אמונה ובטחון - פרשת יהדות

אמונה וביטחון בה'

וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר: (ויקרא כה. א')

פרשת בהר סיני: מה ענין שמיטה אצל הר סיני, והלא כל המצות נאמרו מסיני, אלא מה שמיטה נאמרו כללותיה (ופרטותיה) ודקדוקיה מסיני, אף כולן נאמרו כללותיהן ודקדוקיהן מסיני, (רש"י)
כתב רבינו ומאורינו הרמב"ם זצ"ל , בהקדמתו לספרו "היד החזקה": "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני – בפירושן ניתנו, שנאמר: "ואתנה לך את לוחות האבן, והתורה והמצוה" (שמות כד. יב'). "תורה" – זו תורה שבכתב, "והמצוה" – זו פירושה, וציוונו לעשות התורה על פי המצוה, ומצוה זו היא הנקראת תורה שבעל פה".
הכל נמסר למשה רבינו בהר סיני. זהו אחד משלושה עשר העיקרים של היהדות, שגם אותם קבע רבינו הרמב"ם זצ"ל: "אני מאמין באמונה שלמה, שכל התורה המצויה עתה בידינו – היינו זו שבכתב וזו שבעל פה – היא הנתונה למשה רבינו עליו השלום!"

מדוע נבחרה דווקא מצוות השמיטה?

אך יש לנו להבין, מדוע בחרה התורה כדוגמא לכך דווקא את מצות השמיטה, ולא למשל את מצות סוכה, או תפילין וכדו'? ומהם נלמד את העיקרון שכללותיה ופרטיה של מצוה זו נאמרו בסיני, וממנה ללמד על התורה כולה. מדוע בחרה התורה דוקא במצות שמיטה? כנראה, שישנו קשר מיוחד בין מצוה זו – להר סיני. מהו?
תשובה לכך נתן לנו הגאון הקדוש בעל ה"אמרי יוסף" מספינקא זצ"ל. במצוה זו הדגישה התורה עיקרון מיוחד, שאנו צריכים לדעת אותו ולשנן אותו ולחיות על פיו. העיקרון הנשגב, ש"העולם פועל על פי התורה"!

הנה עם ישראל מתיישב בארצו, איש תחת גפנו ותחת תאנתו, כולם עובדי אדמה. והתורה מצוה לשבות שנה שלמה! לא לזרוע, לא לקצור, למען תדע כי לה' הארץ. "וכי תאמרו, מה נאכל בשנה השביעית, הן לא נזרע ולא נאסוף את תבואתנו? וציויתי את ברכתי לכם בשנה השישית, ועשתה את התבואה לשלוש השנים!" (ויקרא כה. כ'-כא')

נס ופלא! במחזוריות קבועה של שבע שנים, בהגיע השנה השישית ישנו יבול גדול פי שלוש! כאלף וארבע מאות שנים ישב עם ישראל על אדמתו. הווי אומר, שהוא חזה בפלא הזה כמאתיים פעמים, בעיקביות, שמיטה אחר שמיטה וכך – עד לימינו אלו, הטבע מתגייס לעזרתם של שומרי תורה ומצוות.
ובספר מורה נבוכים מסביר הרמב"ם טעם מצות שמיטה, שלאחר מאמץ של שש שנות פריון, תשה כוחה של האדמה, ועליה לשבות ולנוח, והחולקים על הרמב"ם טענו, אם כך אכן פני הדברים, כיצד דוקא לאחר אותם שנים שהאדמה תשושה וחלשה, מבטיחה התורה שתניב פירות ותתן את יבולה פי שלש מכמות של שנים עברו? שהרי נאמר "וצויתי ברכתי לכם ועשת את התבואה לשלש השנים"? ועוד שאם כן מה הפרוש ושבתה הארץ "שבת – לה"'?

הכתב סופר כותב

הכתב סופר כתב: שבעצם עלינו ללמוד ממצוה זו רעיון נשגב, וכי תשמש ותאפיין דוגמא בהנהגת האדם בכל פעולותיו במשך כל מרוצת חייו, אדם המשכים קום, עובד בזריזות ובחריצות רבה את שדהו, הרי שטבעי מאוד לחשוב מיד בעת הוא קוצר את התבואה, שהינה פועל יוצא, מחריצותו ומעשי ידיו וכתוצאה ישירה מאותו עמל ויגיעה שאכן הוא השקיע – "כוחי ועוצם ידי עשה את החיל הזה", שר בשעת הקצירה שיר הלל לעצמו ולנחת זרועו.

וכדי לנטרל מחשבה פסולה זו, מצווה התורה שעלינו להפסיק שנת עבודה, אל לנו להשקיע עמל ויגע. ואז נופתע ונגלה שלא זו שלא תחסר, אלא שהברכה תהיה אף מצויה יותר, בכמות הגדולה פי שלש מאותה שנה שבה השקענו עבודה מאומצת עם הרבה כוחות, אותה מציאות עובדתית שתעמוד בפני החקלאי תלמד את הרעיון שאכן הכל מהשגחה עליונה. וידו הרחבה הנטויה מלמעלה, והם שמעניקים את התשואה והברכה, עד בלי די, ולכן השמיטה היא "שבת – לה"', וכתגלית והוכחה ליתר המצוות כולם שיהיו מלווים באמונה ובטחון, וזו היא גולת הכותרת שנמסרה מהר סיני ללמידה ותפיסה, ליתר ההנהגות והמושגים.

מאת: הרב דוד הכהן – גן יבנה.

פוסטים נוספים באתר

העקיצה הגדולה | פרשת יהדות
העקיצה הגדולה

דבר תורה לפרשת בהר, בנשא העקיצה הגדולה ועל עונשו של המלווה בריבית עם סיפור מרתק ומוחשי. מאת: הרב דוד הכהן גן יבנה.

קרא עוד »
מקדש מעט | פרשת יהדות
מקדש מעט

חידוש תורה מעניין לשבת פרשת בהר, מאת הרב דוד הכהן – גן יבנה בנושא מקדש מעט, עם סיפור נפלא הקשור לפרשת השבוע ומוסר השכל מדהים!

קרא עוד »
מבצע מטורף! ניקוי ספות עד הבית

החל מ- 250 ₪ בלבד

עסקים מומלצים באינדקס אנ"ש
דבר תורה על פרשת השבוע
תכנים חדשים שעלו לאתר
הלכות ביקור חולים

להלכה: מצווה לבקר את החולים, ומצווה זו נאמר על כל אחד מישראל. ונאמרו ג' טעמים בכך, ולכן המבקר את החולה צריך לשאול את החולה האם

מה מברכים על חמאת בוטנים?

להלכה: חמאת בוטנים ברכתה 'שהכל נהיה בדברו'. בביאור הדברים: חמאת בוטנים, יש לברך עליו ברכת 'שהכל נהיה בדברו', כמבואר בספר הליכות ברכות (סימן ר"ב אות

מה מברכים על תן צ'אפ?

להלכה: על תן צ'אפ יש לברך 'שהכל נהיה בדברו'. בביאור הדברים: תן צ'אפ הוא מחטיפי התירס, שברכתו 'שהכל נהיה בדברו', וכתב בספר הליכות ברכות (סימן

הנחת אפר בראש החתן בחופה

להלכה: בני אשכנז וחלק מבני הספרדים נהגו להניח אפר בראש החתן במקום הנחת תפילין, כמבואר בגמרא, ואילו חלק מבני הספרדים נהגו שלא להניח אפר, אלא

Translate »