מדוע האור בא רק אחרי החושך?

בפרשת השבוע פרשת אחרי מות הקב"ה מלמד את משה ואהרן את הדרך אל קודש הקודשים, שרק לאחר כל הקרבת הפר והאיל וכו', ורק ביום המסוגל הוא יום הכיפורים – יוכל אהרן להכנס אל קודש הקודשים ולכפר על בנ"י.

האלשיך הקדוש מביא שהפר אותו מקריב הכהן הגדול, הוא כנגד הפר של אדם הראשון. והאיל, הוא כנגד אילו של יצחק. 

וזה לשון הגמרא: ת"ר: יום שנברא בו אדם הראשון כיון ששקעה עליו חמה אמר אוי לי שבשביל שסרחתי, אור חשוך בעדי ויחזור עולם לתוהו ובוהו, וזו היא מיתה שנקנסה עלי מן השמים… היה יושב [בתענית] ובוכה כל הלילה וחוה בוכה כנגדו. כיון שעלה עמוד השחר אמר: מנהגו של עולם הוא! עמד והקריב שור שקרניו קודמין לפרסותיו. שנאמר (תהלים סט, לב): "ותיטב לה' משור פר מקרין מפריס". ואמר רב יהודה אמר שמואל: שור שהקריב אדם הראשון, קרן אחת היתה [לו] במצחו. שנאמר: "ותיטב לה' משור פר מקרין מפריס". מקרין תרתי משמע? אמר רב נחמן בר יצחק: מקרן כתיב.

שואל רבי משה אלשיך זיע"א: מהסיפור נשמע שבגלל שאדם הראשון ראה את האור שזורח, הוא החליט להקריב פר שקרניו קודמין לפרסותיו. ונשאלת השאלה: מה הקשר?

שאלה נוספת: מה העניין עם ה"קרן אחת הייתה לו במצחו"? מה יתן ומה יוסיף הקרן הזו?

על מנת להבין מה עומק הרמז שטמון בפר של אדם הראשון, נשאל שאלה נוספת: מדוע הקב"ה טבע בבריאה כך שקודם מגיע הלילה, ורק לאחר מכן מאיר היום? למה לא להתחיל עם האור, ורק לבסוף להביא את הלילה?

אומר האלשיך הקדוש יסוד נפלא ועצום: 

החושך חייב לבוא לפני האור, משום שהקב"ה יודע שהאדם יחטא. הקב"ה יודע שכל עוד העולם לא מתוקן בשלמות, יש מאבק תמידי בין הטוב להופכו, ולכן הקב"ה טבע בבריאה את המצב הזה שקודם יהיה חושך ורק לאחר מכן יגיע האור, כדי שאם האדם יהיה בחושך הוא לא יחשוב שזה "סוף העולם", אלא יצפה וייחל ויקווה לאור שיגיע. ובעצם הקב"ה אומר לאדם – אם תחטא, יש לך גם תיקון. לא נתקעים בחושך, מתקדמים הלאה, ואחרי החושך מגיע האור.

כאשר אדם הראשון חטא, זה היה ביום שישי בצהריים. מיד לאחר מכן נכנסה השבת. בכל אותה השבת השמש לא שקעה! כי בשבת לא נאמר "ויהי ערב ויהי בוקר יום השביעי". אלא רק יום. בלי לילה. רק במוצאי שבת שקעה השמש ונהיה חושך בעולם.

ברגע שנהיה חושך, אדם הראשון הזדעזע. הוא אמר לחווה: עד עכשיו היה אור בגלל קדושת שבת, אבל עכשיו יצאה השבת והעולם חשוך בגלל העברה שלנו… ומיד ישבו שניהם וגעו בבכייה…

כשהאיר הבוקר, אדם הראשון מבין שאחרי החושך מגיע האור, זה בסך הכל יום ראשון בשבוע השני לבריאה, אם כן, יש לאדם שאלה אחרת – מדוע יום ראשון מתחיל דווקא בחושך ולא מתחיל באור? שבת כבר הייתה מוארת, שתסתיים באור, יימשך יום ראשון עדיין עם אור, ורק בסופו יגיע החושך?

גם לחושך הכי עמוק והכי חזק – יש סוף

מכאן מגיע אדם למסקנה: השם רוצה ללמד אותנו שגם לחושך הכי עמוק והכי חזק – יש סוף, יש תיקון, ואם כן אנחנו יכולים לתקן!!

איך אדם הראשון מתקן? הוא מסתכל קדימה על כל הדורות ורואה את דוד המלך. אצל דוד המלך יש השתפכות, כבן המתחטא לפני אביו. כל ספר תהילים זה צעקות של דוד המלך אל הקב"ה. אומר אדם הראשון: על ידי דוד המלך יהיה לי תיקון.

ולא רק לי יהיה תיקון, אדם הראשון מבין שזה מסר שצריך לחלחל לכל יהודי בעולם, שאחרי החושך חייב להגיע האור. אחרי הגלות, תבוא הגאולה.

ואז אדם לוקח פר "שקרנותיו קדמו לפרסותיו". הקרניים והפרסות שתיהן עשויות מחומר קשה, אלא שפר "רגיל" שנולד מפרה, בהיותו בבטן אימו הוא כבר עם פרסות, ורק תקופה אחרי שהוא נולד וגדל מתחילים לצמוח לו הקרניים. אבל הפרים שנוצרו בבריאת העולם יצאו מהארץ, ואם כן קודם יצאו הקרניים לאוויר העולם ורק לאחר מכן הופיעו הפרסות. אומר אדם הראשון: הקרן רומזת לדוד המלך, הפרסות רומזות לארבע הגלויות. בזכות הפר שאקריב, ידעו עם ישראל שהעיקר הוא האור, למרות שהוא יגיע אחרי החושך. ומלכות דוד היא בדיוק התיקון: תחילת קלקול העולם – חטא אדם הראשון. תיקון העולם – משיח בן דוד.

ואם ישאל מי שישאל, מי אמר שעל ידי הקרבת שור, יהיה מובן שזה בכוונת מכוון דווקא לדוד המלך? על זה אומרת הגמרא – קרן אחת הייתה לו במצחו, אחת ויחידה, מיוחדת. שזה כמובן רק דוד המלך.

ועכשיו נחזור לפרשתנו ונבין, שהפר אותו מקריב הכהן הגדול ביום הכיפורים, הוא לא סתם "פר"… אלא רמזים גדולים ועמוקים יש בו, מאדם הראשון ועד משיח בן דוד שיבוא אלינו במהרה בימינו אמן.

שבת שלום ומבורך!

לתגובות: alsheich.toratmoshe@gmail.com 

לשמיעת השיעור בקול הלשון: מספר שיעור 38384652

השיעור מוקדש לעילוי נשמת יעקב בן אביגיל ואסתר בת רחל ז"ל