אמונה ובטחון - פרשת יהדות

אמונה וביטחון בה’

וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר: (ויקרא כה. א’)

פרשת בהר סיני: מה ענין שמיטה אצל הר סיני, והלא כל המצות נאמרו מסיני, אלא מה שמיטה נאמרו כללותיה (ופרטותיה) ודקדוקיה מסיני, אף כולן נאמרו כללותיהן ודקדוקיהן מסיני, (רש”י)
כתב רבינו ומאורינו הרמב”ם זצ”ל , בהקדמתו לספרו “היד החזקה”: “כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני – בפירושן ניתנו, שנאמר: “ואתנה לך את לוחות האבן, והתורה והמצוה” (שמות כד. יב’). “תורה” – זו תורה שבכתב, “והמצוה” – זו פירושה, וציוונו לעשות התורה על פי המצוה, ומצוה זו היא הנקראת תורה שבעל פה”.
הכל נמסר למשה רבינו בהר סיני. זהו אחד משלושה עשר העיקרים של היהדות, שגם אותם קבע רבינו הרמב”ם זצ”ל: “אני מאמין באמונה שלמה, שכל התורה המצויה עתה בידינו – היינו זו שבכתב וזו שבעל פה – היא הנתונה למשה רבינו עליו השלום!”

מדוע נבחרה דווקא מצוות השמיטה?

אך יש לנו להבין, מדוע בחרה התורה כדוגמא לכך דווקא את מצות השמיטה, ולא למשל את מצות סוכה, או תפילין וכדו’? ומהם נלמד את העיקרון שכללותיה ופרטיה של מצוה זו נאמרו בסיני, וממנה ללמד על התורה כולה. מדוע בחרה התורה דוקא במצות שמיטה? כנראה, שישנו קשר מיוחד בין מצוה זו – להר סיני. מהו?
תשובה לכך נתן לנו הגאון הקדוש בעל ה”אמרי יוסף” מספינקא זצ”ל. במצוה זו הדגישה התורה עיקרון מיוחד, שאנו צריכים לדעת אותו ולשנן אותו ולחיות על פיו. העיקרון הנשגב, ש”העולם פועל על פי התורה”!

הנה עם ישראל מתיישב בארצו, איש תחת גפנו ותחת תאנתו, כולם עובדי אדמה. והתורה מצוה לשבות שנה שלמה! לא לזרוע, לא לקצור, למען תדע כי לה’ הארץ. “וכי תאמרו, מה נאכל בשנה השביעית, הן לא נזרע ולא נאסוף את תבואתנו? וציויתי את ברכתי לכם בשנה השישית, ועשתה את התבואה לשלוש השנים!” (ויקרא כה. כ’-כא’)

נס ופלא! במחזוריות קבועה של שבע שנים, בהגיע השנה השישית ישנו יבול גדול פי שלוש! כאלף וארבע מאות שנים ישב עם ישראל על אדמתו. הווי אומר, שהוא חזה בפלא הזה כמאתיים פעמים, בעיקביות, שמיטה אחר שמיטה וכך – עד לימינו אלו, הטבע מתגייס לעזרתם של שומרי תורה ומצוות.
ובספר מורה נבוכים מסביר הרמב”ם טעם מצות שמיטה, שלאחר מאמץ של שש שנות פריון, תשה כוחה של האדמה, ועליה לשבות ולנוח, והחולקים על הרמב”ם טענו, אם כך אכן פני הדברים, כיצד דוקא לאחר אותם שנים שהאדמה תשושה וחלשה, מבטיחה התורה שתניב פירות ותתן את יבולה פי שלש מכמות של שנים עברו? שהרי נאמר “וצויתי ברכתי לכם ועשת את התבואה לשלש השנים”? ועוד שאם כן מה הפרוש ושבתה הארץ “שבת – לה”‘?

