אוי לרשע ואוי לשכנו | פרשת יהדות

אוי לרשע ואוי לשכנו

קורח היה ממורמר, חש מקופח. הוא זכה ונמנה על הדור שראה עין בעין את ניסי מצרים, חווה את קריעת ים סוף, עמד למרגלות הר סיני, קיבל תורה מפי הגבורה, וזה לא הספיק לו. ליקט בכל בוקר מן, לחם מן השמים, שתה מי באר מופלאה, הלך לאור עמוד האש, מוקף בענני כבוד, ולא היה לו די.

הוא זכה, ונמנה על בני השבט שלא טעה בעגל, שנבחר לעבודת הקודש. זכה ונמנה על בני קהת, אצולת שבט לוי. זכה ונמנה על נושאי ארון ברית ה’, והלא הארון היה מכלה את נושאיו, ממית כל מי שלא היה ראוי לשאתו! ואת קרח לא המית, לא פגע בו לרעה. הרי זו הסכמה ועדות ממרום על גדלותו ומדרגתו! מנבחרי משפחת בני קהת, ולא הסתפק בכך. זכה והיה בעל רוח הקודש, ולא אמר די. כל זה אינו שווה לו, אם לא יהיה כהן. ולא סתם כהן, אלא כהן גדול.

קרח טען על משה ואהרון שהיו בני דודו, הוא בן יצהר והם בני עמרם, אתה משה לקחת המנהיגות, לאחיך נתת כהונה, אפילו הנשיאות של בני לוי נתנו לאליצפן בן עוזיאל שהוא הדוד שלהם האח הצעיר, כמו שנאמר ונשיא בית אב למשפחות הקהתי אליצפן בן עוזיאל (במדבר ג) נתקנא בו ואמר: אחי אבי היו ארבעה: עמרם ויצהר וחברון ועוזיאל. עמרם שהיה הבכור נטלו שני בניו הגדולה. האחד נעשה מלך והשני כהן גדול, כלום אין מן הצדק שאני אקח הגדולה אחריהם, שהרי אני בן יצהר שהוא הבן השני של עמרם. ולמה בא משה והניח אותי בקרן זוית ומינה לנשיא את אלצפן בן עוזיאל שהוא האח הקטן בין כולם. ומאחר שפגע בכבודי ועשה לי רעה, אחלוק עליו ואבטל כל המינוים שעשה. ואפילו הדברים שעשה בטעם, וביקש גם הכהונה של אהרן.

לפי הנאמר מובן שלקרח יש טענה –

מילא, מה שנקרא סכסוך משפחתי. אבל דתן ואבירם שהיו משבט ראובן, וכן רוב המאתים וחמישים איש היו משבט ראובן, למה התערבו במחלוקת, והרי לא הגיע להם כלום. והתשובה היא: “אוי לרשע ואוי לשכנו”! מאחר ששבט ראובן היה שכנם של בני קהת בדגלים. ששבט ראובן היה חונה בצד דרום, כמו שאומר הכתוב: דגל מחנה ראובן תימנה לצבאותם. וגם בני קהת חנו באותו צד, כמו שנאמר משפחות בני קהת יחנו על ירך המשכן תימנה (במדבר ג) ומאחר שהיו שכנים לקרח רצו להתערב ולעזור להם במחלוקתם, וקיבלו גמולם.
וכן אומר ניתאי הארבלי שהיה אב בית דין בתקופת הזוגות בימי בית שני. בפרקי אבות א’ – “הרחק משכן רע ואל תתחבר לרשע”!

ובפרק השני שואל רבן יוחנן בן זכאי את חמישה מתלמדיו המובחרים: “איזוהי דרך טובה שידבק בה האדם”? לצד עין טובה ולב טוב של רבי אליעזר ורבי אלעזר, אומר רבי יוסי הכהן שכן טוב, מקביל ללב טוב – שכן טוב.
ועל שאלתו הבאה של רבי יוחנן איזוהי דרך רעה שיתרחק ממנה האדם? משיב אותו רבי יוסי הכהן – שכן רע! כלומר לנושא שכנות והתחברות לרשע יש משקל כבד וגדול מאוד בחיינו.

