הרמב”ם טענו, אם כך אכן פני הדברים, כיצד דוקא לאחר אותם שנים שהאדמה תשושה וחלשה, מבטיחה התורה שתניב פירות ותתן את יבולה פי שלש מכמות של שנים עברו? שהרי נאמר “וצויתי ברכתי לכם ועשת את התבואה לשלש השנים”? ועוד שאם כן מה הפרוש ושבתה הארץ “שבת – לה”‘?

הכתב סופר כותב

הכתב סופר כתב: שבעצם עלינו ללמוד ממצוה זו רעיון נשגב, וכי תשמש ותאפיין דוגמא בהנהגת האדם בכל פעולותיו במשך כל מרוצת חייו, אדם המשכים קום, עובד בזריזות ובחריצות רבה את שדהו, הרי שטבעי מאוד לחשוב מיד בעת הוא קוצר את התבואה, שהינה פועל יוצא, מחריצותו ומעשי ידיו וכתוצאה ישירה מאותו עמל ויגיעה שאכן הוא השקיע – “כוחי ועוצם ידי עשה את החיל הזה”, שר בשעת הקצירה שיר הלל לעצמו ולנחת זרועו.

וכדי לנטרל מחשבה פסולה זו, מצווה התורה שעלינו להפסיק שנת עבודה, אל לנו להשקיע עמל ויגע. ואז נופתע ונגלה שלא זו שלא תחסר, אלא שהברכה תהיה אף מצויה יותר, בכמות הגדולה פי שלש מאותה שנה שבה השקענו עבודה מאומצת עם הרבה כוחות, אותה מציאות עובדתית שתעמוד בפני החקלאי תלמד את הרעיון שאכן הכל מהשגחה עליונה. וידו הרחבה הנטויה מלמעלה, והם שמעניקים את התשואה והברכה, עד בלי די, ולכן השמיטה היא “שבת – לה”‘, וכתגלית והוכחה ליתר המצוות כולם שיהיו מלווים באמונה ובטחון, וזו היא גולת הכותרת שנמסרה מהר סיני ללמידה ותפיסה, ליתר ההנהגות והמושגים.

מאת: הרב דוד הכהן – גן יבנה.

פוסטים נוספים באתר

העקיצה הגדולה | פרשת יהדות
העקיצה הגדולה

דבר תורה לפרשת בהר, בנשא העקיצה הגדולה ועל עונשו של המלווה בריבית עם סיפור מרתק ומוחשי. מאת: הרב דוד הכהן גן יבנה.

קרא עוד »
מקדש מעט | פרשת יהדות
מקדש מעט

חידוש תורה מעניין לשבת פרשת בהר, מאת הרב דוד הכהן – גן יבנה בנושא מקדש מעט, עם סיפור נפלא הקשור לפרשת השבוע ומוסר השכל מדהים!

קרא עוד »
אהבתם? שתפו ברשת!
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram
מאמרים חדשים שעלו לאתר
פרשת נח | פרשת יהדות
פרשת נח

פרשת נח פרשת נח המלא – עם ניקוד וטעמים – חידושי תורה ופרפראות על הפרשה פרק ו’ ראשון ט אֵלֶּה, תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ אִישׁ צַדִּיק

פרשת וזאת הברכה | פרשת יהדות
פרשת וזאת הברכה

פרשת וזאת הברכה פרשת וזאת הברכה המלא – עם ניקוד וטעמים – חידושי תורה ופרפראות על הפרשה פרק לג’ ראשון א וְזֹאת הַבְּרָכָה, אֲשֶׁר בֵּרַךְ

פרשת האזינו | פרשת יהדות
פרשת האזינו

פרשת האזינו פרשת האזינו המלא – עם ניקוד וטעמים – חידושי תורה ופרפראות על הפרשה פרק לב’ ראשון א הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם, וַאֲדַבֵּרָה; וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ, אִמְרֵי

הלכות ערב שבת | פרשת יהדות
הלכות ערב שבת

הלכות ערב שבת השו”ע בסימן רנ’ סעיף א’ כותב: ישכים בבוקר ביום שישי להכין צרכי שבת מסביר המשנה ברורה דכתיב: והיה ביום השישי והכינו את

הלכות נרות שבת | פרשת יהדות
הלכות נרות שבת

הלכות נרות שבת נרות שבת עניינם הוא משום שלום בית. והפירוש: בעבר, לא היו מנורות ואורות כמו היום ולכן כדי שיהיה אור בבית היו מדליקים

מעוניינים לפרסם כתבה? השאירו פרטים!
Translate »
שינוי גודל גופנים
ניגודיות