אור מול חושך | פרשת יהדות

אור מול חושך

וַיְהִי חֹשֶׁךְ אֲפֵלָה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁלֹשֶׁת יָמִים: לֹא רָאוּ אִישׁ אֶת אָחִיו וְלֹא קָמוּ אִישׁ מִתַּחְתָּיו שְׁלֹשֶׁת יָמִים וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר בְּמוֹשְׁבֹתָם: (פרשת בא י. כב’-כג’)

ויהי חשך על מצרים וימש חשך: החשך הרגיל איננו בריאה בפני עצמה, אלא  העדר אור, ובמקום שאין אור ממילא שורר חושך, לפיכך אין ממש בחושך הזה, ומעט מן האור דוחה אותו, אבל החושך של מצרים היה בריאה מיוחדת והיה בו ממש”, וימש חושך “עד ששום אור לא היה בכחו לגרש אותו. ובמשך ג’ ימים לא ראו איש את אחיו ועוד ג’ ימים, לא קמו איש מתחתיו.

בכל המכות לא מצינו שיש שינוי באמצע המכה לרעה. ואילו במכת החושך היה שינוי לרעה אחרי שלושה ימים הראשונים, וזאת למה? אלא שלמכת החושך היו שני מטרות:

א) לקבור את הרשעים, שמתו בשלושת ימי האפילה הראשונים, ולזה היה די “שלא   ראו” כדי שלא יאמרו שגם בני ישראל לוקים כמונו.

ב) לראות את כל הזהב וחפצי ערך החבויים בבתי המצרים, ולצורך זה לא היה די בחושך ההוא, כי במכת החושך זכו בני ישראל לאותו אור הגנוז שנברא ביום הראשון, שבעזרתו ראו את כל מחבואיהם הנסתרים ביותר, וחיפשו בני ישראל באוצרותיהם בלי שום מפריע, מפני שהמצרים היו צמודים אל מקומותיהם, מבלי כל אפשרות לנוע, ולכן היה צורך בחושך עבה במיוחד, שהמצרים לא ירגישו באור הגנוז הזה בכלל. (אזנים לתורה).

ויש לדעת עוד כי החשך הגרוע ביותר הוא, כאשר איש אינו רואה את אחיו כנאמר בפסוק: “לא ראו איש את אחיו”, כשאדם לא רואה את צערו של אחיו, ולא רוצה להושיט לו עזרה, או אז התוצאה היא שכאשר הוא נופל אין הוא עצמו יכול למוש ממקומו, – “ולא קמו איש מתחתיו”. (חדושי הרי”ם).

ואפשר שזו כוונתם של חז”ל שאמרו: כי עוביו של החושך היה כדינר זהב, כי הרדיפה אחרי דינר-הזהב היא המגבירה בבני אדם את האנוכיות. שלא יוכלו לראות את צערו ודוחקו של הזולת.

ומנגד נאמר “ולכל בני ישראל היה אור במושבותם” מדוע איפוא זכו בני ישראל שיהיה אור במושבותם? אין זאת אלא משום שנאמר ולכל בני ישראל, שהיו כולם ביחד כאיש אחד בלב אחד, ואז אפשר לזכות לאורות גדולים!

על קבורת הרשעים מספרים על איש אחד שהסיג פעם את גבול רעהו, ושכר את עסק החכירה שלו. הוכיחהו הרב הקדוש ר’ חיים מצאנז זצ”ל על זה.

אמר לו מסיג-הגבול: הלא אותו האיש הוא רשע ופושע ישראל, ומצווה לקברו.

השיב לו הרב מצאנז: מי אמר לך שיש מצוה לקבור את הרשע? אביא לך ראיה מן התורה שאין זו מצוה כלל.

על המכה של חושך שהביא הקב”ה על מצרים, אמרו במדרש: שלפיכך לקו בחושך, לפי שהיו הרבה רשעים בישראל, ומתו בשלושת ימי אפלה, כדי שישראל יקברו אותם בימי החושך, והמצרים לא יראו, ולא יאמרו שגם ישראל לוקים. מצינו איפוא שישראל קברו את הרשעים, ולסוף כתב רש”י על הפסוק “והיה לכם למשמרת”: “הגיעה שבועה שנשבעתי לאברהם שאגאל את בניו, ולא היה בידם מצוות להתעסק בהן כדי שיגאלו, שנאמר: ואת עירום ועריה, ונתן להם שתי מצוות, “דם פסח ודם מילה” ואם קבורת הרשעים היא מצוה, הלא כבר היו בידם הרבה מצוות, שקברו הרבה רשעים, על כרחנו נאמר שאין זו מצוה לקבור את הרשע, ועתה  סיים הרבי, השב מהר את העסק לאותו האיש, פן תנחם באחריתך.

מאת: הרב דוד הכהן – גן יבנה.

פוסטים נוספים באתר

קביעת המועדים | פרשת יהדות
קביעת המועדים

הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה: (פרשת בא יב, בׂׂׂׂ). …והראה לו באצבע את הלבנה ברקיע, ואמר לו כזה ראה וקדש.

קרא עוד »
שבת היא מלזעֹק | פרשת יהדות
שבת היא מלזעֹק

וַיַּעַל הָאַרְבֶּה עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם וַיָּנַח בְּכֹל גְּבוּל מִצְרָיִם כָּבֵד מְאֹד לְפָנָיו לֹא הָיָה כֵן אַרְבֶּה כָּמֹהוּ וְאַחֲרָיו לֹא יִהְיֶה כֵּן: (פרשת בא י.

קרא עוד »
אהבתם? שתפו ברשת!
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram
תכנים חדשים שעלו לאתר
האם מותר להרוג ג’וק בשבת?

להלכה: אסור להרוג ג’וק בשבת, וכן אסור להרוג יתושים וכדומה, על אף שהם עוקצים אותו ומפריעים לא באכילתו, משום נטילת נשמה שהדבר אסור מהתורה.אבל לרסס

האם מותר לבלוע כדורים בשבת?

להלכה: יש חילוק בין סוגי הכדורים:כדורים כגון אקמול, דקסמול וכדומה שהם למטרת כאב ראש/בטן/צינון וכיוצ”ב לדעת רוב הפוסקים אסורים בשבת.אך אם נפל למשכב, או שסובל

האם אישה כשרה לכתוב מגילה?

נשאלתי מהאברך רבי עמנואל דויב שליט”א שביקש לכתוב מגילה לעצמו ולהרגיש סיפוק שאדם שמח ממעשה ידיו ואשת חבר חשקה גם היא בכתיבה כנאמר במגילה וגם

אמירת במה מדליקין בבית האבל

מנהג ישראל מקדמא דנא לומר פרק  משנת במה מדליקין בזמן קבלת שבת והביאו מרן (בסימן ר”ע) ומרן הביא באיזה זמן אין לומר אך לא הביא

מעוניינים לפרסם כתבה? השאירו פרטים!
Translate »
שינוי גודל גופנים
ניגודיות