והנה פרק ראשון שבתהילים אף הוא מתרכז סביב אותו נושא “אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד ובמושב לצים לא ישב” פסוק ראשון של הפרק הראשון מתוך מאה וחמישים פרקים שבתהילים מלמד לנו דוד המלך ע”ה שאדם שהולך בעצת רשעים סתם כך, לא מתוך חלילה להיות כמותם, אפילו בלי כוונה, השלב הבא הוא יבוא לעמוד איתם, ואם כבר הוא עומד איתם סופו גם שישב איתם ויהיה חלק מהם.
וכך אומר דוד המלך “אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד ובמושב לצים לא ישב”. בתחילה רק הליכה אחר כך כבר עמידה וממילא מגיע לידי ישיבה.
והדברים מתקשרים יפה לפרשתנו פרשת קרח ועדתו. מילא קורח היה לו דין ודברים עם משה ואהרון, מה שהגדרנו כסכסוך משפחתי. אבל אלו שהתחברו איתו דתן ואבירם בני אליאב ואון בן פלת בני ראובן למה דוקא הם?
אומר רש”י משום שהיתה חנייתם של שבט ראובן תימנה (בדרום) שם חנו ארבעים שנה במדבר והם היו שכנים של קהת ובניו שחנו גם תימנה ומכח שכנות זו השתתפו במחלוקת קורח. “אוי לרשע ואוי לשכנו”.

מאת: הרב דוד הכהן – בספרו אור דוד על התורה.

פוסטים נוספים באתר

זהירות מחלוקת | פרשת יהדות
זהירות מחלוקת

דבר תורה נפלא לשבת פרשת קורח, בנושא: “זהירות מחלוקת” ועל מחלוקת קורח ועדתו עם משה רבינו, עונשם ומה נלמד מהפרשה. מאת: הרב דוד הכהן.

קרא עוד »
השפעת האישה | פרשת יהדות
השפעת האישה

וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו: (קורח טז. ד’)וישמע משה ויפול על פניו מה שמועה שמע אמר רבי שמואל בר נחמני א”ר יונתן שחשדוהו מאשת איש

קרא עוד »
היזהרו בגחלתן | פרשת יהדות
היזהרו בגחלתן

וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי (פרשת קורח טז. א’)בן יצהר בן קהת בן לוי. ולא הזכיר בן יעקב, שבקש רחמים על עצמו

קרא עוד »
אהבתם? שתפו ברשת!
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram
מאמרים חדשים שעלו לאתר
אבלות בין המצרים | פרשת יהדות
אבלות בין המצרים

ימים אלו ימי בין המצרים, אבלים אנו כל בית ישראל די בכל אתר ואתר, על חורבן בית מקדשנו ותפארתנו, על אשר ניטלה עטרת ראשנו, על

בין המצרים | פרשת יהדות
בין המצרים

בין המצרים הכל על תקופת בין המצרים אלו תאריכים נקראים בין המצרים? הימים שבין צום יז’ בתמוז ועד צום תשעה באב, נקראים “בין המצרים”.  ע”פ

פרשת דברים | פרשת יהדות
פרשת דברים

פרשת דברים פרשת דברים המלא – עם ניקוד וטעמים – חידושי תורה ופרפראות על הפרשה פרק א’ ראשון א אֵלֶּה הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל

פרשת מסעי | פרשת יהדות
פרשת מסעי

פרשת מסעי פרשת מסעי המלא – עם ניקוד וטעמים – חידושי תורה ופרפראות על הפרשה פרק לג’ ראשון א אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יָצְאוּ

פרשת מטות | פרשת יהדות
פרשת מטות

פרשת מטות פרשת מטות המלא – עם ניקוד וטעמים – חידושי תורה ופרפראות על הפרשה פרק ל’ ראשון ב וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת, לִבְנֵי

מעוניינים לפרסם כתבה? השאירו פרטים!
Translate »
שינוי גודל גופנים
ניגודיות