הכתב סופר כותב

הכתב סופר כתב: שבעצם עלינו ללמוד ממצוה זו רעיון נשגב, וכי תשמש ותאפיין דוגמא בהנהגת האדם בכל פעולותיו במשך כל מרוצת חייו, אדם המשכים קום, עובד בזריזות ובחריצות רבה את שדהו, הרי שטבעי מאוד לחשוב מיד בעת הוא קוצר את התבואה, שהינה פועל יוצא, מחריצותו ומעשי ידיו וכתוצאה ישירה מאותו עמל ויגיעה שאכן הוא השקיע – “כוחי ועוצם ידי עשה את החיל הזה”, שר בשעת הקצירה שיר הלל לעצמו ולנחת זרועו.

וכדי לנטרל מחשבה פסולה זו, מצווה התורה שעלינו להפסיק שנת עבודה, אל לנו להשקיע עמל ויגע. ואז נופתע ונגלה שלא זו שלא תחסר, אלא שהברכה תהיה אף מצויה יותר, בכמות הגדולה פי שלש מאותה שנה שבה השקענו עבודה מאומצת עם הרבה כוחות, אותה מציאות עובדתית שתעמוד בפני החקלאי תלמד את הרעיון שאכן הכל מהשגחה עליונה. וידו הרחבה הנטויה מלמעלה, והם שמעניקים את התשואה והברכה, עד בלי די, ולכן השמיטה היא “שבת – לה”‘, וכתגלית והוכחה ליתר המצוות כולם שיהיו מלווים באמונה ובטחון, וזו היא גולת הכותרת שנמסרה מהר סיני ללמידה ותפיסה, ליתר ההנהגות והמושגים.

מאת: הרב דוד הכהן – גן יבנה.

פוסטים נוספים באתר

העקיצה הגדולה | פרשת יהדות
העקיצה הגדולה

דבר תורה לפרשת בהר, בנשא העקיצה הגדולה ועל עונשו של המלווה בריבית עם סיפור מרתק ומוחשי. מאת: הרב דוד הכהן גן יבנה.

קרא עוד »
מקדש מעט | פרשת יהדות
מקדש מעט

חידוש תורה מעניין לשבת פרשת בהר, מאת הרב דוד הכהן – גן יבנה בנושא מקדש מעט, עם סיפור נפלא הקשור לפרשת השבוע ומוסר השכל מדהים!

קרא עוד »
לא לדחות אבן אחר הנופל | פרשת יהדות
לא לדחות אבן אחר הנופל

מוסר השכל נפלא לפרשת בהר, בנושא לא לדחות אבן אחר הנופל. החידוש מאת הרב דוד הכהן – גן יבנה בספרו אור דוד על חומש ויקרא – פרשת בהר.

קרא עוד »
אהבתם? שתפו ברשת!
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram
מאמרים חדשים שעלו לאתר
פרשת בהעלותך | פרשת יהדות
פרשת בהעלותך

פרשת בהעלותך פרשת בהעלותך המלא – עם ניקוד וטעמים – חידושי תורה ופרפראות על הפרשה פרק ח’ ראשון א וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. ב

מנהג אכילת חלב בשבועות | פרשת יהדות
מנהג אכילת חלב בשבועות

מנהג אכילת חלב בשבועות כל הסיבות מדוע נוהגים לאכול מאכלי חלב בחג השבועות – טעמים ומקורות מהו מנהג אכילת חלב בשבועות? מנהג בית ישראל, הוא

תיקון ליל שבועות - פרשת יהדות
תיקון ליל שבועות

תיקון ליל שבועות סדר תיקון ליל שבועות – הסברים ומנהגים. מהו תיקון ליל שבועות? תיקון ליל שבועות, הוא למעשה מנהג בית ישראל אשר נוהגים להישאר

קריאת התורה לחג שבועות | פרשת יהדות
קריאת התורה לחג שבועות

קריאת התורה לחג שבועות סדר קריאת התורה לחג שבועות עם ניקוד ובאותיות ברורות קריאת התורה לחג שבועות מוציאים שתי ספרי תורה: בראשון קוראים בחומש שמות

מועדי ישראל | פרשת יהדות
מועדי ישראל

מועדי ישראל מועדי ישראל הכוללים: חגי ישראל, תעניות ותאריכים מיוחדים. חגי ישראל חג שבועות הכל על חג שבועות – חג מתן תורה, מידע, מנהגים והסברים.

מעוניינים לפרסם כתבה? השאירו פרטים!
Translate »
שינוי גודל גופנים
ניגודיות